זה קורה ככה: מנהלת משאבי אנוש אומרת לעוזרת שלה: זהו, יש לנו מספיק מודעות אבל ומודעות ניחומים לעובדים על מות יקיריהם. התקשרי ל... והזמיני פרסום".

ככה הופיעו בידיעות אחרונות ביום ב' 21.2.11 שש מודעות עם לוגו אלביט מערכות,  וארבע מודעות עם לוגו רפא"ל - איזו חשיפה נפלאה.

מה צריכים להבין מכך עובדים ומועמדים פוטנציאליים לעבודה בחברות אלה? שיש שעור תמותה גבוה במשפחות העובדים? שהארגון טוב לעובדיו? או שהארגון מחכה עד שיהיו לו "מספיק" מודעות ואז מעבירן לפרסום?

אכן, אנשים רבים מעיינים במודעות האבל, ומגיל מסוים - זה המדור הראשון אותו קוראים בעיתון, כדי לדעת לאן ללכת היום, ומול מי נשאר לאדם יתרון אבסולוטי - הוא חי, וזה שבמודעה כבר לא.

בכל זאת, למחלקות משאבי אנוש כדאי לגלות רגישות רבה יותר ולפרסם מודעות השתתפות באבל עובדים בתאריך המתאים ולא במבצע ארגוני.