כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אדם קדם

    שירים נקודות קווים וצבעים.

    ארכיון

    אדם קדם

    0

    אבק כוכבים

    29 תגובות   יום רביעי, 23/2/11, 17:15

    הלילה ערם מערומיו
    מהחשיכה

    באו רגליו
    מועדים לשיכחה
    וחגים לאיכה

     

    נפלנו אפיים

    גם שהיינו במעופנו
    כנפיים

    בעיבורי שמיים

     

    הן היה אפשר ליפול
    כמו ימי חול בדאייה
    או אופל בכול

     

     

    אבל ראיה אחת נוקבת
    בחלל עמדה בינינו

     

    שצנחנו כמו כוכב מבריק לשנייה

     

    יתרתנו  מעולם
    לא שבה וחזרה
    לאדמה

    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/3/11 08:24:
      ובאותה שנייה שניכם אור כוכבים מבריק שמאיר את החלל תרחיש קוסמי בילתי נשכח.
        28/2/11 19:13:
      לכל כוכב יש שם, כתבה זלדה.
       
      ובשירך: "יתרתנו מעולם לא שבה וחזרה לאדמה ..."
      מהות האדם שיש בו רגעים קטנים של אושר
      המבהיק לשנייה, במסלולו האחד החג בחלל,
      כלפי הנפילה ולפניה, עם חשכת העצב הנאספת בדרכו.
       
      מהות האדם התועה בחלל...
      שיר רב משמעי, ואליי הוא דיבר כך,
      בפן הפילוסופי.
       
       
      תודה
      זיוה
        26/2/11 12:58:
      לעיתים זה כל מה שנותר שיר צובט את הלב ומעורר מחשבה
        26/2/11 08:34:
      משהו נשאר שם תמיד, למרות ההתרסקות, משהו נשאר. מעורר מחשבה, אדם.
        25/2/11 20:43:

      אהבה וכאב בממלכת השמים

      כתיבה מעולה

      ''

       

      * בינתיים זה האהוב עלי מכול שיריך. שבת שלום.
        25/2/11 12:01:

      אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה...
      ואם חלק ממנו לא יגיע לאדמה סימן שנשרף משל היה מטאוריט.
      שמא הייתה זו תאונת אהבה שכָלתה וכילתה והנחיתה לא הייתה רכה?
      שיר יפה ומעורר עצב. קצר ותמציתי להלל.
      אלא שאבק כוכבים הוא מונח השמור באסטרופיסיקה לסופר נובה. ומכאן שסמבולית/מטאפורית הוא בא לומר ששום דבר לא מתכלה ולא הולך לאיבוד, אלא משנה צורה. ומות הכוכב יוצר חיים חדשים. כי כולנו עשויים מאותו אבק כוכבים.
      וכאן מציע לקרא את שירי הנושא שם זה:

      http://cafe.themarker.com/post/1168407/

        24/2/11 22:10:
      אהבתי את השימוש שעשית במילים מועדים וחגים. לרוב באות מילים אלה לבטא אור ושמחה, אך בשירך הן מבטאות שכחה וכאב : באו רגליו מועדים (לשמחה) לשכחה וחגים (... לששון) לאיכה. כך גם, בהמשך "ימי החול..." את המילה רגליו - קראתי רְגָליו (ולא רַגְלַיו) . בשירך, רב הנסתר על הגלוי...אך הוא מעורר שאלות, והיפה בו, שאפשר לפרשו בכיוונים שונים. אורורה
        24/2/11 21:16:
      .." ראיה אחת נוקבת בחלל עמדה בינינו "... אבק כוכבים ... זה מה שנשאר . יפה השיר .. ! תודה .
        24/2/11 11:29:

      אהבה בשחקים...

        24/2/11 10:30:
      אהבתי את המטפורה : "הלילה ערם מערומיו מהחשיכה "... "נפילה אפיים ארצה "התרסקות ונפילה מתוך משבר קשה. "אבל ראיה אחת נוקבת בחלל עמדה בינינו " מעין התפכחות מאשליה וראיית האמת. שיר קשה , שגם סופו פסימי.
        24/2/11 10:12:

      אדם!
      איזה יופי יש למטאפורה הזאת: החשיכה היא בגדי הלילה.
      להפיל אותי מרגלי כבר במשפט השני. לא עושים דבר כזה. אני צריכה לשוב לשיר, כשאני עומדת! פשוט נפלא!
      גם ההמשך לא רע, בלשון המעטה.
      "מועדים" במשמעות כפולה!
      נפלא השיר בעיני ועצוב.
      שניים שהשבר בא בהם באחת.ופגע פגיעה אנושה. לפחות באחד מהם.
      ג'ודי.

        24/2/11 02:52:
      אדם - תודה על השיר עוצמה בכל מילותיך והסיום - יתרתנו מעולם לא שבה וחזרה לאדמה תודה ויום נפלא
      "אבל ראיה אחת נוקבת בחלל עמדה בינינו " חלקיקי נשמה עולות השמיימה לא כל חלקנו שבים לאדמה חבר יקר שלי אהבתי:)*
        23/2/11 23:58:

      "יתרתנו מעולם
      לא שבה וחזרה
      לאדמה
      "

      נפילה קשה
      נתנחם בשירה.

       

      שורותיך כבדו עליי ורוצה אני להאמין שיתרתנו מרחפת בתקווה ולא תשוב לאדמה.
        23/2/11 22:42:
      יפה מאוד
        23/2/11 22:29:
      חודש..שמייח..ומבדח.
        23/2/11 22:28:
      מצמרר אותי. נקרא לי כמו תאונה אווירית, כמו מוות.
        23/2/11 21:37:
      מרתק.
        23/2/11 20:35:
      אדם יקר, שירך מעביר בי תחושה חזקה של אבדן. איני יודע במי המדובר אל התחושה קיימת. ראה רק בטוב.
        23/2/11 20:32:
      שיר מרתק סבוך לקריאה ורב בו הנסתר על הנגלה... קודם כל לשון הרבים שבה נוקט השיר מי הם אותם "אנחנו"? "שצנחנו כמו כוכבים"... האם הם המשוררים? ואולי - השירים? כך או כך - שיר מעורר מחשבה...
        23/2/11 20:09:
      אהבה בשחקים... יפה יפה תודה
        23/2/11 18:52:
      מאוד חזק השיר... המון כאב . של התרסקות.
        23/2/11 18:39:

      אדם,
      את קריאת השיר הזה מלווה כאב הנפילה,
      נפילה קשה
      ויותר מזה תפזורת הרסיסים

      סופו של השיר
      יתרתנו מעולם
      לא שבה וחזרה
      לאדמה
       מתחבר לשורותיו הראשונות
       מועדים לשיכחה
      וחגים לאיכה.

       

      נפילה...התנפצות...ואין להשיב...

       

      דבי

        23/2/11 18:06:
      יפה כתבת! במיוחד אהבתי את מועדים לשיכחה וחגים לאיכה.
        23/2/11 17:36:

      תודה על תשומת ה''

      יונהשבוע טוב ומעשים טובים

        23/2/11 17:32:
      חלקיקי אבק כוכבים.....
      נהדר, אהבתי את הקצר הלא שגרתי שלך? אגב זה שיר חדש או שיר ישן? לא קראתי אותו בבמה

      פרופיל

      אדם קדם
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין