ערב, הטלוויזיה בסלון פועלת בערוץ הילדים האמצעית צופה...מגיע השני מאימון ונובח עליה את המשפט הידוע : " זוזי, עכשיו אני רואה, היה לך את כל האחה"צ" היא מנסה למחות קלות אך מצדיקה את טיעונו ומפנה את המקום...הוא מצידו מעביר מיד לערוץ הספורט בספרדית...יש משחק ממש, ממש חשוב...שקט, רק קריאותיו של השדרן הספרדי נשמעות מידי פעם כשבטלוויזיה של המטבח יש סמי הכבאי, או בוב הבנאי, או יובל המבולבל...נכון ניחשתם! בטלוויזיה של המטבח, שהותקנה במיוחד בשבילי, כדי שלא אפספס חלילה חדשות כשאני מבשלת, הופקעה עכשיו ע"י הקטנות לערוצים החשובים באמת : הופ! ובייבי...

לפתע פתאום נהמות חשודות נשמעות מכיוון הסלון..."עכשיו אני רואה!", "תעזוב את השלט, עכשיו אני רואה!" הגדול ירד מלישכתו המאובזרת בטלוויזיה אל הסלון...הוא רוצה עכשיו לראות את סידרת המשטרה המעולה...ולא מעניין אותו המשחק בספרדית, התכנית הילדית והערוצים בתינוקית...הוא רואה עכשיו שוטרים אמריקאים מסוקסי מבט תופסים בגבורה את השודדים והרוצחים מסוקסי המבט אף הם...

אני לא מבינה כמה דברים :

1. בשביל מה צריך טלוויזיות בחדרים אם כולם בסוף יושבים בסלון?

2. ילדים מתבגרים לא אמורים לרצות להסתגר בחדרים שלהם ולעזוב אותנו במנוחה?

3. איפה בדיוק אני אמורה לראות חדשות?

4. (איפה אבא שלהם?..)

5. אני יכולה להצטרף לצפייה בשוטרים והגנבים המסוקסים???

ובכן, לסיום, אני מודה לאלוהים על כך שיש טלוויזיה טובה יותר בסלון כי זו ההזדמנות שלי לראות את הילדים, אני מודה ליס על כך שהיס מקס יקר ואז כל מה שמקליטים הוא בסלון וזה מחייב אותם להיות איתנו למטה....ובסופו של דבר אני מודה להוריי שהביאוני עד הלום!!!

יום נפלא ומלא המולת ילדים ומשפחה..