כותרות TheMarker >
    ';

    על אם הדרך

    נעים מאוד, אני שמוליק, מורה דרך המתגורר באזור המרכז. הבלוג בא לתאר מקומות, תופעות טבע, מקומות הסטורים, סיפורים אנושיים וכד' שניתן למצוא בדרך. בדרך לאן? זה יכול להיות בצד כבישים בין עירוניים, בדרך לעבודה באחד מרחובות העיר, לפעמים אפילו ליד הבית.
    הערה טכנית קטנה. בשל שיקולים של זכויות יוצרים, הצילומים שיצורפו לפוסטים השונים הינם צילומים שלי, אלא אם כן אציין אחרת.

    כעת, לאחר ההקדמה נותר לגשת לעבודה. עלי מוטל לכתוב ולצלם, ואני מקווה שאתם תקראו, תיהנו, ובפעם הבאה בדרככם ממקום למקום, תזהו את המבנה הזה, שמעולם לא שמתם לב אליו, ותחייכו אליו משמע היה מכר ותיק.

    ארכיון

    0

    תל בית שמש

    6 תגובות   יום שישי , 25/2/11, 23:59

    ''

    ''

    ''

    ''

    ''

    ''

    הפעם אנו מטיילים בתל בית שמש.  המגיעים מכביש 1 יורדים במחלף שער הגיא לכביש 38, עוברים את איזור התעשיה והכביש המוביל לצרעה, ועוצרים כמה עשרות מטרים לפני הפניה למושב ישעי.  עץ אורן גדול ומרשים מימין לכביש יסמן לנו מקום חניה מאולתר אך בטוח.  התל אינו מוסדר לבקורים, אך למרות זאת לעיתים קרובות ניתן לראות במקום לא מעט מבקרים במקום.

    ניתן לזהות בתולדות העיר שלושה שלבים עיקריים.  שלב כנעני, שלב פלישתי ושלב ישראלי/יהודאי (שייך לממלכת דוד ושלמה ולאחר מכן לממלכת יהודה).  יש הסוברים כי בעיר היה מוקד פולחני חשוב כבר בתקופה הכנענית,  וזהו מקור השם בית שמש.  גם העובדה שלפי ספר יהושע היא שמשה כעיר לויים (יהושע כ"א 16) , מהווה אינדיקציה לכך.   יחד עם זאת יש לציין שמרכז פולחני שכזה, טרם התגלה בחפירות הארכיאולוגיות הרבות שבוצעו במקום.  השרידים הקדומים ביותר שנמצאו, ככל הנראה באתרם, הם חרסים מהתקופה הכנענית התיכונה I, אי שם בין המאה – 23  למאה ה- 21 לפני הספירה, אך לא נמצאו שרידי מבנים מתקופה זאת.   בין סוף  המאה ה- 18 למאה ה- 16 לפני הספירה הוקמה במקום עיר כנענית מוקפת חומה.  העיר שגשגה עד פחות או יותר  לסוף המאה ה- 13 לפני הספירה, אז היא נחרבה, אך לא ברור על ידי מי.  מצד אחד ברור שהשלב המשמעותי הבא הוא עיר פלישתית.  נמצאו במקום חרסים ועדויות ברורות לתרבות פלישתית משגשגת בעיר.  אך מצד שני נמצאו מספר חרסים ישראלים הקדומים לממצאים הפלישתים ומאוחרים לממצאים הכנענים.   יתכן שהישראלים החריבו את העיר הכנענית, אך בטרם עלה בידם להקים במקום ישוב משמעותי, הוא נכבש על ידי הפלישתים.

    בתקופת השופטים העיר עברה, ככל הנראה, מספר פעמים מצד לצד.  הלחץ שבו העיר היתה נתונה מצד הפלישתים בא לידי בטוי בתנ"ך, הן בתאורו של שמשון שפעל באזור זה, והן בהחלטתם של בני שבט דן לנדוד צפונה בשל הלחץ הפלישתי (שופטים י"ח).   בהקשר זה ראוי לציין שגם שמשון עצמו היה בן שבט דן, והוא פעל על מנת להקל את הלחץ הפלישתי על שבטו.   גם תאור מסע ארון הברית מעקרון הפלשתית לבית שמש הישראלית (שמואל א' ו') מהווה אינדיקציה להיותה של בית שמש עיר ספר בגבול בין בני ישראל לפלשת.

    בתקופת שלמה העיר כבר היתה ישראלית, והיא מוזכרת ברשימת הנציבויות שהוקמו על ידו (מלכים א ד 9).  זהו האיזכור האחרון של בית שמש כעיר חשובה.  בדברי הימים כאשר מתוארות פעולות הביצור של רחבעם מלך יהודה, הוא העדיף לבצר את צרעה הסמוכה, ולא את בית שמש.  בית שמש מוזכרת גם כזירת הקרב בין אמציה מלך יהודה ליואש מלך ישראל, מערכה בה ניגף צבא יהודה בפני צבא ישראל, שניצל את נצחונו ועלה על ירושלים (מלכים ב' י"ד).  בימי מלכותו של אחז שבו הפלישתים ותפסו את העיר (דברי הימים ב' כ"ח 18).  זהו האזכור האחרון של בית שמש במקרא.  בתלמוד היא מופיעה ככפר קטן וחסר חשיבות.  מבחינה ארכיאולוגית, הממצא המשמעותי ביותר לאחר תקופת בית ראשון שהתגלה במקום, הוא מנזר מהתקופה הביזנטית, הנמצא בחלק הדרומי של התל.  בנוסף לשרידי המנזר ניתן למצוא שרידים מהשלבים השונים של העיר: בצורים כנעניים, כולל שני שערים, מבני מגורים מתקופת בית ראשון, בור מים מרשים, מהגדולים ביותר שנמצאו מתקופת בית ראשון.  הבור חצוב בצורת צלב, אך אין לכך קשר לנצרות.  ככל הנראה באותה תקופה עוד לא ידעו כיצד לחצוב אולם גדול מבלי שתקרתו תתמוטט, ולכן חפרו שני חדרי אורך מצטלבים.

     

    במדרון המערבי, ולמרגלותיו משתרע בית הקברות של העיר.  בית הקברות נמצא מחוץ לחומה, משום שבעת העתיקה אסור היה לקבור בתוך תחומי העיר, ולצד כל עיר היה עיר מתים – נקרופוליס.  במרבית המערות ניתן לזהות את המבנה הקלאסי של מערות קבורה מתקופת בית ראשון: שלושה משכבים המסודרים בצורת ח', ובור שנמצא לרוב מתחת לאחד המשכבים (אך מיקומו יכול להשתנות).  כאשר בן משפחה היה נפטר, היו מניחים את גופתו על אחד המשכבים.   כשנה לאחר הנחת הגופה, כאשר הבשר כבר התכלה, היו נוהגים ללקט את העצמות ולהניחם בבור הנקרא מאספה.  מנהג זה הוא המקור לבטוי המקראי "נאסף אל אבותיו".  יחד עם העצמות היו נוהגים להניח בבור גם את מנחות הקבורה שהונחו לצד הגופה בזמן הקבורה הראשונית.  מערות קבורה שכאלה יכלו לשמש את המשפחות השונות במשך דורות רבים.  עבור ארכיאולוגים זהו מקור מחקר נפלא, משום שהם יכולים למצוא מנחות קבורה שהונחו לאורך דורות, ולזהות את  השינויים בתרבות החומרית לאורך עשרות ומאות שנים.   למרות שמערות הקבורה בבית שמש נחפרו על ידי ארכיאולוגים (ולא אתפלא אם גם על ידי שודדי קברים),  הזחילה בהם מקנה תחושה של ביקור במקום בתולי.  אחתהמסקנות העצובות שהגעתי אליה היא שכמות הלכלוך עולה ביחס ישר ככל שהגישה למערה קלה יותר.  כנראה שהעם היושב בציון עדין זקוק לחינוך או לפחות לחוקים ולאכיפה נוקשה בנושא שמירה על הנקיון.

    עם כל הכבוד לארכיאולוגיה (ויש לי כבוד רב לארכיאולוגיה), אי אפשר שלא להתרשם מפריחת הכלניות בעונה זאת של השנה.  למרות שלפי התרשמותי האישית השנה הבצורת הפחיתה את הפריחה, הרי שעדיין מראה הכלניות מרשים ומשובב נפש.  יחד עם זאת, בעת ביקורי היום (יום העלאת הפוסט לבלוג, יום שישי, 25.2, התרשמתי שהפריחה כבר מעבר לשיא ומכאן ואילך היא תרד.  מרבית הכלניות כבר עוטרו בצעיף לבן המסמן שהן כבר אובקו.  גם המרחק בין עלי הכותרת לחפים  גדול יחסית, עובדה המהווה אינדיקציה לגיל מתקדם יחסית של הפרחים.  למרות זאת, להערכתי גם בסוף השבוע הבא (בתחילת מרץ) הכלניות יהוו סיבה טובה לבקר במקום, ויתכן שאף בסוף השבוע שלאחר מכן.

     

    בתמונה הראשונה ניתן קטע חומה ששרד.  לדברי הארכיאולוגים בחומה הישראלית משולבים קטעים או נדבכים ששרדו מהחומה הכנענית.  לצערי, אין ביכולתי להבחין בין השלב הכנעני לשלב הישראלי.

    בתמונה השניה והשלישית ניתן לראות כניסה למערת קבורה ואת פנים המערה.  קל לזהות את שלושת המשכבים המסודרים בצורת האות ח'.

    בתמונה הרביעית ניתן לראות את שרידי המנזר הביזנטי.  חדי העין יכולים להבחין גם בכלניות הפורחות בין שרידי המנזר.  ברקע ניתן להבחין גם בבית שמש המודרנית.

    בתמונות החמישית והשישית מראות את מרבדי הפריחה במדרונות התל או למרגלותיו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/2/11 18:54:

      צטט: שגיא.ר 2011-02-27 12:32:45

      הסבר מרתק

       

       

      תודה,  מקווה שגם אתה תהנה משאר הפוסטים (כולל פוסטים עתידיים).

        27/2/11 12:32:
      הסבר מרתק
        26/2/11 22:40:

      צטט: אורן למדן 2011-02-26 22:04:15

      הי מולי, לא הייתי מודע לבלוג הזה. עכשיו אני מנוי :-)

       

      תודה, מקווה שתהנה גם מהפוסטים העתידיים (-:

        26/2/11 22:04:
      הי מולי, לא הייתי מודע לבלוג הזה. עכשיו אני מנוי :-)
        26/2/11 18:32:

      צטט: גדגדים 2011-02-26 15:22:01

      איזה יופי של טיול ותמונות. *

       

      תודה, תודה.

      אגב עכשיו זוהי עונת הפריחה.  ביערות יש מרבדים נפלאים של רקפות, ובשטחים הפתוחים כלניות, עיריות, דודאים ועוד.  זוהי העונה הכי יפה לטיולים.

        26/2/11 15:22:
      איזה יופי של טיול ותמונות. *