כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מונטיים

    חישוב פשוט

    73 תגובות   יום שני, 5/11/07, 20:13

    על נגזרת היום חשבתי עליך, שוב. כך, בצהריים. כך, בלי להבין. בין נצנוץ קרן שמש למהלך על דרך. הבטתי בהם, כה אוהבים. כה מוכרת אהבתם. כה עמוקה, רבת שנים. כה מחבקת.

    וזכרתי אותנו. אותי ואותך. ואותך איתי. כל הדברים הגדולים החובקים את הניואנסים הקטנים. ופשטה בי התשוקה אליך. להשיב אותך. להיות אנוכית. להיות בשבילי. להשיב את שגירשתי.

    המחשבות טסו ונחתו בי כמו שדה תעופה בעיר אפורה. והייתי לרגע קברניטה מבוהלת. מבולבלת. רציתי להתקשר אליך, שתכוון אותי. להתקשר ולשאול. להתקשר בכדי לדעת. לדעת האם אתה עדיין.. האם אתה רואה את אותה התמונה. האם אתה איתי ? האם אתה חווה את התשוקה ? האם אתה זוכר שאני הנפש התאומה ?

    להתקשר ולדעת. האם טעינו ? האם טעיתי ? האם אתה חושב עלי כמו שעליך אני ? האם, בתוך החיים המלאים שלך, יש עוד מקום שמתגעגע אלי.. כך לפעמים. רוצה בי ? והיה בנו סיכוי ?

    לרגע אחד אחזתי בנייד.

    ויתרתי. חשבון פשוט הראה לי שאני מתעללת בעצמי. חשבון פשוט שם את המראה מולי, כדי שאראה את הפטתיות שבי. חשבון פשוט חידד בי את נישואיך השניים. הזכיר לי את האושר בקולך כשדיברת על הילדה המדהימה שנולדה לך. על היקרה מכל. חשבון פשוט הודיע לי שמותר לי להיזכר, שמותר לי לדמוע. כך לפעמים. שמותר להוציא את העבר לטיול, אבל מקומו במרתף הנעול.

    וירדו בי הדמעות. בתוך הבלבול. בתוך התשוקה שכבתה בי במסלול החישוב הפשוט.

    הייתי רעה היום. הייתי אנוכית. חשבתי על עצמי בלבד. הייתי יכולה להרוס לך את הכל.

    או את עצמי בלבד. תפסתי את הרגע. שלא אפגע. אני יודעת, הכל אצלי- שום דבר מזה אינו קיים אצלך. שוטטתי בתוך השדים שנחרכו בי ממך. עת נפרדנו. ושוב נעלתי אותם, בשביל לשמור על מתיקות הזכרון שלך. בשביל לא לפגוע בעצמי יותר.

    היית כאן פעם, התגעגעתי כל- כך אל החיבוק שלך. הצלחתי להרגיש אותו עוטף אותי. במקום בו אתה עוטף ומתעטף עם אחרת. אחרת שלך. ההוויה שלך הייתה כאן. איתי. לרגע. לא זוכרת חיבוק קרוב כמו זה שהענקת לי. מידי יום ביומו. בו כתפיי הסמיקו כל פעם מחדש, נתמלאו חדוות מגע. המגע שלך.

    היית הסאגה הכי ארוכה. הכי עמוקה. עכשיו נותרה ממך רק דמעה מחוקה. ופאטתיות שמיהרתי למחוק בשניה. אנחנו עוד ניפגש, הבטחתי לך. אני לא נוהגת להבטיח, אתה יודע. אל תעבור על פני בגלגול הבא. אמור שלום. חבק חזק - כך אוכל לדעת שזה אתה.

    בחישוב פשוט. ישתלם לך. ישתלם לנו.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (73)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/11/07 22:11:

       

      צטט: קסם... 2007-11-07 17:50:37

       

      "חשבון פשוט הודיע לי שמותר לי להיזכר, שמותר לי לדמוע. כך לפעמים. שמותר להוציא את העבר לטיול, אבל מקומו במרתף הנעול"

      כמה עוצמות רגש ומכאובים קיימים בתוכך

      ועם זאת, מנצחים בך השפיות וההגיון

       

      את מקסימה

      את מרגשת

      את נוגעת

      את עוטפת

      ואת עוד הרבה דברים...

       

      עכשיו תורך....

      לדאוג לעצמך

      לציפור שבנפשך

      לאהבה בריאה שתחכה לך מעבר לפינה...

       

      נשיקה

       

      עכשיו תורי.

      האדע ?

       אולי תעשי קסם קורץ

        7/11/07 22:10:

       

      צטט: רחלית 2007-11-07 07:46:54

      היכולת לאחוז בזכרון הטוב שהיה,

      אל תאבדי,

      אל תכנעי למחשבות על מה שעכשיו ושאין יותר.

      ללכת עם תחושת האור מזכרון האהבה היפה,

      זו לבד צריכה להיות הדרך..

       

      כתיבה אנושית ומדהימה..

       

      תודה לך על התגובה האחרת..

      שמניחה חומר למחשבה.

      שמחה שאת כאן.

       

        7/11/07 17:50:

       

      "חשבון פשוט הודיע לי שמותר לי להיזכר, שמותר לי לדמוע. כך לפעמים. שמותר להוציא את העבר לטיול, אבל מקומו במרתף הנעול"

      כמה עוצמות רגש ומכאובים קיימים בתוכך

      ועם זאת, מנצחים בך השפיות וההגיון

       

      את מקסימה

      את מרגשת

      את נוגעת

      את עוטפת

      ואת עוד הרבה דברים...

       

      עכשיו תורך....

      לדאוג לעצמך

      לציפור שבנפשך

      לאהבה בריאה שתחכה לך מעבר לפינה...

       

      נשיקה

        7/11/07 07:46:

      היכולת לאחוז בזכרון הטוב שהיה,

      אל תאבדי,

      אל תכנעי למחשבות על מה שעכשיו ושאין יותר.

      ללכת עם תחושת האור מזכרון האהבה היפה,

      זו לבד צריכה להיות הדרך..

       

      כתיבה אנושית ומדהימה..

        7/11/07 07:23:

       

      צטט: edna41 2007-11-07 05:39:25

      מקסימה שכמוך...

      עזבי חישובים וחשבונות

      תחיי היום הכי טוב בשביל עצמך...

      תבדקי מה עושה הכי טוב למאי ומתי מאי מרגישה הכי שלמה עם עצמה

      ולכי על זה

      רוצי על זה

      לא תאמיני כמה מהר יחזור לך החיוך לפנים

      מחבקת ואוהבת

      מתובלת

       

      אכן, משתדלת לעשות מה שעושה לי טוב.

      אני אולי לומדת לאט, אבל בזהירות :)

       

        7/11/07 07:22:

       

      צטט: shir _y 2007-11-06 23:33:49

      מדהימה. כתבת כל כך יפה ונוגע. מרגשת בכל פעם מחדש.

       

      תו    דהההההה  

       

      נשיקה

        7/11/07 07:21:

       

      צטט: idoangel 2007-11-06 21:36:46

      מאד מזדהה עם כל זה. ואת היחידה שאני מתרגש אצלה משילובי מילים ורגשות קיצוניים, במילים זולות יותר, כמו "נייד", למשל. באמת. זה יפה.

       

      תודה, עידו.

      זו מחמאה ענקית ממוכשר כמוך.

        7/11/07 05:39:

      מקסימה שכמוך...

      עזבי חישובים וחשבונות

      תחיי היום הכי טוב בשביל עצמך...

      תבדקי מה עושה הכי טוב למאי ומתי מאי מרגישה הכי שלמה עם עצמה

      ולכי על זה

      רוצי על זה

      לא תאמיני כמה מהר יחזור לך החיוך לפנים

      מחבקת ואוהבת

      מתובלת

        6/11/07 23:33:

      מדהימה. כתבת כל כך יפה ונוגע. מרגשת בכל פעם מחדש.

       

      תו    דהההההה  

        6/11/07 21:36:
      מאד מזדהה עם כל זה. ואת היחידה שאני מתרגש אצלה משילובי מילים ורגשות קיצוניים, במילים זולות יותר, כמו "נייד", למשל. באמת. זה יפה.
        6/11/07 21:28:

       

      צטט: mai7@ 2007-11-06 17:47:19

       

      צטט: בן-גן 2007-11-05 20:41:39

      תמיד כש'בנו' לא מוצא 'אותנו'

      אנחנו חוזרים לשם

      נזכרים בפליאה

      פתאום מוכנים להכיל את מה שלא יכולנו

      אפילו מסכימים לעזוב צדקנות ולאפשר אנוכיות

      זה פאטתי כמו שכתבת

      ומאוד מנותק ממציאות הוויה, משחקי דמיון להיעלם מהרגע

      זה משאיר בנו בלי עצמנו

      כמו סבנו לנקודת ההתחלה, עם פחות כמה שנים וקצת יותר בלבול

      ו-לא

      החישובים לא עובדים

      תמים

       

      החישובים עובדים. לא התקשרתי.

      עברה בי התחושה שאולי הוא מתגעגע אלי.

      עברה בי ורציתי לדעת.. והיו דברים מעולם - אהבות חוזרות.

      ועם זאת, חשבתי עליה.. אישתו. לא יכולה לעשות לה את זה..

      והיה ונועדנו לחזור - יקרה כך שהגלגל יתגלגל אלינו, לי אסור להתערב.

      ואם לא כאן ועכשיו או מחר - זה לבטח יקרה בגלגול הבא.

       

      נראה שאם החישובי עובדים לא היית מרחיקה אותו מלכתחילה

      קל לברוח לגילגולים הבאים ולמיסטיקה

      פשוט להצתדק בש'רצינו לעשות לו טוב'

      זה כמו לשאול מה זאת בגידה, באחר או ב'עצמי'

      עזבי את הגלגול הבא

      תתחילי לעשות לך טוב בגילגול הזה

      יקרה, לצאת מהפאסון מיד...

      כאן ועכשיו...

      חוץ מההוויה אין כלום!

       

        6/11/07 20:06:

       

      צטט: mai7@ 2007-11-06 19:35:26

       

      צטט: zarmelak 2007-11-06 13:39:10

      מאי ..
      הדמעות שלי אומרות הכל .
      מחבקת וכי מה עוד אוכל לעשות .
      ומודה לך . את יודעת . על היום ההוא .
      (שבו עצרת אותי .. )
      אוהבת.

       

      היום ההוא.. אולי עכשיו את מבינה על מה דיברתי..

      אני לא חושבת שהצלחתי אז להסביר את עצמי, אבל בכל מצב - יש לך את חדות ההבנה, וירדת לסוף דעתי. אני שמחה על הצעדים שלקחת- אפילו שהם הרחיקו אותך מכאן. כשאוהבים עמוק, צריך ללכת הכי רחוק שאפשר - וזה מפחיד.. מפחיד מאוד. ולך היה את האומץ - לי לא היה מאום.. מלבד מילים וסיפור.

       


      הבנתי אותך כל כך טוב באותו יום אין לך מושג עד כמה ..

      כל כך טוב שידעתי , באותו רגע , באותה שעת אמצע לילה
      מה עלי לעשות . בזכותך . בגללך!
      אני שמחה .. את יודעת . שמחה כי התהליך עובד.
      הצפה . זה חיובי
      אני אוהבת . את יודעת כמה אני אוהבת ?

        6/11/07 19:46:

       

      צטט: mai7@ 2007-11-06 19:42:51

       

      צטט: נדב סגל 2007-11-06 19:32:44

      בא לי לחבק אותך!...

       

       

       

      קיבלתי :)

      תודה נדב.

      you and many more!!!!

      :)

        6/11/07 19:42:

       

      צטט: נדב סגל 2007-11-06 19:32:44

      בא לי לחבק אותך!...

       

       

       

      קיבלתי :)

      תודה נדב.

        6/11/07 19:42:

       

      צטט: שלומית ס. 2007-11-06 19:06:21

      את כל כך מרגשת...

      תודה.

       

      את כל כך מרגישה.

        6/11/07 19:41:

       

      צטט: shay gargir 2007-11-06 18:57:21

       

      חוויה כל פעם מחדש לקרוא את מה שאת כותבת.

       

       

      שייקה.קורץ

       

      קריצה על שום מה ?

       

        6/11/07 19:40:

       

      צטט: levana feldman 2007-11-06 17:50:32

      מאי יקרה,

      איזה אהבה עמוקה.איזה רגשות מיוחדים את מתארת

      ואיזה כישרון כתיבה אדיר !

      תודה.

       

      אהבות עמוקות.. סופן לטבוע..

      ואח"כ להינצל :)

      אבל - אני לא אוותר על רגש כזה.. אין שני לו.

        6/11/07 19:39:

       

      צטט: מתי מתמטי 2007-11-06 17:10:31

      נוגע ונוגה
      "the winner takes it all. the looser takes the fall"
      הזכרת לי את מילות השיר האלמותי של ABBA

       

      השיר הזה.. נהגתי לשמוע אותו בלופ, בגיל העשרה.

      והוא.. כ"כ הולם את שכתוב, את התחושה.. תודה שהזכרת לי.

        6/11/07 19:38:

       

      צטט: עידן צמרת 2007-11-06 16:21:02

      you are a really good writer!

      one step above many people here (not mama nitza though) however it is a great song/poem/or whatever u want to call it

      sad but i think leaves some open ending

       

      בהחלט סוף פתוח.. רק שלא יעוף ברוח :)

      תודה, עידן.

        6/11/07 19:37:

       

      צטט: יש בי 2007-11-06 13:52:05

      מחבקת. ותודה לך ואת יודעת על מה.

       

      לא.

      תודה לך, טל. על מי שאת. על האדם המדהים שאני מכירה בך.

      תודה לך שאת מאפשרת.. ודואגת. ואיכפתית ולא מוותרת.

      חיבוק גדול בחזרה.

       

        6/11/07 19:35:

       

      צטט: zarmelak 2007-11-06 13:39:10

      מאי ..
      הדמעות שלי אומרות הכל .
      מחבקת וכי מה עוד אוכל לעשות .
      ומודה לך . את יודעת . על היום ההוא .
      (שבו עצרת אותי .. )
      אוהבת.

       

      היום ההוא.. אולי עכשיו את מבינה על מה דיברתי..

      אני לא חושבת שהצלחתי אז להסביר את עצמי, אבל בכל מצב - יש לך את חדות ההבנה, וירדת לסוף דעתי. אני שמחה על הצעדים שלקחת- אפילו שהם הרחיקו אותך מכאן. כשאוהבים עמוק, צריך ללכת הכי רחוק שאפשר - וזה מפחיד.. מפחיד מאוד. ולך היה את האומץ - לי לא היה מאום.. מלבד מילים וסיפור.

       

        6/11/07 19:32:

      בא לי לחבק אותך!...

       

       

        6/11/07 19:32:

       

      צטט: מילים 2007-11-06 10:29:15

       

      הרגשתי את הגעגוע, כתבתי פעם במכתבים, כל כך דומה, את אותה הרגשה.

      מרגיש כאילו והרגשתי את זה איתך.

      לפעמים זה טוב, נוסטלגיה מלנכולית, להעלות זיכרון אוהב, לגעת בו, להריח, להתכרבל בו ואז, להחזיר אותו למקום שלו בתוכנו, עד הפעם הבאה שנזדקק להרגיש כך שוב.

       

      יודע מה. התגובה שלך.. כמו לתת יד ולהיזכר ביחד.

      תודה, יקר.

        6/11/07 19:30:

       

      צטט: r-ani 2007-11-06 10:07:39

      הפוסט הזה שלך, טלטל אותי... באמת טלטל...

      הכאב שלך, מעצורים מלאכותיים, הקושי, הבלימה.

      היטבת לתאר ולחשוף את הבפנים - כל כך יפה...

       

      הרגשת..לבד.

        6/11/07 19:29:

       

      צטט: forrest gump 2007-11-06 06:44:27

      "אנו ניפגש גם אם יפרידו מרחקים...."

       הגעגווע בלב 

       הרגש לעומת הרציו.

       

       עשית לי נעים

       

      תודה מאי

       

      תודה לך על התגובה המסכמת..

        6/11/07 19:28:

       

      צטט: st:) 2007-11-06 02:05:17

      עצוב לי....כתבת יפה....

      זה נכנס  עמוק ללב שלי....

      להחזיק את הנייד ולוותר.(כח עצום)

      תודה לך.

       

      בדיוק זה.

      נדרשתי לכל הכוחות.

      הפעלתי את ההיגיון הקר והקפוא.

       

        6/11/07 19:27:

       

      צטט: cg91 2007-11-06 00:36:24

      מתמטיקה ואהבה

      חישובים כואבים

      את נפלאה

       

      תודה מתוקה.

        6/11/07 19:06:

      את כל כך מרגשת...

      תודה.

        6/11/07 18:57:

       

      חוויה כל פעם מחדש לקרוא את מה שאת כותבת.

       

       

      שייקה.קורץ

        6/11/07 18:03:

       

      צטט: אל-יה 2007-11-06 00:29:06

       

      מאי,

      את כל פעם מזכירה לי מחדש,למה אני אוהב לבוא לכאן לעיתים קרובות...

      את חייבת לומר לי,מתי נפרדתם ?

      האם ההרגשה והרצון לפעולה <שיחת הטלפון> מגיעה מתוך געגוע או מתוך צער ?

      האם היא מלווה בהרגשה של החמצה או השלמה אמיתית ?

      אבל ב-אמת. את חייבת.

      אני חייב להבין.

       

       

      שאלות קשות שאלת.

      את חלקן בדקתי עם עצמי.

      6 וחצי שנים עברו.. געגוע או צער ? שניהם אני מניחה.

      החמצה או השלמה אמיתית ? אני מניחה שיש כאן משניהם.

      כן, הם קונפליקט. תלוי מאיזה כיוון מסתכלים..

      השלמה אמיתית - כי כיוונתי שיהיה לו טוב. אז כן. אם אדע שלא טוב לו, ארגיש רע.

      החמצה ? - אני מניחה שיש ממנה.. אבל אולי הרוב תלוי בנו.. לבטח לא הכל.. יש דברים שהם גדולים מאיתנו.

      אני מקווה שהצלחת להבין. קצת קשה לי להסביר. הסיפור הזה כ"כ מורכב. הרבה היה תלוי בהחלטה הזאת להיפרד..

       

       

        6/11/07 17:58:

       

      צטט: .a.b 2007-11-06 00:04:41

      "חשבון פשוט הראה לי שאני מתעללת בעצמי."

      סוף כל סוף משפט נבון. *נושמת לרווחה*.

      פעם הייתי כזאת גם כן: רומנטית, מאוהבת אובססיבית, נעולה על אהבה שמזמן לא קיימת מצד הגבר... קיצר הייתי בחרא של מצב. מזל שיצאתי מזה ופשוט ממשיכה קדימה.

       

      וטוב שהמשכת..

        6/11/07 17:54:

       

      צטט: עינת (ש) 2007-11-05 23:16:00

      מקסים, מדמיע, נוגע,

      אמיץ, כנה,

      קוסמת של מילים קסומות.

       

      מפי קוסמת בפני עצמה.. המחמאה גדולה.

        6/11/07 17:53:

       

      צטט: צופה_מהצד 2007-11-05 22:45:09

      כמה עוצמה ורגש אפשר להעביר במילים

      הרעדת אותי

      תודה

      ותהיי חזקה נשיקה

       

      תודה לך, יקירה.

      אני חזקה.. אם יש משהו שאומרים עלי זה את זה.

       

        6/11/07 17:52:

       

      צטט: kobi345 2007-11-05 22:10:14

       

      Quote: יריב גוטליב 2007-11-05 20:18:40

      מקסים. תודה

      מצטרף

       

      צירפתי :)

        6/11/07 17:51:

       

      צטט: @נילוש 2007-11-05 21:55:50

       

      מקסים! מרגש עד דמעות.

      חשבתי שבמקרה נתקלתי בפוסט היפהפה הזה שלך,

      יודעת שלא. כמה עוצמה!!!

       תודה!

       

       

      תודה, נילוש.

        6/11/07 17:51:

       

      צטט: המיתולוגית 2007-11-05 21:12:52

       

      צטט: וינצ'ה 2007-11-05 21:04:08

       

      צטט: דנה* 2007-11-05 20:26:48

      זה מקסים

      ריגשת אותי בכנות המתוקה שלך

      מה שהיא אמרה

      כן.

      מדרכה חורפית

       

      שם התמונה- 'מדרכה חורפית'

       

      כמה נוגה יש בתמונה ה- אחת ה- זאת.

        6/11/07 17:50:

      מאי יקרה,

      איזה אהבה עמוקה.איזה רגשות מיוחדים את מתארת

      ואיזה כישרון כתיבה אדיר !

      תודה.

        6/11/07 17:50:

       

      צטט: מירב שובל 2007-11-05 21:11:34

      חזרתי הביתה, הרגשתי קהה, מין תקופה של בלבלה, פתחתי את הקפה וכמובן ידעתי שיש לי את הפוסטים שלך, לרגש, להרגיש, לגרום לחשוב, להתפעם (אם יש בכלל מילה כזו), בקיצור אוהבת אוהבת אוהבת את הכתיבה שלך. והאמת שעם הפוסט הספציפי הזה מזדהה עד מאוד... (ובחורה כמוך אי אפשר לשכוח...)

       

      את לא יודע כמה ריגשה אותי התגובה שלך.. לו רק היית.

      וההזדהות.. ידועה. תודה לך, את מתוקה אמיתית.

        6/11/07 17:48:

       

      צטט: וינצ'ה 2007-11-05 21:04:08

       

      צטט: דנה* 2007-11-05 20:26:48

      זה מקסים

      ריגשת אותי בכנות המתוקה שלך

      מה שהיא אמרה

       

      מה שאמרתי לה.

        6/11/07 17:48:

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-11-05 20:45:40

      מעולה

       

      נשיקה

        6/11/07 17:47:

       

      צטט: prielh 2007-11-05 20:42:10

      מתוקה...בחישוב פשוט, בהחלט משתלם!

       

      כך נראה.

        6/11/07 17:47:

       

      צטט: בן-גן 2007-11-05 20:41:39

      תמיד כש'בנו' לא מוצא 'אותנו'

      אנחנו חוזרים לשם

      נזכרים בפליאה

      פתאום מוכנים להכיל את מה שלא יכולנו

      אפילו מסכימים לעזוב צדקנות ולאפשר אנוכיות

      זה פאטתי כמו שכתבת

      ומאוד מנותק ממציאות הוויה, משחקי דמיון להיעלם מהרגע

      זה משאיר בנו בלי עצמנו

      כמו סבנו לנקודת ההתחלה, עם פחות כמה שנים וקצת יותר בלבול

      ו-לא

      החישובים לא עובדים

      תמים

       

      החישובים עובדים. לא התקשרתי.

      עברה בי התחושה שאולי הוא מתגעגע אלי.

      עברה בי ורציתי לדעת.. והיו דברים מעולם - אהבות חוזרות.

      ועם זאת, חשבתי עליה.. אישתו. לא יכולה לעשות לה את זה..

      והיה ונועדנו לחזור - יקרה כך שהגלגל יתגלגל אלינו, לי אסור להתערב.

      ואם לא כאן ועכשיו או מחר - זה לבטח יקרה בגלגול הבא.

       

        6/11/07 17:43:

       

      צטט: עשן סגול 2007-11-05 20:34:07

      נוגעת כפי שרק את יודעת

       

      מרגיש כפי שרק אתה יודע.

        6/11/07 17:42:

       

      צטט: מוטליס 2007-11-05 20:29:25

      כמה , כמה יופי יש בך

      http://www.youtube.com/watch?v=w859_s1m0A0

       

      כמה, כמה יופי יש בשיר שבחרת להעניק לפוסט הזה..

      כל - כך. כל- כך מתאים.

        6/11/07 17:42:

       

      צטט: דנה* 2007-11-05 20:26:48

      זה מקסים

      ריגשת אותי בכנות המתוקה שלך

       

      תודה על הרגישות שלך.

        6/11/07 17:41:

       

      צטט: תלתלית 2007-11-05 20:23:08

      'אמור שלום, חבק חזק'.

      כל כך הרבה פעמים הרגשתי את זה. רק היום פעמיים.

      מתי זה יפסיק?

       

       

      אני לא יודעת.

      כנראה, כשתהיי אהבה אחרת שתתעלה מעליה.

        6/11/07 17:41:

       

      צטט: יריב גוטליב 2007-11-05 20:18:40

      מקסים. תודה

       

      תודה, יריב.

        6/11/07 17:10:
      נוגע ונוגה
      "the winner takes it all. the looser takes the fall"
      הזכרת לי את מילות השיר האלמותי של ABBA
        6/11/07 16:21:

      you are a really good writer!

      one step above many people here (not mama nitza though) however it is a great song/poem/or whatever u want to call it

      sad but i think leaves some open ending

        6/11/07 13:52:
      מחבקת. ותודה לך ואת יודעת על מה.
        6/11/07 13:39:
      מאי ..
      הדמעות שלי אומרות הכל .
      מחבקת וכי מה עוד אוכל לעשות .
      ומודה לך . את יודעת . על היום ההוא .
      (שבו עצרת אותי .. )
      אוהבת.
        6/11/07 10:29:

       

      הרגשתי את הגעגוע, כתבתי פעם במכתבים, כל כך דומה, את אותה הרגשה.

      מרגיש כאילו והרגשתי את זה איתך.

      לפעמים זה טוב, נוסטלגיה מלנכולית, להעלות זיכרון אוהב, לגעת בו, להריח, להתכרבל בו ואז, להחזיר אותו למקום שלו בתוכנו, עד הפעם הבאה שנזדקק להרגיש כך שוב.

        6/11/07 10:07:

      הפוסט הזה שלך, טלטל אותי... באמת טלטל...

      הכאב שלך, מעצורים מלאכותיים, הקושי, הבלימה.

      היטבת לתאר ולחשוף את הבפנים - כל כך יפה...

        6/11/07 06:44:

      "אנו ניפגש גם אם יפרידו מרחקים...."

       הגעגווע בלב 

       הרגש לעומת הרציו.

       

       עשית לי נעים

       

      תודה מאי

      עצוב לי....כתבת יפה....

      זה נכנס  עמוק ללב שלי....

      להחזיק את הנייד ולוותר.(כח עצום)

      תודה לך.

        6/11/07 00:36:

      מתמטיקה ואהבה

      חישובים כואבים

      את נפלאה

        6/11/07 00:29:

       

      מאי,

      את כל פעם מזכירה לי מחדש,למה אני אוהב לבוא לכאן לעיתים קרובות...

      את חייבת לומר לי,מתי נפרדתם ?

      האם ההרגשה והרצון לפעולה <שיחת הטלפון> מגיעה מתוך געגוע או מתוך צער ?

      האם היא מלווה בהרגשה של החמצה או השלמה אמיתית ?

      אבל ב-אמת. את חייבת.

      אני חייב להבין.

       

        6/11/07 00:04:

      "חשבון פשוט הראה לי שאני מתעללת בעצמי."

      סוף כל סוף משפט נבון. *נושמת לרווחה*.

      פעם הייתי כזאת גם כן: רומנטית, מאוהבת אובססיבית, נעולה על אהבה שמזמן לא קיימת מצד הגבר... קיצר הייתי בחרא של מצב. מזל שיצאתי מזה ופשוט ממשיכה קדימה.

        5/11/07 23:16:

      מקסים, מדמיע, נוגע,

      אמיץ, כנה,

      קוסמת של מילים קסומות.

        5/11/07 22:45:

      כמה עוצמה ורגש אפשר להעביר במילים

      הרעדת אותי

      תודה

      ותהיי חזקה נשיקה

        5/11/07 22:10:

       

      Quote: יריב גוטליב 2007-11-05 20:18:40

      מקסים. תודה

      מצטרף

        5/11/07 21:55:

       

      מקסים! מרגש עד דמעות.

      חשבתי שבמקרה נתקלתי בפוסט היפהפה הזה שלך,

      יודעת שלא. כמה עוצמה!!!

       תודה!

       

        5/11/07 21:12:

       

      צטט: וינצ'ה 2007-11-05 21:04:08

       

      צטט: דנה* 2007-11-05 20:26:48

      זה מקסים

      ריגשת אותי בכנות המתוקה שלך

      מה שהיא אמרה

      כן.

      מדרכה חורפית

       

      שם התמונה- 'מדרכה חורפית'

        5/11/07 21:11:
      חזרתי הביתה, הרגשתי קהה, מין תקופה של בלבלה, פתחתי את הקפה וכמובן ידעתי שיש לי את הפוסטים שלך, לרגש, להרגיש, לגרום לחשוב, להתפעם (אם יש בכלל מילה כזו), בקיצור אוהבת אוהבת אוהבת את הכתיבה שלך. והאמת שעם הפוסט הספציפי הזה מזדהה עד מאוד... (ובחורה כמוך אי אפשר לשכוח...)
        5/11/07 21:04:

       

      צטט: דנה* 2007-11-05 20:26:48

      זה מקסים

      ריגשת אותי בכנות המתוקה שלך

      מה שהיא אמרה

      מעולה
        5/11/07 20:42:
      מתוקה...בחישוב פשוט, בהחלט משתלם!
        5/11/07 20:41:

      תמיד כש'בנו' לא מוצא 'אותנו'

      אנחנו חוזרים לשם

      נזכרים בפליאה

      פתאום מוכנים להכיל את מה שלא יכולנו

      אפילו מסכימים לעזוב צדקנות ולאפשר אנוכיות

      זה פאטתי כמו שכתבת

      ומאוד מנותק ממציאות הוויה, משחקי דמיון להיעלם מהרגע

      זה משאיר בנו בלי עצמנו

      כמו סבנו לנקודת ההתחלה, עם פחות כמה שנים וקצת יותר בלבול

      ו-לא

      החישובים לא עובדים

      תמים

        5/11/07 20:34:
      נוגעת כפי שרק את יודעת
        5/11/07 20:29:

      כמה , כמה יופי יש בך

      http://www.youtube.com/watch?v=w859_s1m0A0

        5/11/07 20:26:

      זה מקסים

      ריגשת אותי בכנות המתוקה שלך

        5/11/07 20:23:

      'אמור שלום, חבק חזק'.

      כל כך הרבה פעמים הרגשתי את זה. רק היום פעמיים.

      מתי זה יפסיק?

       

        5/11/07 20:18:
      מקסים. תודה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      mai7@
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין