כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מסחר וקמעונאות - הסודות מאחורי המדפים

    אחרי עשרות שנים בתעשיית המסחר והקמעונאות, יובל לובנשטיין, משתף את הגולשים בתובנות וסודות בתעשייה החשובה.

    תגובות (3)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      25/2/11 10:49:
    אני מבין ששוק המשקאות רותח והחזק מנצח בסופו של דבר.אני אישית לא צורך את המשקאות האלו מאחר והם עתירי קלוריות וכימיקלים אחרים.אני בעיקר צורך מים מהברז ועל המוצר הזה אין תחרות בינתיים.
      25/2/11 07:27:
    אני בא מהתחום, שנים רבות עסקתי בו. להערכתי לא יהיה ערך למותג פרטי בתחום הזה והסיבות העקריות הן מיתוג איכותי ששופרסל לא ישקעו בו ומחירם הנמוך יחסית של המוצרים.
      24/2/11 19:34:
    מעניין, ימים יגידו

    הסודות מאחורי המדפים - האם שוק המשקאות הקלים והקרים - נמצא לפני "רתיחה " ?

    3 תגובות   יום חמישי, 24/2/11, 08:01

    האם שוק המשקאות הקלים (והקרים) נמצא לפני רתיחה ?

     

    ''

     

     יובל לובנשטיין

    לאחרונה דיווח סטורנקסט על עלייה של 10.6% בקטגוריית המשקאות

    לשנת 2010. אומנם החורף החם השפיע על נתוני המחזוריות, אך ללא צל של ספק בקטגוריה זו חל גידול.

    האם שוק זה ימשיך לגדול ?

    האם אנו צפויים לשינויים בשוק?

    מי השחקנים הראשיים ומה עשוי להיות בעתיד ?!

     

    המשקאות הקלים, כוללים את המוגזים,המים ומיצי הפירות למיניהם.

    מעריכים את גודל השוק בכ- 3.5 מיליארד ₪ בשנה או בכ- 10% מכלל שוק מוצרי הצריכה הנמכרים ברשתות המזון.

    שוק זה עבר שינוי תמהיל בשנים האחרונות,תוך מעבר ברור לשוק המים וירידה במוגזים ולאחרונה עלייה בביקושים למיצי הפירות ולנקטרים.

     

    החלוקה המסתמנת כיום בתמהיל בין הקטגוריות עומד על, 47% למוגזים ,30% למים  ו 23%  למיצי הפירות והנקטרים.

    בישראל קיימים 3 חברות עיקריות ליצור משקאות.

    המובילה היא החברה המרכזית עם נתח שוק המוערך בכ- 58%, יפאורה עם נתח שוק של 24% וטמפו עם נתח שוק של 18%.

    צריכת המשקאות בליטרים בישראל עומדת על כ- 225 ליטר לנפש לעומת 260 ליטר במערב אירופה ו 370 ליטר בארה"ב.

     

    ניתוח שוק המשקאות בישראל מצביע על כך שלמעשה השוק הוא שוק סגור כמעט לחלוטין, כאשר משקלו של היבוא הוא זניח.

    למה אין יבוא ?

    מסתבר שישנם 2 חסמים מרכזיים המונעים את כלכליות היבוא:

    העלות הלוגיסטית והכשרות.

     

    העלות הלוגיסטית כוללת בתוכה 3 רכיבים עיקריים:

    העלות היבשתית בין המפעל לבין נמל המוצא,עלות ההובלה הימית לנמל היעד בארץ ועלות ההפצה והסידור בנקודות במכירה בישראל.

    יצרניות המשקאות בארץ השכילו "לחבק" את נקודות המכירה, מספקות לחנויות אמצעי תצוגה (על חשבון היצרניות) , מקררים ,שילוט, השתתפות בפרסום ותנאי תשלום נוחים ( לעיתים השוק הפרטי נהנה מתנאי סחר הטובים אף מזה שקיבלו הרשתות הגדולות) וכמובן שרותי סידור מדף ללא תוספת תשלום.

    "חיבוק דב" זה אומנם עולה ליצרניות כסף (אשר מגולגל לצרכן), אך מבטיח להן שטחי תצוגה מוגדרים מראש, דבר היכול לייעל להן את פסי היצור כולל תכנון מראש.

     

    הכשרות – ניתן להכשיר קווי יצור בחו"ל, אולם התהליך דורש השבתה של הפס, ניקיונו והכשרתו, דבר הלוקח מספר ימים ובנוסף יש גם צורך לשנות  מספר רכיבים תזונתיים, תהליך שבסופו של דבר מייקר את המוצר. התהליך כלכלי, בעיקר בסוגי משקאות מיוחדים, כמו מיצי פירות אקזוטיים, פירות יער וכו, או במקרים בהם ישנה התחייבות  לרכישה של כמויות גדולות.

     

    מה ההזדמנות הגדולה ?

     

    ההזדמנות נקראת סידור עצמי.

    מה זה ? ואיך זה קשור ?

     

    סידור עצמי, נקרא התהליך העובר בימים אלה על הרשתות הגדולות, שופרסל ומגה, אשר במהלכו מוחלפים סדרני המזון של החברות בעובדים של הרשתות.

    תהליך זה בא לייעל את הסידור, את רמות המלאי ובא "להחזיר את העטרה למקומה הטבעי", שכן המדף הוא הנכס העיקרי של הרשת וללא כל צל של ספק, שייך לרשת ולא לספק.

    המעבר לסידור עצמי במשקאות, נחשב אחד הקשים (לצידו של מקרר החלב), בגלל מהירות התחלופה גדולה ומשום הקושי הפיסי הכרוך במילוי.

    עצם המעבר לסידור עצמי, מוריד כוח רב שהיה ליצרניות המשקאות.

    תוסיפו לזה את העובדה, שבחלק מהרשתות (בעיקר שופרסל), לא נעזרים במידוף הספקים, אשר "מקבע" את אחיזתם בשטח  והרי לכם מתכון מהיר ובטוח לשינוי.

    למתכון זה יש להוסיף את המותג הפרטי – והרי לכם גם מתכון  ממטבחו של "המסטר שף", שיכול גם להצליח ובגדול.

     

    הערכה שלי היא שיפאורה, אשר קשריה עם בעלי שופרסל רבים ומגוונים, היא זו שתרים את הכפפה ובגדול ותייצר לשופרסל מגוון של מוצרים, תחת המותג הפרטי, תוך קבלת הבטחה מפורשת משופרסל, ששטח המדף של יפאורה והמותגים של כמו ספרינג,שוופס, תפוזינה, מיץ פז,RC  לא יפגע.

    סוגיה מעניינת נוספת היא, מה תעשה רשת מגה ?

    האם היא תחבור עם טמפו, אשר לה מותגים פפסי וגאמפ , או שגם היא תייצר מותג פרטי עם יפאורה, דבר שיחזק את האחרונה מאד והכול בהנחה שהחברה המרכזית לא תשנה את מדיניותה "המותגית האדוקה" ולא תייצר מותגים פרטיים לרשתות.

     

    גודל המדף הוא דבר נתון והביקוש למוצרי החברה המרכזית עם מותגי קוקה קולה ופריגת, הוא יחסית קשיח ולכן כל שינוי במינון ובהרכב היצרנים הוא משמעותי ולעיתים קריטי לשחקנים האחרים.

     

    אכן מחכה לנו שוק "קל וקר" -  אך ורותח !

     

    לרוויה!

     

     

     

     

    יובל לובנשטיין, משמש כיועץ שיווקי ואסטרטגי לחברות בתחום הקמעונאות. שימש במגוון תפקידי ניהול בכירים המספר רשתות גדולות בהן הום סנטר ושופרסל, בה היה אחראי גם על הקמת שופרסל דיל.

    דרג את התוכן:

      ארכיון