כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מיושבת בדעתה יוצאת מגדרה

    דברים שכתבתי

    ארכיון

    0

    התייר המאותגר (או: נסיעה לחו''ל בכיסא גלגלים)

    21 תגובות   יום שישי , 25/2/11, 18:27

                                
    כשהבעתי את רצוני התמים-משהו לנסוע לצרפת (!) לחמישה ימים (!!), לא העליתי בדעתי את כמות הבעיות הלוגיסטיות שיעמדו בפניי. אכן, גם נסיעה לחו"ל של אדם בריא לחלוטין מלווה בצורך לבצע סידורים לוגיסטיים שונים, אך הללו אינם תופחים לכדי תסבוכת שמאיימת לבטל את הרעיון כולו. ללא ספק, חייו של אדם בריא פשוטים יותר, או, כמו שאמר לי פעם נכה 'ותיק', 'יש להיות בריא כדי לעמוד בכל הקשיים של חיי אדם נכה'. דברים כדרבנות. חבל, חלק מהקשיים שיפורטו להלן אינם הכרחיים, והם נובעים מן המפגש של אדם בכיסא גלגלים עם מערכת שאינה ערוכה ל'גחמות' מצדו, כמו הרצון לטייל.

     

    הבעיה הראשונה הנה טכנית באופייה, והיא נובעת מן הצורך לאחסן כיסא גלגלים ממונע בתא המטען של מטוס, בזמן הטיסה.

    כדי שהלה לא יהווה סכנה בטיחותית למטוס, יש לנתק את הסוללות המאפשרות לכיסא לנוע מן המנגנון המאפשר ליושב בכיסא את הפעלתו. לפני הטיסה. הפעולה עצמה אמורה להיות מוכרת לחברות הטיסה, לפחות לגדולות שבהן, אך כרוכה בסיכון מסוים. אם הדייל המנתק את חיבורי הכיסא טועה, התוצאה תהיה השבתה מוחלטת של הכיסא ויושבו/תו. בהיותי בת נאמנה למסורת פולנית גאה (אי-שם בשלבים הזוהרים פחות של אילן היוחסין שלי), החלטתי להקדים רפואה למכה ולבקש הדרכה מוקדמת כיצד עושים זאת. קיבלתי אותה מן הטכנאי האחראי על כיסאות גלגלים ממונעים במשרד הבריאות, היושב בירושלים בבניין החדש המפואר של ארגון 'יד שרה', ואכן, הכיסא נותק מחיבוריו החשמליים בקלות, מוט ההיגוי שלו אוחסן  למשך הטיסה בתרמיל של אחד ממלווי, ולא אירעה כל בעיה באגף זה. בדיעבד, שמעתי סיפורים מעוררי אימה על ניתוק וחיבור לא מיומנים, ועל נכים שנותרו עם כיסא ממונע מושבת, מניסיון, חפץ שיש בו מעט מאוד (אם בכלל) עניין לציבור.

    חבל שההליך הזה, הפשוט יחסית, מסתבך ללא צורך. עם שוך התדהמה על כך שנכה רוצה להגיע לחו'ל, רצוי היה שיזכה לטיפול הולם בידי האחראים על כך.

     

    היעד הבא היה ארגון ביטוח לכיסא הגלגלים הממונע שלי למקרה של נזק חלקי או מלא. מסתבר שכל סוכנויות הביטוח הגדולות ('מגדל', 'אי.איי. ג'י, 'ביטוח ישיר', וכד') אינן מוכנות לעשות ביטוח מסוג זה, ואף הביעו פתיעה על עצם הרעיון. מצדי, אני מוכרחה להביע פתיעה על חוסר הנכונות שלהן לבטח ציוד כגון דא, בייחוד על רקע מגוון הנכסים שניתן לבטח, ושפע החברות שישמחו לבטח כל דבר שהוא, רק לא את הכיסא הממונע...

    בסופו של דבר, אחרי תלאות רבות, נמצאו מספר סוכני ביטוח פרטיים שהיו מוכנים לבטח אביזר ביזר מסוג זה. התנאי היחיד היה שאעביר את ביטוח הדירה: מבנה ותכולה, לסוכן הביטוח הנ'ל. דירתי כבר הייתה מבוטחת אצל אחת מחברות הביטוח הגדולות, אך לאחר הליך ביורוקרטי מסוים (וכסף, אלא מה?) שוחררתי ממחויבותי, העברתי את הביטוח אל הסוכן החביב, והמשכתי את התנהלותי בכיסא גלגלים בתחושת בטחון חדשה.

     

    ככלות כל התלאות הללו ואחרי שנסעתי ואף חזרתי בשלום, אוכל לומר רק: "מה ארכה, מה יפתה, מה קשתה הדרך!'

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/3/11 21:41:
      אייר פראנס, אני חושבת, הם הגרועים ביותר. ואני אפילו לא מדברת על כסא ממונע, רק על כמות התקלות שהם יכולים לגרום להם בפרידה הקצרה והכפויה מהכסא...
        6/3/11 21:01:

      צטט: miiti 2011-03-04 14:07:23

      אכן, תהליך מאוד מתסכל. אני למודת נסיון אחרי טיסות אינספור והתנסות אחת שבה נותרתי לבד בשדה התעופה בציריך ללא חיבור סוללה, בשעת ערב מאוחרת. בשנים האחרונות אני מתעקשת לא לנתק את הסוללות אלא רק את החיבור למנגנון ההגוי. כל טיסה אותו הדיון. יכולת השיכנוע שלי משתפרת.

      אנחנו חייבות לדבר. פני אליי בדואר. נראה שאת למודת ניסיון יותר ממני.

        6/3/11 20:57:

      צטט: @אורית 2011-03-04 16:54:33

      תלאותייך נגעו לליבי משום שזכורות לי התלאות שעברתי כאדם בריא אבל עם ילדה בת 2 וחצי וטיולון. גם במקרה זה היעד היה פריז. ביקשתי שהעגלה תאוחסן אחרונה כדי שתהיה הראשונה לרדת מהמטוס. כל הזמן הזה הייתי צריכה להחזיק ילדה על הידיים ותיק אישי שנילווה איתי למטוס. אני לא אפרט כמה סבל הנוסע שלידי מהבעיטות שספג מהילדה בשעת הטיסה, ולא אפרט כמה זמן חלף עד שקיבלתי את העגלה לידי בנחיתה. הצרפתים היו זונות בכל מה שקשור לקצת עזרה במטרו ובמעברי קרוסלה וכו', שהיה צריך להרים את העגלה. דוקא מי שעזרו היו זרים אמריקאים,יפניים וכו'. בקיצור, כל מה שנחשב יוצא מן הכלל דורש הערכות ותכנון מוקדם וקפדני. בנושא הביטוח, כמי שקצת מבינה בעניין, עגלת נכים היא לא משהו טרוויאלי בביטוחים הרגילים והסיכון הוא גבוה ולכן לא כל חברה מוכנה לבטח. ישנם דוקא נציגויות של חברות זרות שעושות את זה, ולחילופין אפשר היה לברר באירגון הנכים או קולקטיב אחר ,שם לא היו מכריחים אותך להעביר את הביטוחים שלך, ואולי הפרמיה היתה זולה יותר. ובכל זאת, אל תאבדי תקווה והמשיכי לטייל:-)

       צדקת בכול, כולל ההערה על צרפת. מה לעשות, ויעד הטיסה היה מרסיי. וכן, קורה לא מעט שאני נוסעת בדרכים בהן נעזרות אמהות עם עגלות יד. את טועה לגבי ארגון הנכים. ארגון חסר שיניים. חבל. יש בארץ יותר מדי ארגוני נכים ופחות מדי עשייה.  

        6/3/11 20:47:

      צטט: ורד א. 2011-03-05 12:00:57

      מזדהה איתך בהרגשה. לא קל להיות נכה בארצנו. הביוקרטיה מערימה קשיים. יש כאן חוסר מודעות לאוכלוסית המוגבלים. מקווה שעם הזמן יחול שיפור רב במודעות ובנגישות. כי יש שיפור מסוים בדברים מסוימים. למשל אני חרשת מלידה ואמא לילדים חרשים שעברו ניתוח שתל קוכליארי ויכולה להגיד לך שיש תחומים שיש התקדמות ויש תחומים שעדיין יש מה לשפר. אסור להרים ידיים כמו שאת עשית. שמחה שנסעת ונהנית!.

      ורד, את צודקת. תקוותי היא שהשינוי יקרה בחיינו. אני מקווה שהכתיבה שלי עוזרת להגביר מודעות.

       

        6/3/11 20:03:

      צטט: bfou 2011-03-05 09:27:54

      תרמתי כמה גרושים (באמת גרושים - אני קמצן) לארגון יד שרה. אני חושב שהם עושים מלאכת קודש. אני בכלל לא שמח לשמוע שהבנין שלהם "חדש ומפואר". ואני מאוד שמח שאת לא רק כותבת פה, כמו שכבר חשבתי שהפסקת, אלא שאת גם נוסעת לחו"ל.

      על ארגון 'יד שרה' בפוסט נפרד - שיגיע. 'מלאכת קודש' - אולי. הבעיה שהם נעשו אימפריה, באין מתחרים.

      אני אולי יורקת לבאר ממנה אני שותה, אך יש לי בעיה עם מונופולים. וחזרתי. 'אני פה', כמאמר השיר. 

        6/3/11 19:54:

      צטט: or1503 2011-03-05 15:01:18

      גם לנכים על קביים לא קל בחול גם בארץ האמת טוב,בעצם למי קל פה?

      'טוב להיות בריא ועשיר, מאשר להיפך'. תמיד נכון.

        6/3/11 19:50:

      צטט: tal_riv 2011-03-05 16:39:29

      לא אוהב את השיטה של לקיחת בני ערובה. בארץ קשה להשיג ביטוחים בכל נושא החורג מעט מהשיגרה - חברות הביטוח רגילות לכסף קל. יתכן וניתן לעשות ביטוח בחו"ל, למרות שלעיתים קשה לטרוח למען ביטוח בעלות נמוכה יחסית.

      חשבתי שהנושא יהיה קרוב ללבך. 'לקיחת בני ערובה'? מניין הרעיון החצי אלים?

        6/3/11 19:43:

      צטט: פיצפיצ 2011-03-05 23:49:23

      נסעתי בשנים האחרונות 3 פעמים לחו"ל עם כסא גלגלים חשמלי (ניו-זילנד, ארה"ב ולברזיל וארגנטינה) כולל הרבה טיסות פנימיות. האמת שלא טרחתי לבטח את הכסא אבל הוא עמד בכל התלאות. תמיד הגעתי איתו לכניסה לכבש המטוס והמתנתי לעובדים/סבלים שיקחו אותו לבטן המטוס ותדרכתי אותם כיצד להפריד את הבטריה מגוף הכסא והם עשו זאת תחת פיקוחי. קבלתי את הכסא ביציאה מהמטוס די מהר, כולל במקומות שהיה לי קונקשיין. סה"כ סידור דומה לעגלות ילדים, יעיל ונוח.

      מזלך. כך זה אמור להיות!

        5/3/11 23:49:
      נסעתי בשנים האחרונות 3 פעמים לחו"ל עם כסא גלגלים חשמלי (ניו-זילנד, ארה"ב ולברזיל וארגנטינה) כולל הרבה טיסות פנימיות. האמת שלא טרחתי לבטח את הכסא אבל הוא עמד בכל התלאות. תמיד הגעתי איתו לכניסה לכבש המטוס והמתנתי לעובדים/סבלים שיקחו אותו לבטן המטוס ותדרכתי אותם כיצד להפריד את הבטריה מגוף הכסא והם עשו זאת תחת פיקוחי. קבלתי את הכסא ביציאה מהמטוס די מהר, כולל במקומות שהיה לי קונקשיין. סה"כ סידור דומה לעגלות ילדים, יעיל ונוח.
        5/3/11 16:39:
      לא אוהב את השיטה של לקיחת בני ערובה. בארץ קשה להשיג ביטוחים בכל נושא החורג מעט מהשיגרה - חברות הביטוח רגילות לכסף קל. יתכן וניתן לעשות ביטוח בחו"ל, למרות שלעיתים קשה לטרוח למען ביטוח בעלות נמוכה יחסית.
        5/3/11 15:01:
      גם לנכים על קביים לא קל בחול גם בארץ האמת טוב,בעצם למי קל פה?
        5/3/11 12:00:
      מזדהה איתך בהרגשה. לא קל להיות נכה בארצנו. הביוקרטיה מערימה קשיים. יש כאן חוסר מודעות לאוכלוסית המוגבלים. מקווה שעם הזמן יחול שיפור רב במודעות ובנגישות. כי יש שיפור מסוים בדברים מסוימים. למשל אני חרשת מלידה ואמא לילדים חרשים שעברו ניתוח שתל קוכליארי ויכולה להגיד לך שיש תחומים שיש התקדמות ויש תחומים שעדיין יש מה לשפר. אסור להרים ידיים כמו שאת עשית. שמחה שנסעת ונהנית!.
        5/3/11 09:27:
      תרמתי כמה גרושים (באמת גרושים - אני קמצן) לארגון יד שרה. אני חושב שהם עושים מלאכת קודש. אני בכלל לא שמח לשמוע שהבנין שלהם "חדש ומפואר". ואני מאוד שמח שאת לא רק כותבת פה, כמו שכבר חשבתי שהפסקת, אלא שאת גם נוסעת לחו"ל.
        4/3/11 16:54:
      תלאותייך נגעו לליבי משום שזכורות לי התלאות שעברתי כאדם בריא אבל עם ילדה בת 2 וחצי וטיולון. גם במקרה זה היעד היה פריז. ביקשתי שהעגלה תאוחסן אחרונה כדי שתהיה הראשונה לרדת מהמטוס. כל הזמן הזה הייתי צריכה להחזיק ילדה על הידיים ותיק אישי שנילווה איתי למטוס. אני לא אפרט כמה סבל הנוסע שלידי מהבעיטות שספג מהילדה בשעת הטיסה, ולא אפרט כמה זמן חלף עד שקיבלתי את העגלה לידי בנחיתה. הצרפתים היו זונות בכל מה שקשור לקצת עזרה במטרו ובמעברי קרוסלה וכו', שהיה צריך להרים את העגלה. דוקא מי שעזרו היו זרים אמריקאים,יפניים וכו'. בקיצור, כל מה שנחשב יוצא מן הכלל דורש הערכות ותכנון מוקדם וקפדני. בנושא הביטוח, כמי שקצת מבינה בעניין, עגלת נכים היא לא משהו טרוויאלי בביטוחים הרגילים והסיכון הוא גבוה ולכן לא כל חברה מוכנה לבטח. ישנם דוקא נציגויות של חברות זרות שעושות את זה, ולחילופין אפשר היה לברר באירגון הנכים או קולקטיב אחר ,שם לא היו מכריחים אותך להעביר את הביטוחים שלך, ואולי הפרמיה היתה זולה יותר. ובכל זאת, אל תאבדי תקווה והמשיכי לטייל:-)
        4/3/11 14:07:
      אכן, תהליך מאוד מתסכל. אני למודת נסיון אחרי טיסות אינספור והתנסות אחת שבה נותרתי לבד בשדה התעופה בציריך ללא חיבור סוללה, בשעת ערב מאוחרת. בשנים האחרונות אני מתעקשת לא לנתק את הסוללות אלא רק את החיבור למנגנון ההגוי. כל טיסה אותו הדיון. יכולת השיכנוע שלי משתפרת.
        3/3/11 17:31:
      מצטער, אבל במדינת ישראל ערכו של אדם נכה הוא אפס. אף אחד,(ולא משנה מה תפקידו.),יתחשב ברצונו ו/או דעתו.
        3/3/11 17:11:
      מצטער לשמוע על עוד אטימות. שיהיה טיול מוצלח ומהנה.
        3/3/11 13:44:
      לא שזה ינחם אותך אבל גם לאנשים "בריאים" עם בעיות בריאות מסוימות חברות הביטוח עושות את המוות. אבל העיקר הוא המסע והחוויה.
        25/2/11 23:33:
      מצטערת לשמוע. לא צריך להיות כך. עוד אחד מסממני חברה מפגרת. מקווה שנהנית בטיול למרות הכל.
        25/2/11 23:30:

      צטט: ♥♥♥♥♥ 2011-02-25 23:04:08

      יקירה , מסכימה איתך שנכה הרוצה להגיע לחו'ל, ראוי שיזכה לטיפול הולם בידי כלל האחראים והנוגעים בדבר.

      'לבבות' יקרה, ברוכה הבאה לבלוגי. 

      לצערי, הדבר המפריע ל'אחראים' ו'נוגעים בגבר' הוא סטיגמות. נכים, בהגדרה, אינם נוסעים. בטח לא לחו''ל. וחבל.

        25/2/11 23:04:
      יקירה , מסכימה איתך שנכה הרוצה להגיע לחו'ל, ראוי שיזכה לטיפול הולם בידי כלל האחראים והנוגעים בדבר.

      פרופיל

      מיושבת בדעתה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין