■ כשנתיים חלפו מאז מבצע "עופרת יצוקה" בעזה, כשנתיים עברו מאז תחילת שלטונו של נתניהו, יותר מחודש חלף עבר מאז תחילת פרוץ המהומות בעולם הערבי, ויש מי שמנסה לקשור בין כל הדברים הללו, ולהכניס גם את מדינת ישראל למערבולת הדמים ■ הירי שלשום לבאר שבע, מהווה הסלמה מכוונת של ארגוני הטרור, המנסים להבעיר את הסכסוך הישראליֿפלשתיני, כדי לנצל את הזעם בעולם הערבי נגד מדינת ישראל ■ רצונם הוא להחריף את ההסלמה, לגרור את מדינת ישראל לתגובה חזקה, להגיב שוב עם גראד לעומק הדרום, וחוזר חלילה ■ כל החוטים מובילים לאיראן ■ סוכניה הם שביצעו את הירי, והיא זו שמנסה ללכד את העולם הערבי, ולהראות לו מי בעל הבית, באמצעות איחוד כוחות נגד מדינת ישראל ■ מעבר ספינות הטילים השבוע בתעלת סואץ, בפעם הראשונה מאז המהפכה האסלאמית באיראן, נועד לאותת כי האיראנים מנסים להראות שהם בעלי הבית באיזור ■ במערכת הביטחון מבינים את המצב הבעייתי, מנסים לשמור על תגובה הולמת, אך חוששים כי לא יהיה מנוס מהחרפה, באם ירי הגראדים ימשך ■ העולם הערבי כמרקחה, ויש שמבקשים להכניס לתוך המערבולת גם את ישראל ■ האם יש דרך להימנע מכך מבלי לשדר חולשה? מה הצעדים הבאים? האם ההסלמה בדרום תימשך?
עד כה פעל החמאס וריסן את הירי של הג´יהאד, למעט במקרים חריגים, כדי לא למתוח את החבל מול מדינת ישראל. גם אז, בוצע הירי לעבר ישובי עוטף עזה, ולא מעבר לאשקלון ולשדרות. הירי לבאר שבע נחשב איפוא לחריג ביותר.
כאשר נשמעה האזעקה, שלשום בלילה, היו בטוחים בבאר שבע שמדובר בתקלה במערכת הצופרים. שנתיים חלפו מאז מבצע עופרת יצוקה, והשקט בעיר נשמר. לא אזעקות ולא צופרים. לפתע הכל חזר. "הייתי בטוח שזו אזעקת שווא. תקלות קורות" סיפר שלמה עמר, אחד מתושבי העיר. ולמרות כך עזב האיש את הכל, רץ הביתה ויחד עם בני משפחתו נכנס לחדר הממוגן. כך נהגו רבים מתושבי העיר. לא עברה דקה, והקולות המוכרים מלפני שנתיים חזרו. קול פיצוץ אדיר ובעקבותיו הרס. "הכל עף", מספר עמר. "דלת הכניסה ניתקה ממקומה ועפה לתוך הסלון. שכונת היוקרה, שם נפלה רקטת הגראד, נראתה כמו אחרי מלחמה. הרעפים עפו לכל עבר מגגות הוילות היפות והיוקרתיות. זגוגיות של חלונות בתים ורכבים נופצו. גם בתוך הבתים נרשם הרס רב. התושבים התקשו להאמין שזה שוב קורה להם. "רקטה אחת נורתה לכיוון באר שבע", סיכם את העניין מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף, אל"מ יצחק איתן. "מערכת ההתראה פעלה כמו שצריך, וחשוב שתושבי העיר יידעו שמדובר בארוע אחד. אנחנו ממליצים להמשיך בשגרת חיים". השגרה הזו אינה פשוטה. לגורמי הביטחון ברור, כי יש גורמים המבקשים להכניס בכוח את מדינת ישראל למעגל האלימות והמהומות באיזור, ולו כדי להסיט את האש משם.
■ סוכני איראן בפעולה.
בירת הנגב ידעה 40 רקטות וטילים, ששוגרו לעברה לאורך מבצע עופרת יצוקה. רובם אמנם פגעו בשטחים שבין הבתים, אולם ההרס היחסי היה רב. העיר הפכה אז למשך זמן למקום שומם. כל מי שרק יכל, ברח למקום אחר. אם היו אומרים בעבר לתושבי העיר, שהם יכללו באיזור עליו חל "מצב מיוחד", הם לא היו מאמינים. אולם זו המציאות. שר הביטחון, אהוד ברק החליט אז בעיצומו של מבצע עופרת יצוקה, לכלול את העיר באיזור שבו תקפות ההנחיות המיוחדות של פיקוד העורף. עוד עיר בטווח הרקטות. עוד עיר, שמאז ההתנתקות, נכנסה למעגל האיומים וההתראות של גורמי הטרור. והנה המראות חוזרים. שנתיים כאמור חלפו, ושיגור הרקטה הזכיר לתושבי באר שבע את כל מה שביקשו לשכוח. המשנה לראה"מ, סילבן שלום, באר שבעי בעברו, שמופקד על האיזור, מתוקף היותו מחזיק בתיק הנגב, הגיב לירי ואמר: "זו התפתחות חמורה ביותר שלא ניתן לעבור עליה לסדר היום. מדינת ישראל צריכה לפעול נגד סוכניה של איראן בעוצמה הנדרשת". לא רק שלום מוצא את ידה של איראן כמי שבוחשת בירי. רבים במערכת הביטחון משוכנעים בכך. הכל מוביל לאיראן. היא זו שמייצרת את המוטיבציה להפעיל טרור נגד מדינת ישראל, היא ספקית הנשק וסוכניה נמצאים בעזה, כמו בלבנון וכמו במקומות נוספים באיזור. "איראן מבקשת להשתלט על המזרח התיכון", מסכם סילבן שלום. "השבוע זה התבטא במעבר אוניות המלחמה בסואץ, במטרה לאותת מי השליט במזרח התיכון".
■ כללי משחק חדשים.
שיגור הרקטה לבאר שבע נחשב לחריגה קיצונית מהמדיניות הפלשתינית, מאז מבצע עופרת יצוקה. במערכת הביטחון ניסו להבין, מה בדיוק קרה במאזן הלחצים ההדדי בין שלטון החמאס לג´יהאד, ומה בדיוק קדם לירי. עד כה פעל החמאס וריסן את הירי של הג´יהאד, למעט במקרים חריגים, כדי לא למתוח את החבל מול מדינת ישראל. גם אז, בוצע הירי לעבר ישובי עוטף עזה, ולא מעבר לאשקלון ולשדרות. הירי לבאר שבע נחשב איפוא לחריג ביותר. אם אכן מדובר בתהליך שהחמאס הסכים לו, הרי שיש בכך שינוי עם משמעות רבה. הדבר קשור לאירועים באיזור ובעיקר למהפכה במצרים. הפלת שלטון מובארק ושובו של המטיף המוסלמיֿקיצוני יוסוף קרדאווי, התקבלו באהדה רבה וגדולה בעזה. תהלוכות תמיכה במהפכה המצרית נרשמו ברצועה. בחמאס שמעו את קרדאווי מדבר בכיכר תחריר, על "השתלטות מוסלמית על הר הבית", ופירשו זאת כתפנית ממשית בעמדתה של מצרים, שניסתה עד כה לשמור על רגיעה, כדי למנוע אלימות בדרום, מחשש שזה יזלוג לכיוונה. בחמאס מבקשים איפוא לבחון הלאה את תגובת מצרים, וכמובן את תגובתה של מדינת ישראל, כדי לראות כיצד משפיעות המהומות באיזור על אופי התגובה, והאם יש "כללי משחק" חדשים. ההנחה של החמאס וארגוני הטרור היא, שמדינת ישראל לא תרצה להחריף את התגובה, על רקע ההתפתחויות במצרים, ועל רקע כל מה שמתרחש בעולם הערבי. ואכן לקובעי המדיניות והביטחון במדינת ישראל היתה דילמה אמיתית כיצד להגיב, מבלי לסחוב את האיזור למעגל האלימות והמהומות הפוקדות אותו.
■ הדילמה: כיצד להגיב.
כמה שעות לפני הירי לבאר שבע, ביקר הרמטכ"ל בני גנץ בפיקוד דרום, ודיבר על הצורך להיות במוכנות לכל מצב באיזור, לאור ההתפתחויות במצרים. גם ראה"מ נתניהו דיבר בכנסת, עוד לפני הירי לבאר שבע, ואמר כי מצב אי הוודאות באיזור, לאור ההתרחשויות בעולם הערבי, ימשך ככל הנראה עוד שנים ארוכות. גנץ ונתניהו דיברו, וכעבור כמה שעות בוצע הירי לעבר באר שבע. מיד אחריו, כונסה צמרת מערכת הביטחון במטכ"ל ובפיקוד דרום, כדי להחליט על אופי התגובה הישראלית. המלכוד היה ברור. תגובה רפה מידי תשדר חולשה. הגי´האד יבין את זה וימשיך לירות לעבר באר שבוע והאיזור. התהילה תהיה גדולה, ובחמאס לא יוכלו לעמוד מנגד ויצטרפו לירי. מנגד תגובה קשה מידי, תסבך את מדינת ישראל. האיזור מאד רגיש, והדבר היחיד שיכול לאחד וללכד את הרודנים והמשטרים באיזור, החל מקדאפי, דרך המלך עבדאללה, מוחמד אל ברדאי במצרים ונסראללה בלבנון, הוא האיבה הגדולה למדינת ישראל. בעולם גם כן לא יגלו הבנה לתגובה הישראלית )פרטים אצל גולדסטון(, וגם "בת הברית" הגדולה, ארה"ב, לא תתאמץ לשוב ולהטיל ווטו באו"ם. די היה לה בווטו שמנע גינוי על הבנייה בהתנחלויות. משתתפי הפגישה הביטחונית היו בדעה שאסור לשתוק. נחצה קו אדום, ויש להגיב. נכון שמתחילת השנה )האזרחית( שוגרו לישובי עוטף עזה 58 רקטות, אבל זו ששוגרה לבאר שבע — בירת הנגב, בשעות הלילה המוקדמות, כאשר התושבים מסתובבים עדיין בחוצות העיר, נועדה לפגוע, לקטול ולשפוך דם. הרבה דם. אם לא תהיה תגובה, הפחד יחזור ובאר שבע תהפוך לשדרות של טרום מבצע עופרת יצוקה. ההחלטה התקבלה: מגיבים אבל בצורה מבוקרת.
■החמאס גרוע מקדאפי.
במערכת הביטחון ניסו להסביר, כי שיגור הגראד לבאר שבע בוצע ככל הנראה בעקבות התקרית בה נפגעה קשה חולייה בת 11 מחבלים של הג´יהאד. החולייה ניסתה לפגוע בחיילי צה"ל באמצעות הנחת מטענים וירי פצצות מרגמה ובתגובה ספגה מכת אש מטנקים ישראלים. כך או כך, צה"ל החליט להגיב על הירי לבאר שבע וחיל האוויר, הצליח לפגוע במשגרי הרקטה. החוליה שנפגעה שייכת לגדודי "אלֿקודס", הזרוע הצבאית של הג´יהאד האיסלאמי. לפי גורמים בעזה, התקיפה בוצעה נגד מכונית שבה ישבו פעילי הג´יהאד. הפלשתינים דיווחו כי מטוסים, מסוקים וטנקים פגעו במטרות של הזרוע הצבאית של חמאס בעיר עזה, ותקפו גם סמוך לחאן יונס ולדיר אלֿבלח. רבות מהמטרות שהותקפו שייכות לגדודי "עז אֿדין אלֿקסאם", הזרוע הצבאית של תנועת חמאס. ביניהן ניתן למנות עמדה צבאית של הארגון בשכונת זייתון במזרח העיר עזה, שהותקפה על ידי מסוקי קרב, ועמדה אחרת של הזרוע הצבאית, באזור תל אלֿהווא, דרומית לעיר. התגובה הישראלית המהירה, גרמה למנגנוני הביטחון של חמאס לפנות מאנשים את כל המוצבים שלהם ברצועת עזה, מחשש לתקיפה נוספת. בדיווחים שהגיעו מהרצועה נאמר, כי התושבים שאינם שייכים לחמאס, לג´יאהד ולכל ארגוני הטרור, מודאגים מפני אפשרות של הסלמה בעקבות הירי לעבר בירת הנגב. האווירה ברחוב העזתי קשה. התושבים מקווים שמדינת ישראל תסתפק בתקיפות התגמול ובכך תמצה את התגובה. אם רק היו יכולים, היו יוצאים תושבים רבים נגד ההסלמה, ומבקשים להמשיך בחייהם. אולם אם ייצאו, יחטפו בראש. החמאס לא פחות אכזרי מקדאפי. קצת יותר.
■ אסאד ואבו מאזן לא יתנו.
ההנחה במערכת הביטחונית היא שלג´יהאד ברצועה, יש סיבות מגוונות להפר את הרגיעה. מדובר ברצון להפגין עצמאות וגם לנקום על פעולת צה"ל, שפגעה בחולייה שניסתה להניח מטענים. עם זאת, במקרים אחדים פועל הארגון בשליחות חמאס, שנזהר בעצמו לא להסתכן בעימות עם מדינת ישראל. החשש הישראלי הוא שהתלקחות בגזרה העזתית, כזו שתחייב פעולה צבאית נרחבת בנוסח "עופרת יצוקה", תוציא לרחובות בעמאן וברמאללה המונים זועמים, שיאיימו על המשטרים לפעול באופן מעשי נגד מדינת ישראל. במקביל, ינסו הפלשתינים בגדה, ויתכן גם ערביי ישראל להתחיל בהפגנות ו"ימי זעם" המוניים, שילובו על ידי התקשורת הערבית והבינלאומית. התרחיש הזה עלול להביא לאינתיפאדה שלישית, גם אם המארגנים לא מתכוונים לכך מלכתחילה. מה שברור הוא, שאי אפשר לקדם בימים אלו את המשא ומתן המדיני. שמעון פרס השוהה בספרד, אמנם דיבר על האצת התהליך, דווקא עתה, אבל זו נאיביות. בתקופה הקרובה קלושים הסיכויים להשיג הסדר קבע, או לפחות הסדר ביניים מדיני עם הפלשתינים ועם סוריה. דוקא בעידן התהפוכות באיזור, נתניהו לא יוותר על היתרון הביטחוני שיש לו בשמירת בקעת הירדן או רמת הגולן. מלבד זאת, גם אם נתניהו וממשלתו היו יכולים להיענות לדרישות הפלשתינים והסורים, וגם אם היה מוכן להקפאה נוספת של ההתנחלויות בגדה, לא היו יכולים אבו מאזן ובשאר אסאד לספק את הסחורה, ולהגיע לפשרות. הרחוב הערבי לא יתן להם את זה והם לא יסתכנו בהפגנות נגדם. כל שנותר הוא לשמור על תגובות הולמות, לא להגיע למצב שהחמאס וארגוני הטרור, ובראשן איראן, רוצים לגרור את מדינת ישראל. גם הם מבינים שהתרופה להשקטת המצב באיזור, היא איחוד כוחות נגד מדינת ישראל. במערכת הביטחון יודעים שאסור לשחק לידיהם. |