כותרות TheMarker >
    ';

    מסחר וקמעונאות - הסודות מאחורי המדפים

    אחרי עשרות שנים בתעשיית המסחר והקמעונאות, יובל לובנשטיין, משתף את הגולשים בתובנות וסודות בתעשייה החשובה.

    תגובות (13)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      20/5/12 14:43:
    הבלוג מדהים
      23/12/11 00:37:
    כמדומני שהאגדה על הקיסר שנג נינג סויה נוצרה בויקיפדיה. אני צודק בכך שזה המקור(השקרי במקרה זה קרוב לודאי) יעוין בדף השיחה.
      1/5/11 23:13:

    vodisrael - צפייה ישירה

    אתר לצפייה בסרטים !!! vod israel תהינו חברים :))

      7/3/11 21:21:

    מעניין מאוד !!

    צפייה ישירה

      1/3/11 15:01:
    תודה על המידע המעניין והחשוב שנדע מה אנחנו מכניסים לבטן
      26/2/11 22:25:
    מעניין
      26/2/11 18:16:
    נראה לי שבכל סוג מזון ישנם רכיבים המסוכנים לבריאותינו.אנחנו צריכים לבחור את סוגי המזון הפחות מסוכנים לבריאותינו ובמקרים מסוימים אולי גם להמר על סוג מזון זה או אחר.למרות החוסר וודאות ,הייתי מהמר על הסויה.
      26/2/11 11:26:
    מזל שיש לנו אותך כדי לספר מה קורה מאחורי המילים..... שבת ברוכה, תמר.
      26/2/11 09:34:
    דר' אלי טופר רופא מומחה, כתב במאמר זה דברים חיוביים בלבד, ולא מובן לי מדוע קיימת דחיה של המוצר, בהסתמך על מידע שעל פניו נראה שגוי, הרי חלק מן הדברים שנכתבו ב-25/08/2001 ........................................................................... בצמחים רבים מצויים חומרים דמויי אסטרוגן המכונים פיטואסרוגנים – אסטרוגנים צמחיים. פיטואסטרוגנים אלו משפיעים על תאים ומערכות בגוף בצורה המצמצמת את ההשפעה של הורמונים שהגוף עצמו מייצר, וכאשר יש עודפים של אסטרוגן אצל נשים או טסטוסטרון אצל גברים, הרי שפיטואסטרוגנים מאזנים את פעולתם. בדרך זו, תאים שיכולים להפוך לסרטניים בגלל השפעה של עודפי הורמונים, לא עוברים את התהליך הזה ונשארים נורמליים. פיטואסטרוגנים ממוצא של הכרוביים שהם כרוב, ברוקולי, כרובית, כרוב ניצנים ואחרים, נמצאו במיוחד ממתינים את פעולת האסטרוגן ומוציאים את העוקץ מעודפיו ואף מכוונים את המשך התגלגלותו בגוף לחומרים לא מזיקים. החומר הפעיל ביותר בהם הוא דיאינדולימתאן מקבוצת האינדולים. חומר זה, בין אם מקורו בצמחים הנאכלים או כתוסף מזון, מאזן בגוף את פעולת האסטרוגן ומונע התפתחות סרטנים הקשורים להורמוני המין, הן אצל נשים והן אצל גברים. מומלץ ביותר לשלב אותם בתפריט על בסיס יומיומי.
      26/2/11 08:44:
    כל מילה בסלע! תודה
      25/2/11 23:13:
    ...........ולנו אומרים לאכול פולי סויה וטופו.......... איך לא ממספרים לנו את האמת.............
      25/2/11 21:52:
    אכן, חשוב לראות שכתוב על כל מוצר סויה שלא מהונדס גנטית... תודה על הפוסט החשוב!
      25/2/11 21:14:
    היי יובל מעניין מאד אתה מתאר היפוך מגמה מצד מכוני המחקר והבריאות. מה קורה עם הצרכנים. עלייה של הצריכה במוצרי סויה נבעה מגידול בצריכה של הסוייה על ידי הצרכנים מתוך מחשבה ככל הנראה שזה טוב יותר לבריאות. אז מה קורה עתה לדעתך שגורם לירידה בביקוש. שבת נפלאה, נאוה

    הסודות מאחורי המדפים - מה קורה לטרנד הסויה ?

    13 תגובות   יום שישי , 25/2/11, 20:09

    הסודות מאחורי המדפים – מה קורה לטרנד הסויה ?

     

     

    ''

     

    יובל לובנשטיין

     

     

     

    טרנד הסויה החל לפני כ- 15 שנה לערך והפך להיות "הבון טון" של תחום המזון בעיקר בארה"ב והשתלב היטב במגמת הבריאות הכללית.

    מה זה בכלל סויה ?

    מה מקורו ?

    היכן הוא נמצא במזון שלנו ?

    מה המדינה אשר מייצרת את רוב היבול ?

    האם הטרנד ממשיך ?

     

    ככל הנראה החלו לגדל סויה בסין כבר לפני 4000 שנה, אולם היא הגיעה לארה"ב ולאירופה רק לפני כ- 150 שנה.

    הסויה נקלטה מהר, מאחר וזה גידול שאינו "מפונק" אינו צורך הרבה מים ואינו בררן בסוג הקרקע.

     

    פולי סויה מכילים כ- 40% ממשקלם היבש- חלבון 20% שמן וכן סיבים תזונתיים. כמות החלבון הגבוהה בו משמשת כתחליף לחלבון מן החי.

    רוב הגידול הוא ליצור שמן ולמאכל לבקר.

    לקראת סוף מלחמת העולם השנייה נמצאה בארה"ב שיטה להוציא מחומר הגלם את הריח והטעם ובמהלך השנים השתכללה התעשייה והחלה להשתמש בתוצרים כחומרי גלם זולים למגוון רחב של מאכלים.

    עד לפיתוח זה נהגו בארה"ב להשתמש בסויה בעיקר להכנת תערובת להאכלת בהמות וכן לדישון ולטיוב הקרקע.

     

    משנת 1996 ועד שנת 2009 גדלו מכירות מוצרי הסויה בארה"ב באופן מרשים ממיליארד לארבעה וחצי מיליארד $ בשנה.

    כרבע מהמכירות היו של חלב סויה.

    שנת 2009 הייתה השנה הראשונה בה מזהים שינוי מגמה כמעט בכל הקטגוריות של מוצר זה.

    מדווחים על ירידה של כ- 6.5% במשקאות הסויה, כ- 7.5% בקינוחים הקפואים , כ- 2.5% בטופו ועלייה של כ- 2.5% בתחליפי הבשר.

     

    האם יש קשר בין ירידה זו למחלוקת על התועלות הבריאותיות ?

    בשנים האחרונות רבו הקולות בתחום, הקוראים לבחון היטב 3 דברים מרכזיים:

    1- את תהליך ייצור הסויה המתועש

    2- את ריבוי מוצרי סויה במזון המעובד

    3- חומרים שנויים במחלוקת אשר נמצאים בסויה ונקראים פיטו-

         אסטרוגנים.

     

     

    תהליך העיבוד התעשייתי כולל פירוק הפולים לשבבים, המסה בעזרת ממיס, הוצאת הצמיגות מהשמן וסילוק הריחות רעים.

    תהליך זה שונה מתהליך העיבוד המסורתי הסיני, אשר במהלכו בישלו את הפולים ולאחר מכן העבירו אותם לתסיסה ארוכה של מעל לשנה, בדומה לתהליך הפקת היין, עד לקבלת רוטב הסויה.

    לצערנו חברות אשר משתמשות בעיבוד המתועש, נעזרות בשיעור הנמוך של מחלות לב במזרח כדוגמא מדוע יש להרבות בסויה, אך "שוכחות" לציין שתהליך העיבוד הוא שונה.

     

    מעריכים שכיום נמצאת הסויה ורכיביה השונים בשיעור של 60% מכלל המזונות המעובדים !

    ניתן למצוא היום סויה במרקים, ברטבים,בעוגות, בעוגיות, בדגני בוקר, בגלידות, במזון לתינוקות ואף במוצרי בשר מעובד לא צמחי וכמובן בצמחי.

     

    הידעתם ?

     

    1) האגדה מייחסת של השם לקיסר הסיני שנג-נינג-סויה, אשר לפיה הוא

         שתל את הסויה הראשונה בסין.

    2) על אף התדמית הסינית של הסויה כ- 85% משטחי הגידול הם ביבשת

        אמריקה ? ורק 8% בסין ?

    3) כ- 60% מפולי הסויה בעולם מהונדסים גנטית. בעולם ובמיוחד

        באירופה ישנה דרישה של השוק האירופי להימנע משימוש בסויה

        מהונדסת וכן מגבילים את שיעור הסויה במנה, כמו כן קיימת דרישה

       של סימון וגילוי נאות של הרכיבים . רוב היבול בארה"ב הוא

       מהונדס, כ- 60% מהיבוא לישראל מקורו בארה"ב.

    4) סולבר – חברה ישראלית, ציבורית משנת 2004, מובילה בעולם

        בתחום חלבוני סויה, מייצרת בארץ, בארה"ב ובסין.

        פעילה בתחום תחליפי הבשר, תוספים לשוק המזון, משקאות וחטיפי

        דגנים על בסיס סויה.

       

     

    ישנם מחקרים הקוראים להגביל את השימוש בסויה בין השאר בגלל המצאות חומרים הנקראים פיטו-אסטרוגנים.(הורמון)

    לטענתם צריכה מופרזת, עלולה לשבש את מאזן הורמוני המין בבני האדם

     

     

    עד שיסתיימו חילוקי הדעות בקרב המדענים והחוקרים, נדמה שחלק מיצרני המזון בעולם כבר נקטו עמדה.

    בתערוכות המזון בעולם רואים פחות ופחות חידושים ומוצרים מסויה ובמקביל גם ירידה בהתעניינות רשתות  המזון בכל הקשור לפיתוח מוצרים על בסיס סויה לקטגוריית המותגים הפרטיים שלהם.

     

     

     

    ''

     

     

    יובל לובנשטיין, משמש כיועץ שיווקי ואסטרטגי לחברות בתחום מוצרי הצריכה, שימש בעבר גם כמנהל היבוא של שופרסל.

    דרג את התוכן:

      ארכיון