הלילה ערם מערומיו מהחשיכה באו רגליו מועדים לשיכחה וחגים לאיכה נפלנו אפיים גם שהיינו במעופנו כנפיים בעיבורי שמיים הן היה אפשר ליפול כמו ימי חול בדאייה או אופל בכול אבל ראיה אחת נוקבת בחלל עמדה בינינו שצנחנו כמו כוכב מבריק לשנייה
יתרתנו מעולם לא שבה וחזרה לאדמה |
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אהבה וכאב בממלכת השמים
כתיבה מעולה
אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה...
ואם חלק ממנו לא יגיע לאדמה סימן שנשרף משל היה מטאוריט.
שמא הייתה זו תאונת אהבה שכָלתה וכילתה והנחיתה לא הייתה רכה?
שיר יפה ומעורר עצב. קצר ותמציתי להלל.
אלא שאבק כוכבים הוא מונח השמור באסטרופיסיקה לסופר נובה. ומכאן שסמבולית/מטאפורית הוא בא לומר ששום דבר לא מתכלה ולא הולך לאיבוד, אלא משנה צורה. ומות הכוכב יוצר חיים חדשים. כי כולנו עשויים מאותו אבק כוכבים.
וכאן מציע לקרא את שירי הנושא שם זה:
http://cafe.themarker.com/post/1168407/
אהבה בשחקים...
אדם!
איזה יופי יש למטאפורה הזאת: החשיכה היא בגדי הלילה.
להפיל אותי מרגלי כבר במשפט השני. לא עושים דבר כזה. אני צריכה לשוב לשיר, כשאני עומדת! פשוט נפלא!
גם ההמשך לא רע, בלשון המעטה.
"מועדים" במשמעות כפולה!
נפלא השיר בעיני ועצוב.
שניים שהשבר בא בהם באחת.ופגע פגיעה אנושה. לפחות באחד מהם.
ג'ודי.
"יתרתנו מעולם
לא שבה וחזרה
לאדמה"
נפילה קשה
נתנחם בשירה.
אדם,
את קריאת השיר הזה מלווה כאב הנפילה,
נפילה קשה
ויותר מזה תפזורת הרסיסים
סופו של השיר
יתרתנו מעולם
לא שבה וחזרה
לאדמה
מתחבר לשורותיו הראשונות
מועדים לשיכחה
וחגים לאיכה.
נפילה...התנפצות...ואין להשיב...
דבי
תודה על תשומת ה