זה הטיעון המבחיל בחוצפתו שעורכי הדין של האנס משה קצב העזו להשמיע לפני בית המשפט המחוזי במסגרת טיעוניהם לקראת גזירת העונש שיושת על המורשע פה אחד באונס ועוד כמה עבירות המעלות קבס בקיבתו של כל אדם הגון. רכיב החוצפה בטיעונם הוא האמירה שהתקשורת רמסה את כבודו של משה קצב. כי מי שרמס את כבודו של משה קצב הוא משה קצב עצמו במעשיו. טוב, עורכי דין ואמת הם שני דברים שונים. תמורת שכר טרחה מתאים הם יגידו כל דבר שיחשבו שהוא יבלבל את השופטים ויעקמו את הצדק לטובת העבריין שהם מסנגרים עליו. וטוב שיש שופטים בישראל שעושים צדק ולא מתבלבלים.

ולשופטים עושי הצדק יש מתנגדים: הרבנים. אלה שמעורבים בכל עוולה חברתית. הרבנים שמזלזלים באישה באשר היא ומפלים אותה לרעה במה שהם מכנים "דין תורה". הרבנים שרוצים להשתלט על מערכת המשפט בישראל ולהשליט בה את ההלכה. בדיוק כמו האייטולות ברפובליקת האיסלם של איראן. הנה בא מישהו בדמות אייטולה איראני - הרב דב ליאור שמו - ותומך פומבית ברצח גויים. והנה באה עוד חבורה של מטורפי דת וטוענת שלמשה קצב לא נעשה משפט צדק כפי שהם היו רוצים: על פי ההלכה. כל הדברים האלה אינם מקריים. יש שיטה בשיגיונות הדת. גם אריה דרעי היה בעיניהם זכאי אחרי שנכנס לכלא כגנב מורשע על ידי בית המשפט.

אלה האנשים המאיימים על החילוניות הישראלית. אלה האנשים שמאיימים על החיים הנורמליים של הרוב המוחלט של הישראלים שהם חילוניים. אדישותם של החילוניים מפרנסת את חוצפתם של מיעוט מטורפי הדת הרוצים להביא עלינו מדינת הלכה - כמו באיראן.

רק התעשתות הרוב החילוני שיפריד את הדת מהמדינה יהפוך את ישראל למדינה נורמלית. מי שזקוק לרבנים - שיפרנס אותם, כפי שהכמרים הקתולים בצרפת מתפרנסים ממי שזקוקים להם ולא מאוצר המדינה.