יש לי צונאמי

בגובה של האוורסט

שמשתולל לי בתוך הנשמה...

השקט הזה שלך

מצייר בו

אדוות עגולות ושלוות,

מבשם אותו ברוגע צלול

בכמויות הכי נכונות

בתובנות הכי שנונות

בטעמים המדוייקים

ישר

בלי משחקים

נוגע לי בלב...

תנסה להניח בצד

כל מה שאתה חושב,

תרשה לעצמך

לנתב את הריגושים

רק על פי החושים,

פסיכודאלים כאלה

וראה זה פלא

פתאום מתאפשר

לשמוע את הרכות הזאת שבעור

ממימד אחר

לנסות ולזכור

שגם אם עברה רק שניה

הרי זה כאילו קיים

מאז ומעולם

למשש את המוזיקה

שהיא רק שלנו,

גורמת לנו להרגיש

הכי ראויים,

כנגד כל הסיכויים,

או שלא...

משקה אותך , בייבי

בשלוק מהמרלו

מוכנה להרגיע את כל הסערה

לרקוד לצלילי העונג

שמפיצות לך האצבעות,

בעיניים עצומות מצליחה להביט

כמו סוג של תגלית

ממרומי החוויה

זה כאילו שאף פעם

לא הייתי באמת רוויה,

מין חלום אחר,

תרגיש את הגוף שלי מקשיב לך,

מתמסר,

בלי חששות

יש הרגשה באויר

שזה הדבר

הכי נכון כרגע לעשות

להשאיר את המחר למחר

להפוך את הקסם הזה למוכר

להרגיש אותו בוורידים

כאילו היינו ילדים,

פעם בצעקה,

פעם

בלי להשמיע אפילו קול...

תתמכר לזה, בייבי,

כנראה שמגיע לנו

יותר

מהכל....