אמש נפגשתי עם האקס.

למה נפגשתי עם האקס? כי הייתי רעבה. לא רעבה לאוכל, רעבה לידע. האקס שלי ידוע כאחד המוחות היותר מבריקים בארץ. לפעמים זה מרגיש כמעין "אורגזמה אינטלקטואלית" בשיחות איתו. כמות הידע שיש לו וההשכלה שרכש במהלך השנים, אוטודידקטית כמעט לחלוטין, פשוט מעוררת הערצה וקנאה בד בבד.

השיחות שלנו עוסקות בעיקר על מורכבות הנפש. אנחנו בוחרים לספר האחד לשנייה סיפורים אטיולוגיים מכל מיני תחומים: פסיכולוגיה, פסיכואנליזה, דת, פילוסופיה, יהדות וכהנה וכהנה.

הפעם נפגשנו לא רק כדי לדון בסוגיה הקבועה שלנו אלא גם לעבור מעין "סשן טיפול", תרפיה לנפש, להיזכר בטראומות מהילדות כמעצבות הווה-עתיד ולהבין אותנו כיום, להבין מה הניע אותנו להיות מי שאנו היום. הוא שיתף אותי בחוויות אישיות שלו, שיש בהן חלקים כואבים בשביל הילד בן  הארבע, הילד בן השבע ובעבור האדם הבוגר כיום. אני בחרתי לא לשתף.

אנחנו נפגשים באותו בית הקפה הקבוע שלנו בסביון, נהנים מהבריזה, מהלילה ומהחברה האחד של השנייה. שעתיים חולפות כהרף עין ואני רק שוקעת עמוק יותר בתוך המילים שלו, בתוך הטון המתחלף, בארשת ההבעות על פניו, תוהה, תוהה ותוהה.

לאחר הפגישות איתו אני חוזרת מעורערת לחלוטין. האקס שלי, בראש ובראשונה, אדם מודע, מודע להכל, קולט ומבחין ברזולוציה כמעט בלתי אפשרית, בדיוק כמוני. לכן אני חוששת במפגשים איתו, חוששת שהוא ידע הכל גם מבלי שאומר, ואני יודעת שהוא יודע.

הוא אדם יהיר במקצת, מתנשא. טוב, יש לו על מה. נשים אינספור פרושות למרגלותיו, הוא חד מחשבה וחריף-שכל, בעל אנגלית מצויינת ואזרחות הונגרית.

האקס שלי הוא גם בחור מאוד ביקורתי, מתבונן וספקן. התכונות הללו מצויינות בכל הקשור לאינטלקטואל, אבל ברגע שמדובר בנשים - זה מרתיע, זה מערער וזה מוציא את הרוח מהמפרשים. האקס שלי אומר שנשים יפות לא צריכות לזכות ליחס מיוחד, איפכא מסתברא - יש לנהוג בהן בפשטות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שנשים יפות מצפות לתדהמה, לבלבול ולחנופה מצד הגברים כ"חיזוק לאגו".

המשפט הזה הידהד בראשי והתחלתי לתהות - האם היחס ה"לעיתים-אדיש" שלו אליי הוא מהסיבה הזו, כי אני נתפסת "יפה" בעיניו, או שמא משום שאני באמת לא נתפסת "יפה" בעיניו. מצד אחד הוא נמשך אליי אך מצד שני הוא לא נוהג להחמיא לי או להתרגש מהיופי שלי כשאנחנו נפגשים.

לקיצורו של עניין, האקס שלי תמיד אפוף מיסתורין והטלת ספק. אולי זו הסיבה שגיליתי בו עניין. מלבד התאווה האינטלקטואלית שלי אליו, ישנה כנראה גם התאווה המינית.

האם זה בריא נפשית-רגשית לעשות סקס עם האקס?

מחד גיסא אני יודעת שזה רק סקס ואני לא רואה בו מעבר, ומאידך גיסא אין לדעת לאן זה יוביל ואילו תיבות פנדורה הוא יפתח. כפי שכבר כתבתי ב"מונוביגמיה", הטבע מנצח לבסוף כל פיסת אינטליגנציה אנושית, לכן מה שיקרה הוא שבזמן הסקס אני עלולה שוב להיקשר רגשית. השאלה האמיתית היא האם ה"התגברות" עליו כנה ואמיתית או שמא הצגה מאולצת?

יתרה מכך, וזה גם מתקשר לפוסט הקודם - "מונוביגמיה", האקס שלי הוא בחור פוליגמי בעליל (וזה אחד המכשולים שהיו לנו בהתחלה), יש לו בת זוג והוא עדיין נהנה מחברתן של נשים יפות. מה שמשעשע בכל הסיפור הזה, שבת הזוג שלו לא אוהבת את עניין הפוליגמיה בדיוק כפי שאני לא אהבתי איתו, אבל משום מה היא מתפשרת. אולי היא מתפשרת כי היא חכמה ויודעת שגברים כמותו הם מתי מעט או שמא היא בכלל לא מתפשרת, אלא כזו בעצמה - בעד ביגמיה ומקיימת קשרים נוספים במקביל אליו.

הוא יותר מדי טוב בשביל שנרצה לחלוק בו. אך אנו, נשים נרצעות וצייתניות למופת, מקבלות את זה בידיעה שנפלה בחלקנו הזכות להיות קרובות לשלמות, עד כמה שניתן.

הוא מדבר עליה בכמעט התרגשות מתחת לאיפוק התמידי שהוא עוטה עליו, ואני מתחילה להרגיש שניצוצות הקנאה בוערים בי. אך עד מהרה, אני אומרת לעצמי בראש "בין כה וכה לא התאמתם. הבחור תר אחר הרפתקאות, ריגוש, עוצמות, אקסטרימיות, אדרנלין...והגרוע מכל, נשים נוספות."

(ונכון שזה סותר במקצת את עמדתי בפוסט "מונוביגמיה", שלפיו אני בעד ביגמיה, אבל בזמנים שלנו לא ראיתי את זה ככה. ככלות הכל, אל תאוריית הביגמיה נחשפתי לא מזמן, נחשפתי לטיעונים מאוד משכנעים ומאוד נכונים במיוחד משום שהם מתבססים על כימות, על סוגיות ברות-אמפיריות).

וכשהוא מדבר עליה, על כמה היא יפה, בעלת נוכחות, בחורה חזקה בעלת אגרסיות, מאגר גנים מושלמים להולדת צאצאים (שנינו בוחרים שלא להביא ילדים מאותן סיבות אידיאולוגיות - "שכפול הטראומה" בפסיכולוגיה - על אף שאיתה הוא יכול היה לראות עצמו מביא ילדים), אני צוחקת לעצמי בלב כי אני יודעת שאולי אנחנו חולקות את אותו הגבר, אבל היא מחוייבת אליו וצריכה לספוג את הגחמות שלו, בעוד שאני נהנית מעוד גבר שיכול להיות עבורי אורגזמה מינית או אורגזמה אינטלקטואלית. אחרי הכל, אי אפשר לקבל הכל מגבר אחד.

אני אהיה אשת הסוד שלו, החברה הטובה, הריגוש המיני-אינטלקטואלי.

הוא יהיה לי חברה טובה, או ריגוש מיני או ריגוש אינטלקטואלי. אחרי הכל, אי אפשר לקבל הכל מגבר אחד.

הוא נשק לי על השפתיים. יצאתי מהרכב מעורערת ומהורהרת כשאני לא יכולה לצפות את הצעד הבא, בפגישה הבאה, ביום שבת. לכן אני שואלת - סקס עם האקס - בעד או נגד?