משנכנס אדר מרבים בשמחה
יבוא מי שיאמר: מה רק באדר אני צריך לשמוח? אני כל הזמן שמח נכון תמיד אנחנו משתדלים לשמוח,ולחייך אבל באדר נשתדל יותר ,להרבות ולהרבות כמה שיותר לשמוח גם כשקשה אבל איך אפשר לומר לי תתחיל לשמוח? מה אני יודע מה יעבור עלי מחר? מחרתיים? ואולי יעבור עלי יום קשה? ולכן אני אומרת את השמחה שלנו עלינו להצמיח מתוך תוכנו להביא עצמנו להיות בשמחה גם אם אנו לא חווים באותו הרגע משהו שיקפיץ אותנו אבל אם נעבוד על עצמנו כל יום ,גם כשאנו לא מאמינים לעצמנו שאנו מסוגלים , באמצעות פעולות של שמחה הרי כי אדם פועל בסופו של דבר מתוך הפעולות שהוא הרגיל את עצמו כי לימדנו את עצמנו כיצד לחשוב לפעול ולהתנהג
נקח לדוגמא,ילד הנמצא בארגז החול ,ומשחק ומתלכלכך וצוחק ושמח,וכל האושר על פניו כמו החול שנמצא עליו פניו
אמא אחת ,תכנס ללחץ ,ותגיד : מה עשית? אתה לא רואה שאתה מתלכלכך? בוא נשטוף אותך מהר,שלא יקרה לך כלום
ואמא אחרת,תגיד ,עזבי, זו שמחת הילדות שלו, תני לו להינות מהחיים מקלחת אחת שוטפת הכל,לא צריך לקלקל לילד את שמחת החיים שבו
אני בטוחה שהרבה נתקלו בסיטואציה כזאת
או בסיטואציה אחרת שהבית הפוך מהצעצועים, הפזורים בבית כי הילדים משחקים כל פעם במשחק אחר אמא אחת תגיד לא נורא שהבית הפוך העיקר שתהיה שמחת חיים בבית שישחקו ויהנו הילדים שלי,יותר מאוחר נסדר ונארגן הבית מחדש
ואילו אמא אחרת תהיה אובססיבית ,שהבית יהיה מסודר ומצוחצח וחלילה שהצעצועים יתפזרו בכל הבית
איך נלמד את ילדינו להצמיח השמחה מתוכם? הכל מתחיל מהפעולות הפשוטות שלנו מהדיבור מהרצון להיות בשמחה מתחושת השמחה שאנו רוצים להעניק לעצמנו אז הבאתי לכם לכאן חבריי היקרים סוג של שמחה וצהלה פתחתי בקולי ושרתי והמשכתי עם חבריי היקרים כאן בריקוד ולא אפשרתי לעצמי לחשוב מה מטריד או מפריע לי החלטתי לשמוח ויהי מה ועל כן אימצתי את הדברים הבאים: תן חיוך הכל לטובה באהבה ובחיוך ובאושר
ממני אליכם חבריי היקרים
|
