ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים, מלבד היותם בעוצמה בלתי-רגילה, אינן בהכרח "לפי הספר". חלקן כן, חלקן לכאורה לא, וחלקן סתם מוזרות או מבלבלות. להלן סיכום ביניים של מוקדי הפעילות של הימים האחרונים:

אנרגיה: חייבים להתחיל כאן, מפני שזהו מוקד האקשן --  והוא גם התחום הכי מובן והכי פשוט. בעוד שהמהומות והמהפכה/ פוטש במצרים יצרו איום על מקור שולי של נפט וגז והעלו חששות לגבי המשך אפשרי – ולכן הביאו לגמגומים בשוק הנפט, אבל לא לפריצה – הסיפור הלובי שונה בתכלית. הפעם מדובר במדינה מפיקה, אמנם מהשורה השניה, אבל בכל זאת מכובדת. מדובר לא בהפגנות-מהומות-פוטש אלא במהומות-נסיון דיכוי-אלימות מסיבית-גלישה אפשרית למלחמת אזרחים ממושכת.

על רקע זה, עליה במחיר הנפט היתה מובטחת. את העוצמה שלה ניתן לייחס גם לפאניקה, אבל גם לכמויות האדירות של כסף ספקולטיבי המתגלגלות בעולם ומחפשות אפיק לרווחים מהירים. תודה לך, מר ברננקי, על תרומתך לייצוב המשק האמריקני והעולמי.

אבל לא כל האנרגיה הוא נפט ולא כל המחירים עולים. מחירי הגז הטבעי בארה"ב נשארים נמוכים מאוד, קרובים לרמות שפל, ואינם נסחפים בהתלהבות.

שוק המט"ח: כאן יש כבר תופעות מכל הסוגים. הדבר הבולט ביותר הוא החולשה היחסית של הדולר האמריקני. במצב עניינים כמו זה הנוכחי,  הדולר היה צריך לשמש מטבע מקלט ולעלות נגד כל, או לפחות רוב, האחרים. בפועל הוא יורד מול רוב המטבעות החשובות, כולל אפילו האירופאיות.

היית חושב שהאירו ייפגע – יש לו מספיק צרות, ולאיטליה במיוחד יש מלוא החופן בעיות, ועכשיו היא מאבדת את ספקית הנפט המרכזית שלה. אבל לא, האירו מתחזק מול הדולר.

היית חושב שהכתר הנורבגי יצטיין על רקע משבר נפט במדינה ערבית, אבל לא, הוא לא בולט בכלל.

היית חושב שהין, שמייצג משק המייבא כל הנפט שלו וחשוף מאוד לתהפוכות במזה"ת, יפגין חולשה. אבל לא, הוא מתחזק, כאילו היה מדובר במשבר פיננסי ולא במשבר ריאלי.

המטבע היחיד שפועל כמו שצריך הוא – מי אם לא – הפרנק השוויצרי. הוא מושך אליו כסף רב, הוא עולה, והוא עוד יקבור מתחתיו את המשק השוויצרי, על התעשייה והתיירות שלו.

חולשת הדולר רצינית מאוד ורבים מדברים על שבר, קריסה, התמוטטות וכדומה. הסנטימנט הקיצוני נגד הדולר הוא כמעט הסימן החיובי היחיד שקיים לגביו בנקודה זו.

בקיצור, בשוק המט"ח התמונה מבולבלת ומבלבלת, והתנודיות גם חריפה.

מתכות יקרות: כאן הדברים התחילו 'לפי הספר', עם פריצה גדולה כלפי מעלה. הכסף זינק לשיאים חדשים של 30 שנה, סביב 34 דולר לאונקיה, והזהב קפץ כמעט 50 דולר והיה נראה שהוא הולך לפרוץ את השיא ההיסטורי שקבע לאחרונה, של 1431.

אבל אז הם נעצרו, דווקא בימים שבהם הנפט השתולל. יש הסברים מכל הסוגים למה  שקורה, אבל זה לפחות מוזר. השוורים משוכנעים שעוד קפיצות למעלה הם עניין של זמן, אבל גם אם זה נכון, השוק הזה מפגין כל הסממנים של מאניה המונית ולכן הוא המסוכן ביותר מכולם.

סחורות: לפני המשבר בלוב, מוקד הגיאות היה שוק הסחורות ובמיוחד תחום הגרעינים. דווקא המשבר החדש והזינוק במחיר הנפט הביא לצינון רציני של השוק הלוהט הקודם. כל הגרעינים רשמו 'מוכרים בלבד' ביום שלישי ונפלו באחוזים לא מבוטלים על פני השבוע האחרון. גם האורז ירד בחדות וחזר לרמה בה עמד לפני העליה האחרונה – כלומר, רמה נמוכה למדי. התירס והחיטה עדיין ברמות גבוהות מאוד, אבל בסה"כ נראה שרוח חדשה נושבת בשוק הזה.

מה גרם לתפנית? יש שטוענים שהעילה היא כלכלית – הזינוק בנפט יגרום להאטה/ מיתון עולמי, וזה בהכרח יקטין את הביקושים לכל הסחורות. באופן ספציפי, מסתבר שצפון אפריקה והמזרח התיכון הוא האיזור המוביל בייבוא חיטה, והצרות במצרים מבשרות על קיטון בייבוא לשם. זה נשמע הגיוני ומצדיק את הירידה במחירים -- אבל מה בדיוק יאכלו עניי מצרים?

טענה נוספת היא שהעליות החדות בגרעינים הוזנו על ידי כסף ספקולטיבי, והרבה מזה הופנה עכשיו לעבר הנפט. יש להניח שיש אמת בשתי הטענות.

אותו הגיון של האטה עולמית חל לגבי סחורות אחרות, במיוחד במתכות הבסיסיות כגון נחושת. כולם היו ברמות מחירים דמיוניות, ולכן ירידה מסויימת לא צריכה להפתיע. בינתיים לא מדובר בקריסה או בכל דבר המתקרב לכך.

שוקי המניות: כאן אנחנו חוזרים לדברים יותר ברורים ומובנים. מגמת העליות בשוקי המניות נמשכה ממש עד סוף השבוע האחרון, למרות שהמחזורים הלכו והתדלדלו והטיפוס כלפי מעלה הפך יותר ויותר איטי במרבית הבורסות. נציין שבבורסות רבות של מדינות מתפתחות, המגמה החיובית נפסקה כליל הרבה לפני כן – ראו הודו וברזיל כדוגמות מצויינות.

אבל בבורסות המערביות, התפנית הגיעה השבוע, ובעוצמה רבה. אולם יש לזכור שבארה"ב מדובר בינתיים רק בשני ימי מסחר – אבל א) זוהי הפעם הראשונה בהרבה זמן שנרשמו ירידות של ממש בשני ימי מסחר רצופים; ב) מדד מניות התחבורה קרס בכ-6% באותם יומיים – כפי שמתבקש לאור עליית הנפט, אבל זוהי אות דובית לשוק הכללי; ג) הירידות חזקות יותר במניות הקלילות מאשר במניות הכבדות, ובנאסדא"ק יותר מאשר בבורסת ניו יורק. כל זה תואם את המתווה הרגיל למצבים כאלה, ואיננו בהכרח מלמד על משהו מעבר לתיקון – אבל מנתחים טכניים רבים מצפים לירידה ממשוכת ומשמעותית, ולא למשהו חולף.

שתי הערות נוספות לגבי בורסות:

בורסת תל אביב ירדה היום (מדדי 25 ו-100) אל מחתת לנקודת השפל של הירידה הקודמת (בינואר), וזאת לאחר שמדדים אלה נכשלו בנסיון לרשום שיאים חדשים. כלומר, ההתפתחות היא של שיא, ירידה, נסיון כושל לחזור לרמה הקודמת, וירידה לשפל חדש. מבחינה טכנית זה חמור מאוד, ומצביע על סוף הגיאות בבורסה המקומית.

כמה היא תרד? מי שיחבר את ההרעה במצב הגיאו-פוליטי של ישראל עם ההרעה בנתונים הכלכליים (ותשכחו מהזינוק בתמ"ג ברבעון הרביעי..) יגיע לאפשרות, אם לא ממש לצורך, בירידה משמעותית.

אבל לא הכל גרוע, מבחינת ישראל. אני מצרף את התרשים של הבורסה הטורקית – לא בין המובילות, אבל מעניינת. כפי שציינתי, הבורסות של המדינות המתפתחות/ מתעוררות כבר ירדו בשיעור ניכר, אבל הטורקית היא בין הנפגעות הראשיות. היום היא הוסיפה ירידה של כ-3% והגיעה לרמה של 61,000, כלומר חזרה לרמתה בספטמבר אשתקד.

בורסת איסטנבול בשנה ל-23/2/11

המקור: אתר דה מרקר

ירידה זו משקפת את הצפוי למשק הטורקי, שלמרות קצב הצמיחה הגבוה שלו, נשען על הון זר לממן גירעון גדול במאזן התשלומים. כאשר הנזילות העולמית מתייבשת, המימון הדרוש נעלם והמשק צולל. כשזה יקרה, מצבו של מפלגת ה-AKP ושל מר ארדוואן יהיו קשים.

סוף