אחרי ששר החוץ, אביגדור ליברמן, טרפד לראה"מ את כוונתו למנות את עוזי ארד לתפקיד השגריר בלונדון, הגיע השבוע תורו של נתניהו להחזיר לליברמן ולטרפד לו תוכניות.
חה"כ פאינה קירשנבאום ביקשה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לחקירת הפעילות הכספית והתרומות של ארגוני השמאל, ולבדוק האם הם פועלים נגד המדינה. מי שמכיר את הנעשה בתוך סיעת "ישראל ביתנו", יודע, שדבר לא נעשה שם ללא אישורו ותמיכתו של ליברמן. בוודאי כאשר מדובר בקירשנבאום, שלמרות היותה מספר 10 ברשימה לכנסת ולמרות שאיננה מכהנת כשרה, היא נחשבת למספר 2 במפלגה ולאישה החזקה ביותר ב"ישראל ביתנו" אחרי ליברמן ולמקורבת ביותר ליו"ר.
נתניהו החליט להעניק חופש הצבעה לחברי סיעת הליכוד בעניין הקמת ועדת החקירה, ובכך שם קץ לתקוות ולתוכניות שוועדה כזו תוקם.
כבר לאחר האישור הראשון והמקדמי במליאת הכנסת להקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית שתבדוק את התנהלות ארגוני השמאל הפועלים נגד המדינה ונגד צה"ל, נכתב כאן בטור זה כי "עוד ארוכה ורבת יסורים היא הדרך עד שתוקם הוועדה הזו, אם בכלל".
ולא רק בגלל המתנגדים הלא מעטים בקואליציה ובליכוד להצעה, אלא גם בשל העמדה שהציג נתניהו בנושא זה, כבר למן התחלת התהליך.
לכל היה ברור, שללא תמיכה ברורה ומובהקת של סיעת הליכוד, אין אפשרות לגייס רוב להצעה שכזו. ובנימין נתניהו שידר כבר מהרגע הראשון שאין דעתו נוחה מן היוזמה, וכי לא בטוח כלל וכלל שאם זה יהיה תלוי בו, הוועדה הזו תוקם בתמיכת הליכוד.
נתניהו אמר בפגישה שקיים עם ליברמן זמן קצר ביותר לאחר שהיוזמה להקמת ועדת החקירה יצאה לדרך, כי "במדינה דמוקרטית חשוב לשמור על מגוון דעות", ובכך אותת לו שהוא לא מוכן להצטרף ליוזמה שלטענת מתנגדיה תביא לסתימת פיות.
ליברמן גם מתח בשעתו ביקורת קשה על בכירי הליכוד שהודיעו בפומבי שהם מתנגדים להצעה, דוגמת השרים איתן, מרידור ובגין ויו"ר הכנסת ריבלין. נתניהו אמר באותה פגישה לליברמן, כי הוא דוחה את דבריו על בכירי הליכוד, וכי "הליכוד הוא מפלגה דמוקרטית ופלורליסטית ולא דיקטטורה של דעה אחת". עוד אמר לו, כי "כל שרי הליכוד חרדים ודואגים לביטחונה של המדינה ותושביה. הם לא זקוקים לשם כך לאישור מאיש. הליכוד מאוחד בצורך לפעול נגד ארגונים הפועלים בדרך לא חוקית נגד מדינת ישראל וצה"ל, אך יש מגוון של דעות לגבי הדרך הנכונה לממש מדיניות זו".
גם במפגש עם עיתונאים זרים מצא בשעתו נתניהו לנכון להתייחס לנושא ואמר: "אינני חושב שמישהו יכול ללמד אותנו על פטריוטיזם ודאגה לביטחון".
הנה כי כן, מהרגע הראשון נתניהו לא התלהב מהכוונה להקים ועדת חקירה, אך גם לא יצא מגדרו ולא הטיל את כל כובד משקלו כדי לשים מקלות בגלגלי המהלך ונתן לעסק הזה לצאת לדרך.
עד השבוע. עד שליברמן טרפד לו את המינוי של מקורבו עוזי ארד. כשזה קרה נתניהו שתק ולא הגיב, אך היה ברור לכל שהוא מחכה לליברמן בפינה ויכה בחזרה בהזדמנות הראשונה.
וכשהתברר לנתניהו שיחסי הכוחות הצפויים בהצבעה על ועדת החקירה הם שקולים ביותר ושקיים רוב של ח"כ אחד או שניים לכל היותר לצד המצדדים בהקמת ועדת החקירה, הבין נתניהו שזו ההזדמנות שלו להשיב לליברמן כגמולו.
הקול בישיבת הסיעה היה אומנם קולם של השרים גדעון סער וסילבן שלום, שמחו על כך שלא הוענק להם חופש הצבעה כפי שניתן לבגין, איתן, מרידור וריבלין, ובכך בעצם החלו בגלגול המהלך שבסופו של דבר הביא להענקת חופש הצבעה לכל חברי הסיעה, אך הידיים היו ידיו של נתניהו. הוא זה שבסופו של דבר הציע להעניק חופש הצבעה לכל חברי הסיעה, הצעה שהתקבלה.
לפני כן עלתה הצעה לקיים הצבעה חוזרת האם להעניק חופש הצבעה או להטיל משמעת סיעתית שתחייב לתמוך בהצעה להקים ועדת חקירה. יו"ר הסיעה, זאב אלקין, אמר, כי לא ברור לו כלל מה היו התוצאות של הצבעה כזו, ואם היתה מתקיימת בהחלט יתכן שחברי הסיעה היו תומכים שוב בהטלת משמעת סיעתית.
אבל הצבעה לא התקיימה משום שנתניהו לא רצה בכך. הוא רצה שלחברי הליכוד יהיה חופש הצבעה, וכך נעשה. נתניהו ידע שחופש הצבעה יעביר לפחות 2-3 קולות משורת התומכים אל המתנגדים, ואולי עוד כמה שיבחרו להיעדר, ולאור יחסי הכוחות הצמודים, די היה בכך לטרפד את ועדת החקירה ולקבור את ההצעה. וזה בדיוק מה שהוא רצה. כך הוא סגר חשבון עם ליברמן על פרשת עוזי ארד.
אך מי שחושב שההתגוששות הזו בין ראה"מ לשר החוץ שלו הסתיימה, טועה טעות מרה. הפרשה זו לא תמה ולא נשלמה. אצל ליברמן אין דבר כזה להשאיר חוב פתוח. לליברמן יש בכיס פנקס גדול שבו הוא רושם הכל, ושום דבר לא נמחק סתם ככה.
במערכת הפוליטית משוכנעים הכל שעכשיו תורו של ליברמן להגיב למה שעשה לו נתניהו, ושזה יגיע במוקדם הרבה יותר מאשר במאוחר.
יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, שאמון על שמירת הסדר והמשמעת בקואליציה, יודע שמחכים לו ימים מסובכים בגלל מה שקרה השבוע. אלקין עצמו תמך בהקמת ועדת החקירה, אבל לעובדה זו אין משמעות או משקל אצל ליברמן. העיקר זו השורה התחתונה ומה שעשה לו נתניהו, ועל כך ליברמן לא יעבור בשתיקה.
אלקין הבהיר, כי מדובר בנושא שהליכוד לא היה מחוייב לו בהסכם הקואליציוני, כך שבעצם לליברמן אין מה להתלונן או סיבה להגיב. יחד עם זאת הוא מפוכח דיו כדי להודיע שאינו שולל שיהיו לכך השלכות על הקואליציה.
כל שנותר הוא להמתין מתי יהיה הסיבוב הבא בין נתניהו לליברמן, ולראות כמה זמן נדרש לליברמן עד שיגיב. הערכה: זה יקרה מהר מאד.
יחד עם זאת, ספק אם חילופי המהלומות הללו יביאו בטווח הקרוב לפגיעה ממשית בקואליציה. בטווח הרחוק יותר? בהחלט כן.

"התנהגות בלתי מובנת"

מעבר לרצון, אולי, לנקום בליברמן, בליכוד ובמערכת הפוליטית לא מצליחים להבין מדוע מתנגד נתניהו להקמת ועדת חקירה לפעילות של ארגוני השמאל, שפועלים באופן מובהק נגד האינטרס הבסיסי של מדינת ישראל.
נתניהו הוא לכאורה הנפגע המרכזי מהפעילות של אותם ארגונים שמבוקשים לחקירה. מדובר בארגונים שמקבלים כספים מגופים המתנגדים לנתניהו ולמדיניותו, ובארגונים שעושים כל דבר, כולל פעולות מרחיקות לכת שאינן חוקיות או על גבול האי חוקיות, כדי להפיל את ממשלתו ועל מנת לשים מכשולים במדיניות שמובילה הממשלה הנוכחית.
חברים בליכוד המתקשים להבין את עמדתו של נתניהו ומדוע הוא מוצא לנכון צורך למצוא חן בעיני גורמי השמאל והתקשורת, לא מבינים מה הרווח שלו מהצגת עמדה נגד הקמת ועדת החקירה, משום שבכל מקרה, השמאל והתקשורת יהיו נגדו. עם ועדת חקירה וגם בלעדיה. הם לא יריעו לו ולא יהפכו את עורם לטובתו בשל ההתנגדות לועדת החקירה.
גם הצורך למצוא חן בעיני העולם, או לחלופין, החשש מהתגובות בעולם ובמיוחד באירופה, אם ועדת החקירה היתה מוקמת, לא מצדיק את ההתנגדות של נתניהו. שהרי מי הם הצועקים, בעיקר אלה שמעבירים את הכספים לארגונים המדוברים. אלו שרוצים באמצעות הארגונים לחתור תחת קיומה של מדינת ישראל ולייצר כאן פעילות אנטי יהודית ואנטי ישראלית.
בהסברה נכונה אפשר בהחלט וגם ניתן היה לצמצם את הצעקה שאולי היתה קמה בחוץ, במקרה שהיתה קמה ועדת החקירה. אין שום בעיה להסביר שלא מדובר בסתימת פיות ולא ברצון או ניסיון למנוע פעולות לגיטימיות במסגרת החופש הדמוקרטי, אלא על כך שמדובר בחקירת ארגונים שחותרים לפגוע במדינת ישראל ומקבלים לשם כך מימון גם מגורמים עויינים ואולי אף מעבר לכך.
טיפול שורש באותם ארגונים, ללא ספק משרת בראש ובראשונה את נתניהו. כאשר ייחשפו בתקשורת דרכי המימון של הארגונים המדוברים ואמצעי הפעילות שלהם, בסיוע של גופים וגורמים אנטי ישראליים מובהקים, אין ספק שזה יעשה רק טוב לנתניהו, לליכוד ולימין. חשיפה כזו גם היתה פוגעת ביריביו הפוליטיים של נתניהו, ובראש וראשונה קדימה, שהיו מואשמים בהגנה על הגופים הללו ועל פעילותם הבלתי חוקית והאנטי ישראלית.
אבל נתניהו לא מצא לנכון לנצל את ההזדמנות שנקרתה בדרכו. הוא בחר להעדיף את הפוליטיקה הקטנה מול ליברמן. הוא בחר בסגירת חשבון פוליטי על פני הזדמנות פז לשים קץ או לפחות לצמצם פעילות שמטרתה ליצור מדינת ישראל חדשה, במימון של "הקרן החדשה לישראל" ששמה הנכון והאמיתי צריך להיות "הקרן לישראל חדשה". כי זה מה שהם רוצים שיהיה פה: מדינת ישראל חדשה. פחות יהודית, פחות מסורתית ופחות שורשית, ויותר מדינת כל אזרחיה. מדינה ככל המדינות ועם ככל העמים.

"השיא של וילף"

סיעת עצמאות בראשות שר הביטחון, אהוד ברק, שהתפצלה מסיעת העבודה, מונה אומנם חמשה חברי כנסת, אך ארבעה מתוכם מכהנים כשרים ורק אחת, עינת וילף, מכהנת כח"כ מן השורה. מצב זה הביא לכך שוילף קבעה השבוע שיא שאינו זכור בכנסת. שרים כידוע אינם רשאים להיות חברים בוועדות הכנסת. לסיעת עצמאות, בשל העובדה שהיא מונה 5 חברים, זכות למקומות בוועדות רבות בכנסת, אך אין לה את מי למנות למעט וילף. לפיכך מונתה השבוע וילף לכהן כחברה בלא פחות מאשר 7 ועדות, כולל הוועדות החשובות והבכירות ביותר.
בין היתר מונתה וילף לכהן כחברה בועדת החוץ והביטחון, כספים, ועדת הכנסת, העליה והקליטה, החינוך, המדע והטכנולוגיה ובוועדה לביקורת המדינה. סך הכול, כאמור, 7 וועדות. לא יאומן.
אבל בכך האבסורד עדיין לא תם. לסיעת עצמאות מגיעים גם ממלאי מקום בוועדות השונות, אך לא נשאר להם את מי לשלוח כממלאי מקום. מה עושים? פשוט מאד. הופכים לנדיבים ומעבירים את מילוי המקום לחברי הליכוד. כך זכה ציון פיניאן להיות ממלא מקום קבוע בוועדות החוץ והביטחון, העליה והקליטה ובוועדת המדע והטכנולוגיה. יריב לוין יהיה מ"מ קבוע בוועדת ביקורת המדינה, זאב אלקין בוועדת החינוך וציפי חוטובלי בוועדת הכנסת.
כמובן שאין מי שמעלה על דעתו שוילף יכולה למלא כראוי את עבודתה בכל הוועדות שאליהן מונתה. ח"כ החבר בֿ2-3 ועדות, מתקשה למלא כראוי את תפקידו, על אחת כמה וכמה בֿ7 ועדות. בנוסף, בעתיד ככל הנראה אמורה וילף להתמנות כיו"ר ועדה. ומה היא תעשה אז? לכן ברור שלממלאי המקום תהיה תעסוקה מלאה בוועדות להם מונו, כאילו היו חברים קבועים ולא רק ממלאי מקום.