0

3 תגובות   יום חמישי, 24/2/11, 22:04

אני כובשת את פצעיי, עוצרת את הדמעות

לבוקר חדש , אל הטוב פניי נישאות...

בלב שיר חדש ותחושה נהדרת,

כאילו כל העולם לקראתי ואני עליו מסתערת.

בדרכים שהלכתי עברתי לא פעם

בצמתים בחיי, סואנים וטרופים

ולא תמיד ידעתי מה בקצה מחכה לי

ובחרתי ללכת רק אחרי הלב התועה שלי.

והיום כבר לא ילדה, אם קילומטרז' שעברתי

יודעת קצת יותר מה מזמנים החיים

מבינה דברים אחרת, מחבקת לתוכי

את עצמי לעצמי...  לא מוותרת עליי.

דרג את התוכן: