החתונה. שלושה ימים אחר-כך, ביום שלישי, י' בתמוז התשנ"ז, 15.7.1997,
נישאה עפרה חזה לדורון אשכנזי. על גג בית הוריה של עפרה בשכונת התקווה,
נערכה החתונה בטקס צנוע בנוכחות כמה עשרות קרובי משפחה וחברים.
הרחוב נחסם, על המדרכה הוצב קייטרינג, והזוג המאושר הגיע בכרכרה מפוארת,
כשהכלה לובשת שמלת כלולות לבנה שעיצבה גלית לוי ומאופרת על ידי ניסו כהן.
אשכנזי הבין מהר מאוד שבצלאל לא מסמפט אותו,
ובהשפעתו עברו הוא ועפרה לדירת הגג של דורון בראשון לציון,
ומשם לבית פרטי בהרצליה. הבית מוקף מטעים וצמחייה, ובחצר ישנה בריכה.
את הבית העמיד לרשותם חבר ילדות של אשכנזי,
הקבלן רון יצחקי, שמתגורר בסמיכות. עפרה המשיכה לשמור על חשאיות בחייה הפרטיים, ומרבית השכנים כלל לא ידעו שעפרה עברה להתגורר במקום.
השינוי בקריירה לא איחר לבוא.
למקורבים סיפרה עפרה שהקצב של בצלאל כבר לא מתאים לה.
היא הייתה עסוקה במשפחתה החדשה,
שכללה גם את בנו של אשכנזי. אשכנזי החל ללוות בעצמו את הקריירה של עפרה,
ונסע עימה להקלטות בגרמניה ובארצות-הברית.
הגיחות לחו"ל הלכו והתקצרו. עפרה סיפרה,
שהם משתדלים לצאת מהארץ כמה שפחות, בעיקר בגלל הילד.
"היא נורא ניסתה להיות יותר אישה של בעל, שמבשלת ומכינה ומסדרת,
וטלפונים והתקשרויות לגבי איך מכינים כל מיני מאכלים",
מספרת שולי. "היא כל-כך רצתה להיות מושלמת". "היא מאוד מיתנה אותו",
מספר פורטמן. "הוא התחיל לצנזר בנושא של עישון והתחיל לשמור שבת".
זמן קצר לאחר החתונה התברר לבצלאל, שהוא מאבד את אחיזתו בעפרה.
השיחות והקשרים ביניהם הלכו והתמעטו,
והם לקחו על עצמם פחות ופחות התחייבויות משותפות.
בהשפעת אשכנזי סיימו עפרה ובצלאל את כל הקשרים העסקיים ביניהם,
וסגרו את העסקים המשותפים. בצלאל התקשה לעכל את הנטישה הזו.
בחודש ינואר 2000 חלתה עפרה.בחדר השינה בביתה בהרצליה שכבה עפרה במיטה,
בשלב שבו כבר אינה מסוגלת לזוז. היא סבלה מתשישות,
הקיאה לעיתים קרובות ואיבדה משקל במהירות.
היחידים המורשים להתקרב למיטתה היו אשכנזי, אחיותיה
וד"ר מימי הטמן-פרי, רופאת הנשים וחברתה הטובה של עפרה.
לאחיותיה של עפרה נאמר, כי עפרה חולה בשפעת, והיא תצא מזה במהירות.
בימים הבאים הידרדר מצבה במהירות. שולי לא ידעה מה יש לעפרה,
אך היא ראתה את עפרה הולכת ונחלשת, כחושה מאוד, דועכת מול עיניה.
"בואו ניקח אותה לבית-חולים, היא נגמרת לנו בין הידיים",
הציעה שולי. ד"ר הטמן-פרי הרגיעה אותה שיהיה בסדר.
במוצאי שבת, 12 בפברואר, הגיעה לבית נגה משולם,
אחותה של עפרה. נגה היא אחות במקצועה,
עם רקורד של 25 שנות ניסיון. די לה מבט אחד בעפרה המוטלת במיטה
כדי להבין שצריך לפעול מיד. עפרה כבר הגיעה למשקל של פחות מ- 30 ק"ג.
היא יצאה לחצר הבית והזמינה אמבולנס, שהגיע תוך דקות.
עפרה הגיעה לבית החולים "שיבא" בתל-השומר. היא לא הייתה מסוגלת ללכת,
אך עדיין יכלה לדבר. היא אושפזה במחלקה לטיפול נמרץ נשימתי.
בשלב זה התקשורת עדיין לא ידעה דבר.
רק בחצות יום ראשון פורסמה לראשונה הידיעה בתקשורת:
"הזמרת עפרה חזה מאושפזת במצב קשה בבית החולים 'שיבא' בתל-השומר".
זה כל שנאמר בידיעה.
מיד עם צאת הידיעה הגיעו עשרות מעריצים של עפרה לבית-החולים,
אך איש לא הורשה להיכנס ולראות אותה.
משך כל זמן אישפוזה של עפרה בבית-החולים, הגיעו לביקור אומנים ומעריצים.
אחרים שלחו פרחים וברכות החלמה לבית-החולים.
מעריצים מהארץ ומחו"ל חרדו לשלומה של עפרה.
גילת אנקורי הגיעה לבית החולים ועזבה בעיניים אדומות מבכי.
אחריה הגיעו הבדרן דודו דותן והזמר יגאל בשן. אומנים אחרים שהגיעו
הם ניסים גרמה, דודו טופז, חופני כהן ורבים אחרים. בצלאל מספר,
שבאותם ימים קיבל מאות טלפונים מכל העולם,
בהם שואלים אנשים בשלומה של עפרה. כשהתראיין בצלאל בטלוויזיה,
החל לבכות, ואמר שעפרה צריכה כעת את תפילותיו של עם ישראל כדי לצאת מזה.
לאחר אישפוזה התייצב מצבה של עפרה,
ומדדיה הרפואיים שמרו על רמתם. כל אותו זמן ישבו אחיותיה
של עפרה יחד עם מאות המעריצים שהגיעו,
וכולם יחד התפללו וקראו פרקי תהילים להחלמתה
לאחר מספר ימי אישפוז הורדמה עפרה, על מנת לאפשר את המשך הטיפול בה.
הרב איפרגן, שהגיע גם הוא לבית-החולים לבקשת המשפחה,
שהה לצד מיטתה של עפרה במשך יותר משעתיים.
במהלך שהותו העניק לה את השם "חיה עפרה", כסגולה לאריכות ימים.
בית החולים הטיל איפול על מצבה של עפרה, מכיוון שלטענתו הוא
"מקפיד על שמירת זכות צנעת הפרט של המאושפזים ובני משפחתם
המבקשים שלא להיחשף". משפחתה של עפרה שכרה שני מאבטחים ליד חדרה,
על מנת שלא יתנו לאיש להיכנס לראותה. האיפול החל להוליד גל שמועות
בנוגע למצבה של עפרה ולנסיבות אישפוזה.
ראש הממשלה, אהוד ברק, והשר לפיתוח איזורי, שמעון פרס,
התקשרו לבית החולים ודרשו בשלומה של עפרה.
כלי התקשורת האלקטרונית והכתובה החלו לעסוק באישפוזה של עפרה
באופן נרחב, ולשדר שידורים ישירים מבית החולים.
מצבה של עפרה פתח את כל מהדורות החדשות,
והופיע בעמודים הראשונים של כל העיתונים בארץ.
גם בחו"ל דווח בהרחבה על מצבה.
ביום השלישי לאישפוזה יצאו בית החולים ומשפחתה של עפרה בהודעה
משותפת אודות מצבה. לשון ההודעה:
"עפרה מאושפזת ביחידה לטיפול נמרץ נשימתי,
ומצבה הרפואי מוגדר כקשה. היא מורדמת לצורך הטיפול הרפואי,
מחוברת למכשיר הנשמה וטיפוליה הרפואיים כוללים מתן תרופות דרך הווריד
וטיפול בדיאליזה". את ההודעה מסר ד"ר זאב רוטשטיין,
סגן מנהל בית החולים, שבסוף ההודעה הרשמית הוסיף:
"כולנו אוהבים את עפרה ומחזיקים אצבעות. כל אנשי הצוות הרפואי עושים הכל כדי להחזירה אלינו". נוסח כמעט זהה של ההודעה יצא מדי יום לתקשורת.
תשעה ימים לאחר שאושפזה עפרה חלה הידרדרות במצבה,
ונשקפה סכנה ממשית לחייה. ההחמרה הייתה בעיקר בגלל בעיות אינסולין בגוף.
מצבה הוגדר קריטי. אך הרופאים הצליחו לייצב את מצבה, וכבר בצהריים חל שיפור במצבה. מצבה של עפרה שוב הוגדר כקשה אך יציב.
אחותה של עפרה אמרה: "זה לא נכון שעפרה לא חשה דבר.
היא פוקחת מדי פעם עיניים, ומרגישה מה קורה סביבה.
בבוקר שאל אשכנזי את עפרה, אם היא רוצה שנגה, אחותה, תאמר תהילים. עפרה, שמאמינה מאוד בתפילות, לחצה לו את היד לאות שהיא רוצה.
אנחנו מחזיקים לה אצבעות ומתפללים בשבילה".
ביום י"ח באדר א', 23.2.2000,
במהלך אחר הצהריים חלה הידרדרות קשה במצבה של עפרה.
הרופאים ניסו לייצב את מצבה, אך זה הוגדר כקריטי.
באותו שלב היה ברור לרופאים שהוכרע המאבק
על חייה של עפרה. בני המשפחה ניקראו לראות את עפרה בפעם האחרונה.
בעלה, אחיה ואחיותיה של עפרה נכנסו לחדרה ונפרדו ממנה לשלום.
אחר-כך עמדו סמוך למיטתה והתפללו לשלומה.
מותה של עפרה בשעה 19:40 נפטרה עפרה חזה.
בני משפחתה נשארו לידה עוד דקות ארוכות, ממאנים להיפרד מאהובתם.
המשפחה ביקשה מבית-החולים לעכב את הידיעה על מותה,
עד שיודיעו להורים, והאחות הגדולה, נגה, יצאה מהמחלקה,
ומיהרה לבית ההורים בשכונת התקווה.
רק כשעה וחצי לאחר שנפטרה פרצו ערוצי התקשורת בישראל
עם מהדורות חדשות מיוחדות, ובהן בושרה לציבור ההודעה הנוראה.
סגן מנהל בית החולים "שיבא",הד"ר זאב רוטשטיין,
הוציא את ההודעה לתקשורת.
"עפרה נאבקה על חייה במשך 13 ימים", לשון ההודעה.
"היא אושפזה ביחידה לטיפול נמרץ בבית-החולים
במוצאי שבת שעברה במצב קשה.
תוך זמן קצר נצפה כשל הולך וגובר של המערכות החיוניות בגופה.
היא הורדמה ועברה טיפולים אינטנסיביים,
שכללו הנשמה ומתן תרופות דרך הווריד, וכן עברה דיאליזה לכל אורך אישפוזה.
בעזרת הטיפול המתקדם הוחזקה עפרה בחיים, כשמצבה מתנדנד בין יאוש לתקווה.
לדאבונינו, בשעות האחרונות ניצפה אי תפקוד של הכבד עם
פגיעה במנגנון הקרישה של הדם. בדמה נמצאה עדות לזיהום פטרייתי,
ולמרות הטיפולים נדם ליבה של עפרה בשעה 19:40.
תנחומינו הכנים למשפחה הכואבת, יהי זכרה ברוך".
"היא איננה, איך אלוהים עזב אותה?",
בכתה אחת המעריצות, וזרקה את ספר התהילים על הריצפה.
"היא לא עזבה, מבחינתי היא תישאר פה לנצח. היא הייתה המלאך של כולנו,
ועכשיו היא תהיה מלאך בשמיים",
אמרה מעריצה אחרת
האבל על מותה כל המדינה התאבלה על מותה של עפרה. שכונת התקווה,
שבה גדלה עפרה, ובה חיו הוריה, בכתה גם היא ללא מעצורים. "עצוב לנו לשמוע,
כי עפרה הייתה גאוות השכונה. צעירה, יפה, מוכשרת, טובת לב.
היא הביאה לנו הרבה כבוד. בחו"ל, בארץ. הלך פרח מהשכונה,
הפרח הכי יפה".לאחר שנודעה הידיעה על פטירתה של עפרה,
עברו תחנות רדיו רבות וערוצי מוזיקה בכבלים בגרמניה
לשדר שירים של עפרה וריאיונות עימה.
השיר "אם ננעלו" נוגן עשרות פעמים אותו לילה ו
בימים שאחר-כך בכל תחנות המוזיקה.
למחרת פטירתה הוצב ארונה של עפרה במרכז דוהל בשכונת התקווה.
אלפי אנשים הגיעו לשכונה, לחלוק כבוד אחרון לעפרה.
כבר בשעות הבוקר ניתלו ברחבי שכונת התקווה מודעות אבל גדולות:
"תושבי שכונת התקווה מרכינים ראש על מותה
בטרם עת של נסיכת הזמר העברי".
הקהל עבר בשקט, בעיניים דומעות, על פני הארון,
.
גברים עם כיפה לראשם, נשים עם עגלות תינוקות, ילדים, נערות,
זקנות עטויות מטפחות, זקנים צועדים לאיטם, נשענים על מקל -
כולם באו לחלוק כבוד אחרון לעפרה. בחולפם על פני הארון,
שכוסה בדגל ישראל, התעכבו ושלחו לעברו נשיקה.ומישהי אמרה:
"הלכה לנו אגדה, הגאווה של השכונה, פרח שצמח מהר וניקטף",
הלוויתה של עופרה. מכל קצווי הארץ הגיעו אנשים ללוות את עפרה בדרכה האחרונה.
ממטולה ועד באר-שבע ואילת. בנוסף, באו אמנים ופוליטיקאים רבים,
מכל קצווי הקשת, לחלוק כבוד אחרון לעפרה. גם ראש הממשלה,
אהוד ברק, הגיע לשכונת התקווה.
בתום הטקס נלקח הארון, ורבים בקהל החלו למרר בבכי.
כמה מאלה שלא הספיקו לעבור ליד הארון פרצו את הגדרות וניסו להגיע אל פתח האודיטוריום, כדי להיפרד מעפרה, לאמר לה שלום אחרון.
ארונה של עפרה נלקח לבית העלמין ירקון. במקום כבר המתינו מאז שעות הצהריים המוקדמות אלפי אנשים, כולם באו מתוך אהבה רבה לעפרה,
לחלוק לה כבוד אחרון. ליד הקבר ספדו לה איה ודורין, שתי אחייניותיה:
"עפרה היקרה שלנו, לפתע פתאום הלכת מאיתנו,
השארת אמא ואבא המומים, בעל, אחיות, בני משפחה ומעריצים מיותמים.
הפעם לא עזרו הטיפול המסור של הרופאים,
פרקי התהילים, חמקת לנו בין האצבעו
לזמרת ואישה אמיתית וצדקנית. שלום לך נסיכה שלנו".
הרבה אהבה ועצב ריחפו סביב קברה של עפרה.
מגרונות שנחנקו מבכי עלתה צעקה מתחננת:
"עפרה, אל תלכי".אלפי אנשים חסמו בגופם את הקבר הטרי,
דחפו ונדחקו כדי לגעת ברגבי האדמה שכיסו את הזמרת האהובה, את הזמיר של השכונה.
. גם השוטרים, שניסו להשליט סדר, והודיעו ברמקולים כי יקרה אסון אם ימשכו הדחיפות, לא הועילו. ורק ילדה קטנה אחת ממשפחת חזה שאלה בתמימות של ילדים, האם האדמה והרי הזרים שעל קברה לא חונקים לעפרה את הקול. אף אחד לא העז לענות
