כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    המהפכה המקוונת והדמיון הפוליטי

    16 תגובות   יום רביעי, 23/2/11, 07:18

    המהפיכה הבאה לא תהיה טלוויזיונית, זו כותרת ספרו של ג'ו טריפי משנת 4200 ספר בו הוא מסכם את ניסיונו וחוויותיו מהמרוץ לנשיאות האמריקאית של האוורד דין, המתמודד שהופיע משום מקום ובעזרת רשת האינטרנט הצליח להפוך, לפחות לזמן מה, למועמד משמעותי ומוביל, במירוץ לנשיאות של 2004.


    בספרו טוען טריפי כי האינטרנט הולך לשנות את פני הדמוקרטיה ולברוא מציאות חדשה בא אזרחים יטלו חלק פעיל יותר בחיים הפוליטים. הלאה עם הפוליטיקה הישנה, יחי הדמוקרטיה הישירה, דמוקרטיה פתוחה יותר, שוויונית יותר ונגישה יותר.


    למרות שהרשת ממלאת, ללא ספק, תפקיד חשוב בפוליטי, בדיוק כמו התפקיד המשמעותי שהיא ממלאת בכל תחומי החיים האחרים, האופטימיות על עתידה של הדמוקרטיה התחלפה במקרים רבים בפזמון הישן של "עסקים כרגיל". מערכת של שמירת מאזן הכוחות ברשת לטובת החזקים ולטובתם של השחקנים הקבועים. הרשת התגלתה כרבת פנים. מצד אחד היא מאפשרת הרבה יותר בקלות לאזרחים להעביר מידע  תוך כדי עקיפת שומרי הסף הרגילים, מצד שני היא גם נותנת נשק מורכב יותר בידי מוקדי הכוח הוותיקים, בידי בעלי ההון ובקיצור בידי האוליגרכיות הטובות והישנות.


    בנוסף, עודף המידע ברשת והרגלי הגלישה המתועדים של הציבור, מעמידים בספק את מידת היכולת של הרשת לשנות את המציאות הפוליטית הרחבה ולו בשל  הקושי של הגולש הממוצע להתמצא בים המידע והדיסאינפורמציה, הממלא את הרשת עד גדותיה. ידוע למשל שלמרות ריבוי הערוצים, הבלוגים והאתרים. בסופו של דבר מירב התנועה ברשת מתנקז למעט מאוד אתרים. זאת אומרת גם ברשת רובנו מבלים בחיקו החם של הקונצנזוס (ynet) למשל.


    לעומת זאת נהוג לומר, וביתר תוקף מאז המהפכות השוטפות את הרחוב הערבי ומאיימות על עתידם של משטרים חשוכים ואוטוריטארים ברחבי העולם, כי במקרה של דיקטטורות רשת האינטרנט מהווה שינוי מהותי ויסודי,  הרי עתה יכולים האזרחים על אפו וחמתו של המשטר לפעול ולהתארגן, ולהעביר מידע לעולם כולו ללא מגבלות כמעט. גם במקרה הזה, המציאות כהרגלה עגומה יותר. למרות שאין חולק על כך שהטכנולוגיה ממלאת תפקיד חשוב בנגישות למידע, ידוע כי באותה מידה, גם הדיקטטורים יכולים  לנצל את הרשת באופנים לא פחות מתוחכמים ויעיליים לאסוף מידע על פעילים, מעצרים ולהפצת מידע שגוי.


    בשבועות האחרונים, נהוג להציג את המהפיכות שהתחוללו בתוניס ובמצרים ואולי תתחוללנה גם במקומות נוספים, כמהפכות הפייסבוק, מהפכתו של  הדור הצעיר שנולד עם עלייתו של מובארק לשלטון ועתה באמצעות הטכנולוגיה הסיר אותו מכיסאו. אך האמת היא שוב הרבה יותר מורכבת, הרי במדינות הללו רק מיעוט מהאנשים מחובר לרשת ומתוכם רק אחוז קטן בלבד, מחובר לטוויטר ולפייסבוק.  הוסיפו לכך כי  התעצמותו של המאבק, נרשמה דווקא בימים בהם החיבור לרשת נותק בכל רחבי מצרים. ותגיעו כנראה, למסקנה כי הרשת מילאה אולי תפקיד חשוב במהפיכה אך לא באופן שבו אנו חושבים שזה התרחש.


    למעשה רשת האינטרנט, הפייסבוק והטוויטר כוחם איננו בהכרח במוביליזציה של ההמונים ואיננו בעיקר ביכולתם לסייע לתאם הפגנות ולהוציא את ההמונים אל כיכר העיר. יש אפילו סיבות טובות לשאר שמרבית המפגינים, לא ידעו אפילו, על ההתרגשות הטכנולוגית שאפפה את העולם המערבי וכי חגיגת הטכנולוגיה הייתה יותר נחלתו של העולם המערבי שנהנה להעצים את משמעות הטכנולוגיה, ראשית כדי לרומם את הקידמה והדמקורטיזציה שמביא העולם הנאור אל המדינות הנחשלות.

     

    הרי אם המהפכה היא מהפכת רשת, אנו  במערב כיוצריה ומפתחיה של הטכנולוגיה תורמים לעולם טוב יותר. שנית בניגוד לבורות שלנו לגבי החיים במדינות ערב והבורות של רוב קהל המערב לגבי בן עלי, מובארק או קדאפי בפייסבוק אנחנו אלופים, לכן מהפכה אינטרנטית מדברת בשפתנו, זו מהפכה שאנו יכולים במערב להזדהות עמה.. הנה במצרים ובתוניס ישנם אנשים כמוני וכמוך... אנשים שאנחנו יכולים לעשות להם LIKE.


    למרות כל ההסתייגויות האינטרנט לא היה נטול תפקיד במהפכה המצרית או התוניסאית. התפקיד שלו היה אולי אפילו רב עוצמה ומשמעותי יותר מאשר היכולת לקבוע מועד להפגנה בכיכר זו או אחרת. המשמעות של הרשת היתה בדמיון של העוצמה שהיא יצרה, בקרב פעילים מצריים, בקרב אזרחים מן השורה. שמועת הפייסבוק יצרה אצל העם המצרי ויוצרת גם במקומות אחרים תחושה של תמיכה גלובלית, של עוצמה שגם הדיקטטור האכזרי ביותר לא יכול לגבור אליה.

    הכוח האמיתי של הרשת בגל ההתקוממויות בעולם הערבי הוא תוצר של דמיון פוליטי, המסמל עבור מליונים את היחלשותו של הכוח ההגמוני במדינה, שמגלה את צדדיו השבריריים של המשטר. דמיון פוליטי הנותן תחושה שכל העולם צופה בנו ולא יפקיר אותנו. תחושה שגם האנשים הקטנים יכולים להשפיע על המציאות וכי קולם נשמע.


    גם אם רוב המצרים שמעו על המתרחש בתוניס, מערוצים כמו אלג'זירה, העיסוק בתפקיד של הרשת, האדרת עוצמתה על ידי חלק מן השחקנים הובילה לכך שפייסבוק אכן מילא תפקיד מרכזי בסיפור מבלי שרוב המצרים שיצאו אל הרחוב ילחצו על כפתור ה-ATTENDING  

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/2/11 12:50:

      צטט: lexis 2011-02-25 10:38:06

      הכותרת (במשפט הראשון) הרבה יותר ותיקה מ- 2004, לא?

       

      (אני רק משאילה לך את השיר, עד שאכתוב את הפוסט *שלי* שכבר חודש אני מתחבטת במילותיו. מאוד קשה לתמלל מהפכות).

       

      ''

       

       הכותרת הרבה יותר ותיקה

      ההקשר האינטרנטי שלה נוצר על ידי הספר של ג'ו טריפי ב- 2004

       

        26/2/11 13:18:
      אבולוציה היא ערך מוחלט ובכל זאת עליך לברור
      בדיקטטורה עליך להיות מקורב לשילטון /בדמוקרטיה מקורב לראשויות המושוחתות /פנסיונר בודד שהתנצר בגלל פושעת מתועבת יעל גרמן ראש עיריית הרצליה 04523400161]
        25/2/11 10:38:

      הכותרת (במשפט הראשון) הרבה יותר ותיקה מ- 2004, לא?

       

      (אני רק משאילה לך את השיר, עד שאכתוב את הפוסט *שלי* שכבר חודש אני מתחבטת במילותיו. מאוד קשה לתמלל מהפכות).

       

      ''

       

       

        25/2/11 10:09:

      צטט: פילוסופיה 2011-02-24 17:44:19

      עולם אחד עתיד אחד בה משפחת האדם בהרמוניה אמן ואמן,כמו אבולוציה טובה של התפתחות:)

                                                          ===========================
      אשרי המאמין...

      אבולוציה היא ערך מוחלט, אין רעה או טובה.

       

        24/2/11 18:34:
      like
        24/2/11 17:44:
      עולם אחד עתיד אחד בה משפחת האדם בהרמוניה אמן ואמן,כמו אבולוציה טובה של התפתחות:)
        24/2/11 17:37:
      לצרפתים לא היה טוויטר כשהם מרדו נגד נפוליאון, ופייסבוק לא שיחק תפקיד באסיפת התה בבוסטון כשהחלה המהפכה בארה"ב נגד הבריטים. הרוסים הצליחו במהפכות שלהם. מה שאני מנסה לומר, זה שהאתרים הנ"ל הם כלים שבעזרתם מצליחים אזרחי העולם הערבי לשנות את המציאות שלהם. יכול להיות (בכלל לא מובטח) שאתרים אלו לימדו אותם שלא הכל צריך להיות מחורבן ומסכן. אבל לתלות את הכל בכלים הללו - זה קצת מוגזם. והכי מטריד - אלו שנותנים למארק צוקרברג את הקרדיט על השינויים האלו!
        24/2/11 16:01:
      הי מולי, הטיעון שלך הגיוני בדיוק כמו של אלו שיוצאים מגדרם לומר שזאת מהפכת הטוויטר. גם להם, בדיוק כמו לך, אין שום נתונים לחזק את הטיעונים שלכם. אני מחכה בקוצר רוח למאמר הראשון שיבדוק זאת אמפירית, ברוח העבודה של james fowler', ולא על בסיס חבר שלי אחמד מאלכסנדריה אומר שזה נכון או לא. בקיצור, i like to see who is right להת בשמחות!
        24/2/11 14:52:
      כיוון אחר למחשבה בפוסט שלי בשם: מגילת זכויות הירח/תקוות לשלום
        24/2/11 14:51:

      צטט: רונן מאיר 2011-02-24 14:41:15

      מזכיר לך שאת ההתקוממות באירן ב-2009 כינו מהפכת הטוויטר.

      שם המספרים היו הרבה יותר מופרכים

      אחר כך הראו חוקרים כיצד באיראן היו אולי 0.02% מהאוכלוסיה עם חשבונות טוויטר

      וכמובן שצריך לזכור שבמקרה המצרי לצבא היה אינטרס בשלב מסויים להתנער ממובארק

      כי הצבא מאוד לא אהב את הנסיון של מובארק להפוך את מצרים ממדינה הנשלטת על ידי קציני צבא ולמדינה הנשלטת על ידי שושלת של בניו

        24/2/11 14:41:

      מזכיר לך שאת ההתקוממות באירן ב-2009 כינו מהפכת הטוויטר.

        24/2/11 14:21:

      צטט: מולי בנטמן 2011-02-24 13:39:36

      צטט: מירי-ב 2011-02-24 13:25:07

      מולי -- ניתוח מעניין ובוודאי מקורי. כיף לקרוא, ובוודאי גם מעורר מחשבה! עם זאת, דומני שלרשתות חברתיות היה תפקיד משמעותי יותר ב"מהפיכות" של מצרים ותוניסיה מעבר לשאלת ה"דמיון הפוליטי" שהם עוררו. תפקיד זה מצוי דווקא במה שקדם ל"מהפיכות" הללו. היינו, ביכולתם של הצעירים המשכילים מקרב מתנגדי המשטר להתחבר ולהיחשף ל"עולם שבחוץ", על הערכים וזכויות היסוד הגלומים בו, באופן ישיר ובלתי אמצעי/מתווך (להוציא הטכנולוגיה עצמה, כמובן). כלומר, היחשפות לא דרך סרטים הוליוודיים, סדרות טלוויזיה אמריקניות או לחלופין ספרות זרה (???), אלא באמצעות קשרים ישירים דו-צדדיים וגו' דרך הרשתות החברתיות, בבחינת "דלק מקדים" בגלגלי המהפיכה, אפילו אם פרופורציונלית הם לא מהווים את רוב מחולליה.  כך לפחות הוא הרושם הבלתי מקצועי שלי :-))

       

       

      כמול גם אני אינני מומחה למזרח התיכון, אך אני קצת מסתייג מן הרעיון שבזכות הרשת הם למדו להעריך מהו חופש. קשה גם בעיני להראות כי קיים ההבדל מהותי בין החשיפה לעולם שהתקיימה בעידן הטלוויזיה והקולנוע לעומת עידן הרשת. אך אולי החשוב ביותר נמצא בעובדה שגם אם הרשת יצרה את מה שאת מכננה התנאים המקדימים, זה עדין תהליך שמהותו היא בדמיון, במקרה הזה בדמיון האלטרנטיבי למשטר הקיים. האפשרות לפעול נגד השלטון דורשת אמונה באפשרות להחליף אותו במשהו אחר. ללא אלטרטיבה ולו מופשטת קשה לצאת לפעולה

       

      אינני טוענת שצעירי מצרים ותוניסיה למדו אודות החופש רק באינטרנט בכלל ו/או ברשתות החברתיות בפרט.  אבל דומני שייחודו של "הלימוד" ברשתות אלו, בניגוד למשל לספרים/סרטים/סדרות טלויזיה הוא שהינו חווייתי ואקטיבי יותר באופן משמעותי מצד המשתמש/הנחשף, לעומת הגרסה "הקודמת".   זהו הבדל, לטעמי, שאין להפחית מערכו ומידתו.  ובאשר ל"דמיון הפוליטי", אני התייחסתי לאופן שאתה הגדרת אותו בפוסט גופו: "דמיון פוליטי הנותן תחושה שכל העולם צופה בנו ולא יפקיר אותנו. תחושה שגם האנשים הקטנים יכולים להשפיע על המציאות וכי קולם נשמע."  אבל אם אתה מבקש להרחיב הגדרה זו, לי בוודאי שאין התנגדות...קריצה

        24/2/11 13:39:

      צטט: מירי-ב 2011-02-24 13:25:07

      מולי -- ניתוח מעניין ובוודאי מקורי. כיף לקרוא, ובוודאי גם מעורר מחשבה! עם זאת, דומני שלרשתות חברתיות היה תפקיד משמעותי יותר ב"מהפיכות" של מצרים ותוניסיה מעבר לשאלת ה"דמיון הפוליטי" שהם עוררו. תפקיד זה מצוי דווקא במה שקדם ל"מהפיכות" הללו. היינו, ביכולתם של הצעירים המשכילים מקרב מתנגדי המשטר להתחבר ולהיחשף ל"עולם שבחוץ", על הערכים וזכויות היסוד הגלומים בו, באופן ישיר ובלתי אמצעי/מתווך (להוציא הטכנולוגיה עצמה, כמובן). כלומר, היחשפות לא דרך סרטים הוליוודיים, סדרות טלוויזיה אמריקניות או לחלופין ספרות זרה (???), אלא באמצעות קשרים ישירים דו-צדדיים וגו' דרך הרשתות החברתיות, בבחינת "דלק מקדים" בגלגלי המהפיכה, אפילו אם פרופורציונלית הם לא מהווים את רוב מחולליה.  כך לפחות הוא הרושם הבלתי מקצועי שלי :-))

       

       

      כמול גם אני אינני מומחה למזרח התיכון, אך אני קצת מסתייג מן הרעיון שבזכות הרשת הם למדו להעריך מהו חופש. קשה גם בעיני להראות כי קיים ההבדל מהותי בין החשיפה לעולם שהתקיימה בעידן הטלוויזיה והקולנוע לעומת עידן הרשת. אך אולי החשוב ביותר נמצא בעובדה שגם אם הרשת יצרה את מה שאת מכננה התנאים המקדימים, זה עדין תהליך שמהותו היא בדמיון, במקרה הזה בדמיון האלטרנטיבי למשטר הקיים. האפשרות לפעול נגד השלטון דורשת אמונה באפשרות להחליף אותו במשהו אחר. ללא אלטרטיבה ולו מופשטת קשה לצאת לפעולה

        24/2/11 13:25:

      מולי -- ניתוח מעניין ובוודאי מקורי. כיף לקרוא, ובוודאי גם מעורר מחשבה! עם זאת, דומני שלרשתות חברתיות היה תפקיד משמעותי יותר ב"מהפיכות" של מצרים ותוניסיה מעבר לשאלת ה"דמיון הפוליטי" שהם עוררו. תפקיד זה מצוי דווקא במה שקדם ל"מהפיכות" הללו. היינו, ביכולתם של הצעירים המשכילים מקרב מתנגדי המשטר להתחבר ולהיחשף ל"עולם שבחוץ", על הערכים וזכויות היסוד הגלומים בו, באופן ישיר ובלתי אמצעי/מתווך (להוציא הטכנולוגיה עצמה, כמובן). כלומר, היחשפות לא דרך סרטים הוליוודיים, סדרות טלוויזיה אמריקניות או לחלופין ספרות זרה (???), אלא באמצעות קשרים ישירים דו-צדדיים וגו' דרך הרשתות החברתיות, בבחינת "דלק מקדים" בגלגלי המהפיכה, אפילו אם פרופורציונלית הם לא מהווים את רוב מחולליה.  כך לפחות הוא הרושם הבלתי מקצועי שלי :-))

        24/2/11 12:11:

      מדויק.

       

      החיים לפי פייסבוק. מאות מיליוני אנשים לבד.

      פרופיל

      מולי בנטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין