כותרות TheMarker >
    ';

    תאמינו לי "בובות" אל תאמינו לאף אחד

    פאטה מורגנה, חזיון תעתועים, אשליה, חלום בהקיץ, למראית עין, פוזה, מסכה, שקר עצמי, הונאה עצמית, חיים בסרט.

    ברוכים הבאים לעולם האמיתי

    22 תגובות   יום רביעי, 23/2/11, 16:21

    ''

    המטריקס האמיתית.

    מאז 2003: פי 3 יותר ילדים אוטיסטים בישראל

      

    "בפעם הראשונה בישראל התפרסמו נתוני אמת על שיעור הילדים הסובלים מאוטיזם, ועולה כי מספרם זינק פי שלושה מאז 2003. אחד מכל 200 ילדים מוגדר כאוטיסט, ו-80% מהם בנים, כך מדווח "ידיעות אחרונות". המומחה טוען שלא מדובר באבחון יתר"



    האם אתם רוצים לדעת מה הוא המטריקס?

    קחו את הגלולה הכחולה ותישארו בפנטזיה,

    קחו את הגלולה האדומה ואני אראה לכם את האמת.

    ''


    את הקטע הבא כתבתי מזמן באחד הדיונים על ריטלין, אבל הוא מתאים ונכון כעיקרון לגבי שאר הסמים

    במרשם שמכניסים לנו לגוף, החל מרגע לידתינו כחיסונים, ובהמשך דרך מזון מתועש ומהונדס.

    "הריטלין הוא בכלל לא תרופה לילד, אלא תרופה להורים ולסביבה של הילד, שלא מסוגלים להתמודד.

    הילד רק משלם את המחיר של חוסר היכולת של הסביבה להתאים עצמה להתמודדות עם ילד מיוחד ושונה מהנורמה

    הנוחה.

     

    הכי קל לקבוע שלילד יש בעיה כימית במוח.

    ולמה זו בעיה ולא ברכה?

    רק כי הממוצע שונה.

     

    המסגרת הרגילה לא מתאימה לילדים כאלה, ובמקום להתאים להם מסגרת מתאימה, מתאימים את הילדים ע"י תרופות, למסגרת. ובכך רק פוגעים בהם יותר.

     

    אם ההורים לא מסוגלים להתמודד, שיתנו ריטלין.

    אבל להורים שלא רוצים לפגוע בילד שלהם מטעמי נוחות, מומלץ ללכת לכל טיפול ועזרה שבמהותם עוסקים במה הילד כן יכול לעשות ולא במה הוא לא יכול, כמו לשבת שעות וללמוד מה שלא מעניין אותו.

     

    זה שהמסגרות המקובלות לא מתאימות לילד, לא הופך את הילד לבעייתי.

    ילד זה לא רובוט, כמו שהממסד היה רוצה שיהיה. "

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/2/11 21:14:

      צטט: מיכאל בלק 2011-02-25 20:42:27

      נושא כאוב מאד צביקה, לא יכול להאשים אף אחד ואתה כותב את זה יפה: הורה שלא מסתדר שיתן כדור. אני רואה הרבה ילדים בעולם במצבים זוועה, נינטשו בגלל שהם חריגים בצורה שהיא. מצד שני, אני לא יודע איך אני הייתי מתפקד כהורה במצב כזה. מוריד את הכובע עבור אלו שמקריבים ומקדישים את חייהם ונותנים את אותה אהבה וחום שילדים אלו כל כך זקוקים להם.

       

      טוב שאתה מדגיש את הקושי של ההורים, אני אומנם מתמקד בטובת הילד, אבל אין ספק שלהורים זו התמודדות

      לא פשוטה שבטח רק מי שעובר אותה יודע עד כמה, גם אני לא יודע איך הייתי מתפקד, אבל אני יודע איך הייתי

      רוצה לתפקד :)

        25/2/11 20:42:
      נושא כאוב מאד צביקה, לא יכול להאשים אף אחד ואתה כותב את זה יפה: הורה שלא מסתדר שיתן כדור. אני רואה הרבה ילדים בעולם במצבים זוועה, נינטשו בגלל שהם חריגים בצורה שהיא. מצד שני, אני לא יודע איך אני הייתי מתפקד כהורה במצב כזה. מוריד את הכובע עבור אלו שמקריבים ומקדישים את חייהם ונותנים את אותה אהבה וחום שילדים אלו כל כך זקוקים להם.
        25/2/11 20:15:

      צטט: חץ עין נץ 2011-02-25 16:37:09

      צטט: סנה בוער 2011-02-25 14:55:11

      צטט: חץ עין נץ 2011-02-25 04:28:18

       

      מה שאני מבין מהסיפור הזה, זה שהתחלת להיות יותר מודע וקשוב לגוף שלך!

      הגוף שלנו יודע כל מה שצריך לדעת על מנת לשרוד באיזון, הרופאים והמדענים הם לא קבלני משנה של

      הטבע שאמורים להשלים את מלאכת הבריאה ולקבוע לנו מה צריך לאכול כמה ומתי.

       

      הבעיה היא שאנחנו גדלים בתרבות ובמודעות שמנתקת את הקשר בין הנשמה לגוף, והגוף נהפך למעין מכונה

      שמורכבת מאיברים שונים.

      במקום להרגיש מה נכון ומתאים לנו לאכול, אנחנו חושבים מה מתאים ונכון לנו.

      רוצה לרדת במשקל?

      לא צריך דיאטה, ולא צריך תפריט מיוחד, ולא צריך לספור קלוריות, כל מה שצריך זה להקשיב ולהרגיש

      מה הגוף רוצה לאכול, ולא לחשוב מה נכון לאכול, תסמוך על הגוף שלך שהוא יודע מה צריך ואיך להגיע

      לאיזון, ואל תתערב ותפריע עם כל מיני מחשבות שמבוססות על מה שמומחים אומרים שזה בריא, או לא בריא.

       

      איך מקשיבים לגוף, ואיך יודעים להבדיל בין מחשבה לבין הרגשה, וכו', צריך ללמוד, וצריך לתרגל,

      ולא ללמוד בעל פה לחשב קלוריות, שומנים, וכל האשליות של הדיאטנים למיניהם.

       

       

      זה גם נכון אבל העניין הוא פשוט שאנחנו ללא קשר להרזיה או הרגשה צורכים כימקלים וכל מיני רעלים פשוטים בתור אוכל.

      זה נכון, ובכל זאת, הגוף שלנו מסוגל להתמודד עם מידה מסויימת של רעלים, אי אפשר לחיות בסטריליות

      מוחלטת, רק שהחלשת המערכת החיסונית ואי מודעות לגוף כאמור, גורמים להרעלת ייתר, ולמאמץ מוגבר

      של כל המערכות הפיזיולוגיות, כמו שקורה למנוע שהמאייד או המסנן סתומים, ושוב כאמור, מבלי שמייחסים

      את הסמפטומים השונים לשורש הבעיה האמיתית.

        25/2/11 16:37:

      צטט: סנה בוער 2011-02-25 14:55:11

      צטט: חץ עין נץ 2011-02-25 04:28:18

      אני אהיה מופתע האם הריטלין והקפיצה הבלתי מוסברת הזאת קשורים קשר ישיר. אבל אני יכול לספר לך סיפור אישי קטן שאולי לא קשור אבל לדעתי קשור מאד. חלק יודעים כאן אבל בשנה שעברה במשך כמה חודשים ארוכים סבלתי מחולשות נוראיות לא הייתי מסוגל ללכת יותר מכמה עשרות מטרים בודדים והייתי חלש(לא עייף חלש אם אתה מבין את ההבדל) בצורה בלתי סבירה. עורבי הרפואה ועורבות הרופאה שטיפלו בי כמעט הצליחו לטפל בי אבל בדרך כמעט הרגו אותי..... אין בדיקה שלא עברתי ותקעו בי כמעט כל כדור ואו תרופה מוכרת להם כולל כעשרים בדיקות שונות ומשונות לשיא הגיע רופא אחד שצווח עלי מדוע הלכתי לעשות את כל הבדיקות המיותרות הללו שהוא שלח אותי לעשות. מפה לשם בסופו של דבר השלכתי לפח האשפה רוב התרופות. הצלחתי לאזן את עצמי חזרה במקצת. אחר כך מאיזה דחף לא ברור (קצת בעקבות כמה שיחות שהיו לי עם איזה בלקי אחת ועוד גברת אחת שאתה אני חושב לא כל כך סובל מהתנחלות שעל הבלוג שלה כתוב שהיא לא אוכלת דברים שיש להם הורים ועוד כמה שיחות עם ידידה ותיקה שהיא בודהסטית עכשיו (ועוד אומרים שבלוגים לא משניים כלום..) ושיחה עם עיתונאי "ירוק" (אביב לביא ממעריב) והפסקתי כמעט לאכול בשר. והכי חשוב הוצאתי מהאוכל שלי כל אוכל תעשיתי מעובד וכדומה שימורים אוט, כל אבקות המרק ורוטבים מוכנים וכדומה הכל אווט, אפילו לא רסק עגבניות ודומיו. אך ורק אוכל טבעי. שלא לדבר לא מוחלט לכל הסלאטים המוכנים שקונים בסופר. רסק עגבניות? עושים. חצילים בטחינה? עושים חומוס? עושים (האמת היא שאתה מתרגל זה כל כך פשוט שזה כאב לב) וכדומה. גם מיתנתי את האוכל שאני אוכל בחוץ למינימום מוחלט ואם כן אך ורק במקומות שעושה רושם שהם אוכלים ואו עושים אוכל פשוט יותר. למשל פלפל במקום שאני סומך עליו וכדומה. אתה לא תאמין (זאת אומרת אתה אולי תאמין אני לא האמנתי..) איזה שיפור חל בהרגשה שלי. אני רץ כמו עכבר ברגל על חצי עיר. מה שמדהים הוא שאם אני עכשיו אוכל משהו "לא בסדר" כמו בשר או איזה שהוא דבר פיגול מסוג שמכיל כל מיני חומרים משמרים אפילו הכי פשוטים כמו סלאטים תעשיתים וכדומה? טראח מכה בראש אני ישר מרגיש תופעות לואי בעיקר של חולשה וכדומה. זה פשוט לא יאומן כמה הם מרעילים אותנו. פשוט לא יאומן. פעם בארה"ב ביקרנו בבית של הנשיא ווילסון ושם המדריך הסביר שרוב האנשים האמידים בסוף המאה ה19 נפטרו בגיל יחסית צעיר כפי הנראה מהרעלת עופרת כי הם בישלו בסירי עופרת והגישו בצלחות עופרת ופשוט הורעלו. אין לזה שום הוכחה בנתיים (לדעתי תהיה ותוך לא הרבה זמן) אבל אני בטוח שאוטיזם הזה יתגלה כתוצר לואי של איזה חומר או תרופה או משפחה של חומרים ותרופות שאנו מאביסים את עצמנו ואת הילדים שלנו......

       

      מה שאני מבין מהסיפור הזה, זה שהתחלת להיות יותר מודע וקשוב לגוף שלך!

      הגוף שלנו יודע כל מה שצריך לדעת על מנת לשרוד באיזון, הרופאים והמדענים הם לא קבלני משנה של

      הטבע שאמורים להשלים את מלאכת הבריאה ולקבוע לנו מה צריך לאכול כמה ומתי.

       

      הבעיה היא שאנחנו גדלים בתרבות ובמודעות שמנתקת את הקשר בין הנשמה לגוף, והגוף נהפך למעין מכונה

      שמורכבת מאיברים שונים.

      במקום להרגיש מה נכון ומתאים לנו לאכול, אנחנו חושבים מה מתאים ונכון לנו.

      רוצה לרדת במשקל?

      לא צריך דיאטה, ולא צריך תפריט מיוחד, ולא צריך לספור קלוריות, כל מה שצריך זה להקשיב ולהרגיש

      מה הגוף רוצה לאכול, ולא לחשוב מה נכון לאכול, תסמוך על הגוף שלך שהוא יודע מה צריך ואיך להגיע

      לאיזון, ואל תתערב ותפריע עם כל מיני מחשבות שמבוססות על מה שמומחים אומרים שזה בריא, או לא בריא.

       

      איך מקשיבים לגוף, ואיך יודעים להבדיל בין מחשבה לבין הרגשה, וכו', צריך ללמוד, וצריך לתרגל,

      ולא ללמוד בעל פה לחשב קלוריות, שומנים, וכל האשליות של הדיאטנים למיניהם.

       

       

      זה גם נכון אבל העניין הוא פשוט שאנחנו ללא קשר להרזיה או הרגשה צורכים כימקלים וכל מיני רעלים פשוטים בתור אוכל.

        25/2/11 14:55:

      צטט: חץ עין נץ 2011-02-25 04:28:18

      אני אהיה מופתע האם הריטלין והקפיצה הבלתי מוסברת הזאת קשורים קשר ישיר. אבל אני יכול לספר לך סיפור אישי קטן שאולי לא קשור אבל לדעתי קשור מאד. חלק יודעים כאן אבל בשנה שעברה במשך כמה חודשים ארוכים סבלתי מחולשות נוראיות לא הייתי מסוגל ללכת יותר מכמה עשרות מטרים בודדים והייתי חלש(לא עייף חלש אם אתה מבין את ההבדל) בצורה בלתי סבירה. עורבי הרפואה ועורבות הרופאה שטיפלו בי כמעט הצליחו לטפל בי אבל בדרך כמעט הרגו אותי..... אין בדיקה שלא עברתי ותקעו בי כמעט כל כדור ואו תרופה מוכרת להם כולל כעשרים בדיקות שונות ומשונות לשיא הגיע רופא אחד שצווח עלי מדוע הלכתי לעשות את כל הבדיקות המיותרות הללו שהוא שלח אותי לעשות. מפה לשם בסופו של דבר השלכתי לפח האשפה רוב התרופות. הצלחתי לאזן את עצמי חזרה במקצת. אחר כך מאיזה דחף לא ברור (קצת בעקבות כמה שיחות שהיו לי עם איזה בלקי אחת ועוד גברת אחת שאתה אני חושב לא כל כך סובל מהתנחלות שעל הבלוג שלה כתוב שהיא לא אוכלת דברים שיש להם הורים ועוד כמה שיחות עם ידידה ותיקה שהיא בודהסטית עכשיו (ועוד אומרים שבלוגים לא משניים כלום..) ושיחה עם עיתונאי "ירוק" (אביב לביא ממעריב) והפסקתי כמעט לאכול בשר. והכי חשוב הוצאתי מהאוכל שלי כל אוכל תעשיתי מעובד וכדומה שימורים אוט, כל אבקות המרק ורוטבים מוכנים וכדומה הכל אווט, אפילו לא רסק עגבניות ודומיו. אך ורק אוכל טבעי. שלא לדבר לא מוחלט לכל הסלאטים המוכנים שקונים בסופר. רסק עגבניות? עושים. חצילים בטחינה? עושים חומוס? עושים (האמת היא שאתה מתרגל זה כל כך פשוט שזה כאב לב) וכדומה. גם מיתנתי את האוכל שאני אוכל בחוץ למינימום מוחלט ואם כן אך ורק במקומות שעושה רושם שהם אוכלים ואו עושים אוכל פשוט יותר. למשל פלפל במקום שאני סומך עליו וכדומה. אתה לא תאמין (זאת אומרת אתה אולי תאמין אני לא האמנתי..) איזה שיפור חל בהרגשה שלי. אני רץ כמו עכבר ברגל על חצי עיר. מה שמדהים הוא שאם אני עכשיו אוכל משהו "לא בסדר" כמו בשר או איזה שהוא דבר פיגול מסוג שמכיל כל מיני חומרים משמרים אפילו הכי פשוטים כמו סלאטים תעשיתים וכדומה? טראח מכה בראש אני ישר מרגיש תופעות לואי בעיקר של חולשה וכדומה. זה פשוט לא יאומן כמה הם מרעילים אותנו. פשוט לא יאומן. פעם בארה"ב ביקרנו בבית של הנשיא ווילסון ושם המדריך הסביר שרוב האנשים האמידים בסוף המאה ה19 נפטרו בגיל יחסית צעיר כפי הנראה מהרעלת עופרת כי הם בישלו בסירי עופרת והגישו בצלחות עופרת ופשוט הורעלו. אין לזה שום הוכחה בנתיים (לדעתי תהיה ותוך לא הרבה זמן) אבל אני בטוח שאוטיזם הזה יתגלה כתוצר לואי של איזה חומר או תרופה או משפחה של חומרים ותרופות שאנו מאביסים את עצמנו ואת הילדים שלנו......

       

      מה שאני מבין מהסיפור הזה, זה שהתחלת להיות יותר מודע וקשוב לגוף שלך!

      הגוף שלנו יודע כל מה שצריך לדעת על מנת לשרוד באיזון, הרופאים והמדענים הם לא קבלני משנה של

      הטבע שאמורים להשלים את מלאכת הבריאה ולקבוע לנו מה צריך לאכול כמה ומתי.

       

      הבעיה היא שאנחנו גדלים בתרבות ובמודעות שמנתקת את הקשר בין הנשמה לגוף, והגוף נהפך למעין מכונה

      שמורכבת מאיברים שונים.

      במקום להרגיש מה נכון ומתאים לנו לאכול, אנחנו חושבים מה מתאים ונכון לנו.

      רוצה לרדת במשקל?

      לא צריך דיאטה, ולא צריך תפריט מיוחד, ולא צריך לספור קלוריות, כל מה שצריך זה להקשיב ולהרגיש

      מה הגוף רוצה לאכול, ולא לחשוב מה נכון לאכול, תסמוך על הגוף שלך שהוא יודע מה צריך ואיך להגיע

      לאיזון, ואל תתערב ותפריע עם כל מיני מחשבות שמבוססות על מה שמומחים אומרים שזה בריא, או לא בריא.

       

      איך מקשיבים לגוף, ואיך יודעים להבדיל בין מחשבה לבין הרגשה, וכו', צריך ללמוד, וצריך לתרגל,

      ולא ללמוד בעל פה לחשב קלוריות, שומנים, וכל האשליות של הדיאטנים למיניהם.

        25/2/11 14:37:

      צטט: that's me 2011-02-25 02:13:20

      המהפכ בדרך יקירי. כי אם הילדים האלה באמת מתרבים. סופם שיהיו בכל השדרות. מחנכים מורים מנהלים אחיות רופאים ואפילו שרים וראשי ממשלה. ואז כל מי שלא יהיה כזה, יהיה אחר. ואז נראה מה יקרה. .. מסכים כל כך עם מה שכתבת. המערכת שקיימת כיום נועדה לתמוך בהורים שעובדים מאד קשה כדי לספק את יצר הצרכנות שמעודד בכל פינת רחוב, ובכל אתר אינטרנט. כן אפילו פה. .. ולגבי החיסונים מיד אחרי הלידה. החיסון הוא מ י ד אחרי הלידה ! בלי נוכחות הורה כלל. כשנולד הבן שלי, לא עזבתי אותו לרגע. ולא הסכמתי כמובן לחיסון. וכשהאחות התחילה למתוח את הרגלים של הפספוס.. אחרי שהיינו איתו כמה שעות בחדר הלידה. שאלתי אותה מה היא עושה, האם זה סוג של מסאג הכרחי ? היא אמרה, לא, אני מודדת אותו. הייתי בשוק וכמבן שהפסקתי את הפעולה הכל כך חשובה הזו. . פטרנליזם. זה סוד המשחק.

       

      בהחלט בדרך, אני כותב עליו בהקשרים שונים כבר מזמן :)

       

      הקטע של החיסון הראשון בבית חולים מרתיח אותי עד היום, 11 שנים אחרי, לצערי אני לא הייתי מודע לזה,

      ולא העלתי בדעתי בכלל שיעשו דבר כזה בלי רשות ההורים, כשגילית את זה כמה שעות אחרי, השתוללתי

      שם עד שכמעט והזמינו לי משטרה, והיה לי קשה מאוד לא לפגוע פיזית במנהל המחלקה, באותו רגע, יום לפני הזמן,

      הוצאתי את הבן שלי ואת אשתי משם הבייתה. אני מרגיש עד היום כאילו נאנסתי.

       

        25/2/11 04:28:
      אני אהיה מופתע האם הריטלין והקפיצה הבלתי מוסברת הזאת קשורים קשר ישיר. אבל אני יכול לספר לך סיפור אישי קטן שאולי לא קשור אבל לדעתי קשור מאד. חלק יודעים כאן אבל בשנה שעברה במשך כמה חודשים ארוכים סבלתי מחולשות נוראיות לא הייתי מסוגל ללכת יותר מכמה עשרות מטרים בודדים והייתי חלש(לא עייף חלש אם אתה מבין את ההבדל) בצורה בלתי סבירה. עורבי הרפואה ועורבות הרופאה שטיפלו בי כמעט הצליחו לטפל בי אבל בדרך כמעט הרגו אותי..... אין בדיקה שלא עברתי ותקעו בי כמעט כל כדור ואו תרופה מוכרת להם כולל כעשרים בדיקות שונות ומשונות לשיא הגיע רופא אחד שצווח עלי מדוע הלכתי לעשות את כל הבדיקות המיותרות הללו שהוא שלח אותי לעשות. מפה לשם בסופו של דבר השלכתי לפח האשפה רוב התרופות. הצלחתי לאזן את עצמי חזרה במקצת. אחר כך מאיזה דחף לא ברור (קצת בעקבות כמה שיחות שהיו לי עם איזה בלקי אחת ועוד גברת אחת שאתה אני חושב לא כל כך סובל מהתנחלות שעל הבלוג שלה כתוב שהיא לא אוכלת דברים שיש להם הורים ועוד כמה שיחות עם ידידה ותיקה שהיא בודהסטית עכשיו (ועוד אומרים שבלוגים לא משניים כלום..) ושיחה עם עיתונאי "ירוק" (אביב לביא ממעריב) והפסקתי כמעט לאכול בשר. והכי חשוב הוצאתי מהאוכל שלי כל אוכל תעשיתי מעובד וכדומה שימורים אוט, כל אבקות המרק ורוטבים מוכנים וכדומה הכל אווט, אפילו לא רסק עגבניות ודומיו. אך ורק אוכל טבעי. שלא לדבר לא מוחלט לכל הסלאטים המוכנים שקונים בסופר. רסק עגבניות? עושים. חצילים בטחינה? עושים חומוס? עושים (האמת היא שאתה מתרגל זה כל כך פשוט שזה כאב לב) וכדומה. גם מיתנתי את האוכל שאני אוכל בחוץ למינימום מוחלט ואם כן אך ורק במקומות שעושה רושם שהם אוכלים ואו עושים אוכל פשוט יותר. למשל פלפל במקום שאני סומך עליו וכדומה. אתה לא תאמין (זאת אומרת אתה אולי תאמין אני לא האמנתי..) איזה שיפור חל בהרגשה שלי. אני רץ כמו עכבר ברגל על חצי עיר. מה שמדהים הוא שאם אני עכשיו אוכל משהו "לא בסדר" כמו בשר או איזה שהוא דבר פיגול מסוג שמכיל כל מיני חומרים משמרים אפילו הכי פשוטים כמו סלאטים תעשיתים וכדומה? טראח מכה בראש אני ישר מרגיש תופעות לואי בעיקר של חולשה וכדומה. זה פשוט לא יאומן כמה הם מרעילים אותנו. פשוט לא יאומן. פעם בארה"ב ביקרנו בבית של הנשיא ווילסון ושם המדריך הסביר שרוב האנשים האמידים בסוף המאה ה19 נפטרו בגיל יחסית צעיר כפי הנראה מהרעלת עופרת כי הם בישלו בסירי עופרת והגישו בצלחות עופרת ופשוט הורעלו. אין לזה שום הוכחה בנתיים (לדעתי תהיה ותוך לא הרבה זמן) אבל אני בטוח שאוטיזם הזה יתגלה כתוצר לואי של איזה חומר או תרופה או משפחה של חומרים ותרופות שאנו מאביסים את עצמנו ואת הילדים שלנו......
        25/2/11 02:13:
      המהפכ בדרך יקירי. כי אם הילדים האלה באמת מתרבים. סופם שיהיו בכל השדרות. מחנכים מורים מנהלים אחיות רופאים ואפילו שרים וראשי ממשלה. ואז כל מי שלא יהיה כזה, יהיה אחר. ואז נראה מה יקרה. .. מסכים כל כך עם מה שכתבת. המערכת שקיימת כיום נועדה לתמוך בהורים שעובדים מאד קשה כדי לספק את יצר הצרכנות שמעודד בכל פינת רחוב, ובכל אתר אינטרנט. כן אפילו פה. .. ולגבי החיסונים מיד אחרי הלידה. החיסון הוא מ י ד אחרי הלידה ! בלי נוכחות הורה כלל. כשנולד הבן שלי, לא עזבתי אותו לרגע. ולא הסכמתי כמובן לחיסון. וכשהאחות התחילה למתוח את הרגלים של הפספוס.. אחרי שהיינו איתו כמה שעות בחדר הלידה. שאלתי אותה מה היא עושה, האם זה סוג של מסאג הכרחי ? היא אמרה, לא, אני מודדת אותו. הייתי בשוק וכמבן שהפסקתי את הפעולה הכל כך חשובה הזו. . פטרנליזם. זה סוד המשחק.
        24/2/11 18:43:

      צטט: סנה בוער 2011-02-24 17:12:09

      צטט: רונן מאיר 2011-02-24 14:26:38

      פוסט חשוב. ראוי שעורכת הקפה תציף אותו גבוה.

      חחחחחח
      הצחקתי אותך?

       
      האבחנה שלך לגבי "כדור להורים ולא לילדים" נכונה להפליא.
      שום כימיקליסט לא יעבוד עלי :)

       

      לכן, להורים שההתמודדות קשה להם, וזו התמודדות קשה מאוד, אני מציע לקחת בעצמם סמים

      במקום לסמם את הילד שלהם :)
      ואתה אותי :))

       

       

        24/2/11 17:36:
      :))
        24/2/11 17:12:

      צטט: רונן מאיר 2011-02-24 14:26:38

      פוסט חשוב. ראוי שעורכת הקפה תציף אותו גבוה.

      חחחחחח

       
      האבחנה שלך לגבי "כדור להורים ולא לילדים" נכונה להפליא.
      שום כימיקליסט לא יעבוד עלי :)

       

      לכן, להורים שההתמודדות קשה להם, וזו התמודדות קשה מאוד, אני מציע לקחת בעצמם סמים

      במקום לסמם את הילד שלהם :)

       

        24/2/11 14:26:

      פוסט חשוב. ראוי שעורכת הקפה תציף אותו גבוה.
      האבחנה שלך לגבי "כדור להורים ולא לילדים" נכונה להפליא.
      שום כימיקליסט לא יעבוד עלי :)

        24/2/11 14:07:

      צטט: forte nina 2011-02-24 13:33:43

      בעיקרון אני מסכימה עם הנטייה הקלה על ההדק
      של הורים רבים להזין בעודף כדורים, אגב גם ילדים חולי אסטמה
      שזקוקים לונטולין, הורים נלחצים מהר מאוד שהילד לא ייחנק

      והיו מקרים שילדים אכן נחנקו, ולכן ממהרים לפמפם את החומר הזה

      שידוע כמזיק[במצטבר]  רציני ללב, תקרא בלינק שהעליתי.

      הורים נוטים להיות בפניקה  לא רק בתופעות היפראקטיביות, אלא בכלל

      ובמיוחד בדור קודם שידעו פחות ונטו לעיתים להפריז גם בכמויות, על משקל, "מרבה תרופות מרבה בריאות"

      לגבי רטאלין, אז באמת ישנם מקרים לא קשים במיוחד וההורים נוטים להלחץ.

      אך אישית אני מכירה מיקרים חיים ובועטים שאלמלא הרטלין הילדים לא תפקדו

      א.סבלו מאי שקט וממש היו מסכנים .

      ב.נודו חברתית וכינו אותם מופרעים ומה לא.

      ג. סבלו מתופעות של תפקודי עצבים/אוכל/שינה לקויים.

      כך שהכל במידתיות ובטח באופן אינדבידואלי.

      הבת שלי [עברה גיל 30] תפקדה מצויין בביה"ס ומעולם לא חשדתי שיש לה בעייה חריגה, למרות

      שהיא כן סבלה מפתיל קצר [אבל זה גם תורשתי].

      איכשהו היא הצליחה עם האינטלגנציה שלה להסתיר בעיה כלשהי.

      לפני שנה היא  הודיעה לי שהתחילה לקחת רטאלין, הייתי די בשוק. והסבירה

      לי שקשה לה להתרכז ולפחות בעבודה היא מתפקדת יותר טוב מאז. אתה קולט?

      אז לכאן ולאן.

      הוידיאו טובים.

      אם להשאר בהכללה, ובלי להכנס למקרה פרטי כזה או אחר, אני לא טוען שהכדור לא עושה את מה שהוא אמור לעשות, הרי אחרת לא היו משתמשים בו, הטענה שלי היא שיש פתרונות אחרים שאפילו לא מחפשים ולא מודעים,

      ושבזמן שהכדור עושה את מה שהוא אמור לעשות, הוא גם עושה דברים אחרים מזיקים!

       

      הגישה הרפואית היא פונקציונלית ולא הוליסטית, ורואה את בן האדם כאוסף של איברים.

      את רופא הלב לא ממש מעניין הכבד, ההצלחה שלו נמדדת על פי הטטיסטיקה של הלב לא של מערכות ואיברים אחרים, ואת רופא הכבד לא ממש מעניין מערכת העצבים, ואת הפסיכיאטר לא ממש מעניין העולם הרגשי נפשי, וכו'.

       

      יחד עם זאת, אני חוזר ומדגיש שיכול להיות במקרה נתון שצריך וטוב לקחת ריטלין, אבל במקרה נתון יכול להיות

      גם טוב ונכון לקחת אקסטזי, או גראס :) 

        24/2/11 13:33:

      בעיקרון אני מסכימה עם הנטייה הקלה על ההדק
      של הורים רבים להזין בעודף כדורים, אגב גם ילדים חולי אסטמה
      שזקוקים לונטולין, הורים נלחצים מהר מאוד שהילד לא ייחנק

      והיו מקרים שילדים אכן נחנקו, ולכן ממהרים לפמפם את החומר הזה

      שידוע כמזיק[במצטבר]  רציני ללב, תקרא בלינק שהעליתי.

      הורים נוטים להיות בפניקה  לא רק בתופעות היפראקטיביות, אלא בכלל

      ובמיוחד בדור קודם שידעו פחות ונטו לעיתים להפריז גם בכמויות, על משקל, "מרבה תרופות מרבה בריאות"

      לגבי רטאלין, אז באמת ישנם מקרים לא קשים במיוחד וההורים נוטים להלחץ.

      אך אישית אני מכירה מיקרים חיים ובועטים שאלמלא הרטלין הילדים לא תפקדו

      א.סבלו מאי שקט וממש היו מסכנים .

      ב.נודו חברתית וכינו אותם מופרעים ומה לא.

      ג. סבלו מתופעות של תפקודי עצבים/אוכל/שינה לקויים.

      כך שהכל במידתיות ובטח באופן אינדבידואלי.

      הבת שלי [עברה גיל 30] תפקדה מצויין בביה"ס ומעולם לא חשדתי שיש לה בעייה חריגה, למרות

      שהיא כן סבלה מפתיל קצר [אבל זה גם תורשתי].

      איכשהו היא הצליחה עם האינטלגנציה שלה להסתיר בעיה כלשהי.

      לפני שנה היא  הודיעה לי שהתחילה לקחת רטאלין, הייתי די בשוק. והסבירה

      לי שקשה לה להתרכז ולפחות בעבודה היא מתפקדת יותר טוב מאז. אתה קולט?

      אז לכאן ולאן.

      הוידיאו טובים.

        24/2/11 13:32:

      צטט: נירית גלעד 2011-02-24 05:54:37

      למה קשרת את האוטיזם לריטלין? --- פעם דיברו על ילדי האינדיגו כ"מפרקי מערכות" ואחר כך דיברו על "ילדי הקריסטל" העדינים הרבה יותר שיבואו בעקבותיהם. האם העליה במספרים מעידה על בואם?

      טוב, לא ממש קשרתי, רק יצרתי אשליה כזו על ידי חיבור רצף של נושאים :)

       

      הסרטון על המטריקס מדבר אומנם על המזון המתועש, אבל אני רואה בו אנלוגיה לאנושות מתועשת.

      החיסונים כביכול, שמזריקים לנו תכף עם הלידה נועדו להבטיח שנהייה לקוחות טובים וממושמעים

      לתעשייני האנושות, מבחינתי, הסרט הוא על אנשים ולא על חיות, ה"ממסד" פועל ועושה ככל יכולתו

      על מנת להפוך את האנשים לרובוטים צייתנים וממושמעים שאפשר לשלוט בהם בקלות, כמו על החזירים והתרנגולות

      המתועשות. 

      החיסונים מלמדים ומרגילים אותנו להיות שפני ניסיון מלידה, ואפילו לא מיידעים או מזהירים את ההורים מהחיסון

      הראשון שהתינוק מקבל כבר ביומו הראשון, ורוב האנשים בכלל לא מודעים לחיסון הזה ולא יודעים עליו, בנוסף

      לזה, מתילים מום בזכרים ביום השמיני לחייהם, 80% מהילדים האוטיסטים הם זכרים.

       

      הריטלין הוא רק דוגמא לשיטה ולצורת המחשבה, ולא סיבה לאוטיזם!

       

      כל שנה מייחצנים יותר ויותר את החיסונים לשפעת, והשנה נשברו כל השיאים בבתי החולים, כל המיטות, כולל אלו שבמסדרון sold out רשימת ההמתנה באורך של כמה חודשים. אנחנו, בדיוק כמו החיידקים, כבר מחוסנים לחיסונים ולתרופות ועם מערכת חיסונית חלשה.

        24/2/11 12:55:

      צטט: זונות פוליטיות 2011-02-23 22:04:33

      ברוטוס:   אני מכיר שני מקרים בהם הריטלין הציל את הילדים. כל מקרה לגופו ולא צריך להיות קיצוני

       

       

      נטוס:      כמו כל דבר, ראוי לבחון חלופות בטרם החלטה על הטיפול הנבחר

       

       

       

      בלי להיות קטנוני ולשאול מה זה נקרא הציל, והציל ממה, אני מסכים לגמרי שכל מקרה לגופו.

      מה שחשוב לדעתי יותר מהאם לתת ריטלין או לא, זה הסיבות, האם ההחלטה לתת או לא לתת,

      היא החלטה מודעת, או לא מודעת, זו השאלה!

       

      הכוונה שלי היא לגרום לאנשים לעצור לרגע ולבדוק עם עצמם מה באמת הם יודעים, עד כמה ההחלטה שלהם מודעת ולא אוטומתית, עד כמה ההחלטה והאחריות היא שלהם בלבד.

      יש משהו נורא נוח לא לחקור וללמוד לעומק, ולסמוך על רופאים ומומחים, שהרי הם למדו ואנחנו לא,

      כך גם במקרה של אי הצלחה או חס וחלילה תקלה, אפשר להאשים את המומחים ולתבוע פיצויים אולי, את מי נאשים אחר כך אם ניקח אחריות על הבחירה שלנו וניכשל? 

       

        24/2/11 05:54:
      למה קשרת את האוטיזם לריטלין? --- פעם דיברו על ילדי האינדיגו כ"מפרקי מערכות" ואחר כך דיברו על "ילדי הקריסטל" העדינים הרבה יותר שיבואו בעקבותיהם. האם העליה במספרים מעידה על בואם?
        23/2/11 22:04:

      ברוטוס:   אני מכיר שני מקרים בהם הריטלין הציל את הילדים. כל מקרה לגופו ולא צריך להיות קיצוני

       

       

      נטוס:      כמו כל דבר, ראוי לבחון חלופות בטרם החלטה על הטיפול הנבחר

       

       

      ..

       

       

        23/2/11 21:39:

      צטט: אילנה אדנר 2011-02-23 19:13:56

      אני מנסה לזכור את שם הסוציולוגית (שבדית) שכתבה מחקר שלם על חוסר התועלת בכדורים לילדים, ובמקומם לטפל בסביבה. אבל, אני לא מצליחה. אם אצליח, אתן לך קישור. מה שבטוח הוא שברגע שהיא יצאה עם תוצאות המחקר, קמה מהומה, שהרי היא התנגדה לגמרי לדעתו של פרופ' שבדי אחד (פסיכיאטר) שמתישהו בשנות ה-90 היה זה שהתחיל לטפל בילדים עם ADHD דרך כדורים.

       

      המטריקס האמיתי שבסרטון הוא גם עלינו, אנחנו בסך הכל עכברי מעבדה, ויצרנים מתועשים,

      ורבים מעדיפים את כדור הפנטזיה ולהמשיך לחלום.

       

      רובוטים.

        23/2/11 21:25:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2011-02-23 17:13:37

      פעם המליצו לי לתת לאחד הילדים שלי - מהר מאד סירבתי. בכלל תרופות זה כמו יד על ההדק. צריך בזהירות מירבית.

       

      במיוחד עם ילדים תמימים.

        23/2/11 19:13:
      אני מנסה לזכור את שם הסוציולוגית (שבדית) שכתבה מחקר שלם על חוסר התועלת בכדורים לילדים, ובמקומם לטפל בסביבה. אבל, אני לא מצליחה. אם אצליח, אתן לך קישור. מה שבטוח הוא שברגע שהיא יצאה עם תוצאות המחקר, קמה מהומה, שהרי היא התנגדה לגמרי לדעתו של פרופ' שבדי אחד (פסיכיאטר) שמתישהו בשנות ה-90 היה זה שהתחיל לטפל בילדים עם ADHD דרך כדורים.
        23/2/11 17:13:
      פעם המליצו לי לתת לאחד הילדים שלי - מהר מאד סירבתי. בכלל תרופות זה כמו יד על ההדק. צריך בזהירות מירבית.

      ארכיון

      פרופיל

      סנה בוער
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין