ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
כתם דיו נספג בסיבים של נייר,
פנים נמזגות אל חלון,
מילות רפאים תועות בין קירות,
לחש ציפורניים מתחדדות, לבד.
זו פעם ראשונה שאני מנסה לכתוב שיר, אפילו מתבייש לקרוא לזה שירה, אז בעדינות עם התגובות :) |
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
בחירות |
מזג אוויר |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות סרטים |
סרטים חדשים |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
לונדון 2012 |
ספרים
|
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נשבע לך,פעם ראשונה,
את הרי ראית את הפוסטים שלי, קשה לי לקצר, לתמצת, אוהב לתת למילים מקום להתרווח.
שירה זה משהו אחר.
ותודה שאהבת.
אתה רציני עכשיו? זו פעם ראשונה??
וואו!! ממש, אבל ממש אהבתי אותו.
לך על זה גבר, מתאים לך פואטיקה :)
זרמלק יקרה,
המילים שלך הכי רכות שאפשר,
תודה.
תיארת בדידות
נטישה
עזיבה
קור .
אנא , תמשיך לחטוא בכתיבת שירים
מבטיחה שכולם ימשיכו להיות עדינים אלייך
תודה .
יסמין!!!!
תודה.
עידו,
מחמאה גדולה מכותב כמוך.
תודה שקראת.
"גל של חום" - נתת משמעות אחרת לגמרי. נסתרות דרכי המח.
תודה.
קודם כל שמחה שלא הזדעזעת מהפרשנות שלי.
אלו המילים שבעיקר הביאו אותי לזה, אבל לא רק:
עיניים נצמדות אל זגוגית,
רעבות לחיים שמחוץ
לחש ציפורניים מתחדדות,
שיער מתארך,
וגוף מתכסה באינסוף נקודות מגע,
אם יעבור כאן במקרה גל של חום
אתפלש בו
לבד.
משום מה ראיתי ילדה-נערה נוסעת ברכבת
לתחנה הסופית שלה.
וכל מה שמחכה לה זה תאי הגזים.
עדיין אין לי הסבר מדויק מדוע.
אבל התמונה (חיה מאד) קפצה לי לעין.
לא קשור לדיו השחור. אפילו לא הייתי מודעת לתאור
הזה של הנאצים ככתם שחור.
איך בכלל אפשר לדון אותך לכף חובה?
אין לי הסבר לאסוציאציה של השואה,
וכמובן, ברגע שאמרת את המילה חזרתי וקראתי ובאמת מתאימה הפרשנות שלך.
ניסיתי בכל זאת לחשוב איך הגעת לזה,
הכי מופרע שהגעתי זה הדימוי של כתם הדיו שאולי מזכיר את איך שבסרטים מסוימים מראים את התפשטות הנאצים על העולם כמו כתם שחור שמתפשט על הגלובוס...
יותר סולידי זה הכניעה המזמינה, הערגה אל החיים שבחוץ.
מה את חושבת?
איריס, העיקר שבסוף הגעת,
כי עושה ממש טוב להתפלש בגלים של חום.
תודה.
אני קצת חוששת.
כי האסוציאציה מאד קשה.
אבל .... הרי לא תדון אותי לכף חובה, נכון?
כי זו התמונה שקפצה לי לעיניים ישר מהמשפטים הראשונים:
ראיתי את השואה מול העיניים. לא יודעת למה. אל תשאל.
אבל מעניינת אותי תגובתך לאסוציאציה שלי.
נכתב לו שיר, שוכב יום וחצי סנטימטרים ממני, ואני לא ידעתי. להתפלש בגל החום, לבד. זאת ההרגשה בדיוק.
לילך, תודה, אני שמח שהמילים הגיעו עד אלייך.
וואי, איזה תגובות מעודדות, תודה לכולם,
מניה-נים יקרה, שתפי, שתפי באסוציאציה,
כי את צודקת, זה באמת נכתב ממקום אחר.
תודה גדולה לך.
ממש הצטיירה לי תמונה
יפה
כפיר, קודם כל השיר מקסים,
כתוב כל כך יפה.
לא רוצה להגיד אפילו
איזו אסוציאציה העלה בי,
כי ברור לי שנכתב ממקום אחר.
אבל יש לך את זה - גם בשירה.
בוקר טוב מותק.
הדר,
אני מרגיש הרבה יותר טוב,
ושולח חיבוק עדין.
ובזכות התגובה שלך הצלחתי לדמיין את הפריימים... :)
איש קולנוע שכמוך!
קשת, המון תודה על החיבוק, מרגיש הרבה יותר טוב :)
תהיה עדין איתנו
נהיה עדינים איתך
אוף!
אל תרגיש לבד!
האמת שהתלתלים שלי סמורים באופן טבעי
אני יותר דיברתי על על השערות בידיים, לפני הפעם האחרונה שעשיתי שעווה..
שולחת לך חיבוק שיחמם אותך ברגעים האלו של העצב והקור
כתבת יפה.
רק רגע, אני מנסה לדמיין תלתלים אדומים שסמרו... :)
תודה לך red.
אוף איתך, השיער אומנם לא התארך אבל הסתמר...
מקסים, אמיתי, מרגש כבר אמרתי?
תודה לך רונית יקרה.
אורית,
איפה את מוצאת את האנרגיה לחבק ולאהוב את כולנו,
המילים הטובות שלך נוצצות ככוכבים מכל עבר בקפה.
תודה.
כשאת קוראת הכל נראה כל כך בהיר,
תודה יקירה.
כפיר היקיר - אם היה לך ספק - אז כדאי שתדע - שגם שאתה כותב שירים -
זה רגיש ונוגע...
הדימויים של העצב הנספג ככתם דיו ושל הזכוכית החוסמת - מעבירים את התחושה - עם המון עומק...
שלא נדע מעצב - ושלא נדע מפרידות.
תודה לך !
פעם ראשונה שאתה כותב אותך
יפה יקירי
מאוד.