"הדבר היחיד שמנפץ חלומות הוא פשרה" (ריצ'ארד באך, מתוך הספר "גשר מעל ומעבר") תעצמו את העיניים רגע. תנסו ללכת אחורה כמה שאתם יכולים בזמן. הכי רחוק. לגיל הילדות. מה היו החלומות שלכם אז? מה רציתם להיות? מה שאפתם להשיג? סביר להניח שרובכם לא עושה היום את מה שהוא חלם לעשות כאשר היה ילד. מעטים מאיתנו הולכים באמת ומגשימים את עצמם ואת חלומם. לא רבים מאיתנו הולך ומגשים את מלוא הפוטנציאל הגלום בתוכנו. באיזה שלב בדיוק "אני" הולך לאיבוד בתהליך ומאבד את עצמו לטובת ה"מציאות" שנכפית עליו מכורח הנסיבות ומהם התהליכים שעל האדם לעבור על מנת להגשים את החלום? אדם אינו גדל בריק, בוואקום. אדם הינו תוצר של סביבתו. ולסביבה השפעה מכרעת על עיצוב תודעתו של האדם. לאורך חייו של האדם הסביבה שותלת רעינות במוחו של הילד, הנער, המתבגר ולאחר מכן הבוגר לגבי יכולותיו, המסוגלות שלו, האפשרות שלו להגשים ולהוציא לפועל את התוכניות שלו. הסביבה גם מקנה ומעניקה לנו את הלגיטימציה לקבל. אנשים רבים מסתובבים בעולם בתחושה כי הדברים אינם "מגיעים להם" כי הם אינם ראויים להגשים את מאווייהם, אינם ראויים לקבל דבר היות והם הותנו לחשוב כך ע"י סוכני החיברות אשר הקיפו אותם ,ועדיין מקיפים, ולכן מפתחים דפוס התנהגות קורבני. אנשים אשר סיגלו לעצמם דפוס מחשבתי של "לא מגיע לי" לא יוכלו ליזום כל שינוי מהותי בחייהם אשר ייטיב בצורה משמעותית את איכות חייהם היות ואמונת השורש בתת-המודע שלהם תעצור אותם מבעוד מועד- לא מגיע להם. המאבק הפנימי יתחולל מתחת לפני השטח, באזור שבין הרצון הגלוי והמודע לשינוי לבין האיזור השולט והדומיננטי של התת-מודע אשר אינו מאמין בתהליך ובתוצריו. אנו נראה אדם כזה מתנהל מתוך רצון עז וכן לשנות את חייו, להגשים את חלומותיו, לפרוץ קדימה, אך בפועל אנו עשויים לחזות בפעולות המנוגדות למטרות אלו. מחשבותיו מגיעות מהמודע. מעשיו מכוונים מהלא מודע, זה אשר אינו מאמין בתהליך ולכן מחבל בו. לתת- מודע כוח רב השפעה ורב עצמה עלינו ובטרם אנו ניגשים לתהליך של שינוי, של הגשמת חלום, בין אם זה פתיחת עסק, שינוי קריירה, זוגיות חדשה, או כל דבר משמעותי אחר בחיינו- עלינו לרתום את התת-מודע שלנו לתהליך, לראות האם "אמונות השורש" שלנו אכן תומכות בו. האם אנו מאמינים בעצמנו וביכולתנו להוציא לפועל את החלום, האם אנחנו מאמינים כי השינוי מגיע לנו, כי אנחנו זכאים לחיים טובים יותר ומאושרים יתר ושנעשה הכל להשיג את היעד שהצבנו לעצמנו. ומדוע אנו כה זקוקים לגיוסו של התת-מודע לתהליך? מלבד הצורך בגיוס משאבים פנימיים הזקוקים לנו לניהול התהליך עלינו להתגבר על מכשול רציני שמהווה אבן נגף משמעותית כמעט בכל תהליך שינוי משמעותי שאנו מבקשים לבצע- הסביבה. על מנת שנוכל להתנהל מתוך אמונה שלמה ושקט פנימי, עלינו להשקיט את הקולות הסביבתיים אשר מכניסים רעשים של הססנות, חרדה ופחד במסווה לעיתים של דאגה ואהבה. תפקידם של אנשים בחיינו הוא משמעותי- לשקף. כאשר אנו נכנסים לתהליך של שינוי משמעותי, תמיד יהיו אנשים אשר יצביעו על הכשלים האפשריים, ינסו להניא אותנו מלבצע אותנו, יצביעו על הסכנות ויעשו הכל על מנת לעצור את התהליך שלנו. הם מבצעים שני דברים. הם משקפים את הפחדים שלנו עצמנו. הם משקפים את הפחדים שלהם עצמם. אנו זקוקים לגיוס המשאבים הפנימיים שלנו , לאמונה העצמית שלנו ובצדקת הדרך שבחרנו. כמובן, אין זו המלצה להתעלם מעצות מקצועיות וממילה חכמה, אך העניין הוא לברור בתבונה ממי לקבל את העיצה ואת איכותה. מדוע עוד אנו זקוקים למשאבים פנימיים בעת תהליך השינוי וההגשמה? הקושי. שמעתי פעם משפט מעניין שאומר: "קשה לך? סימן שאתה בעלייה" . תהליך שינוי דורש מהאדם המון תשומות. האדם, במהותו, חרד ממצבי חוסר וודאות ומתנגד להם באופן אוטומטי. מצב של שינוי מציב את האדם באופן מייד בעמדת חוסר וודאות היות וסופו של התהליך אינו מובטח. תהליך השינוי מאופיין, לרוב, בנפילות רבות, ובהצלחות קטנות, כאשר האדם נדרש לכל האנרגיה שלו, לכל התמיכה הסביבתית שיכול לקבל ולכל המשאבים שיכול לגייס, על מנת לעבור את תקופות השפל. וישנן תקופות שפל. איש אינו משלה את עצמו שתהליך של שינוי והגשמה הינו תהליך שכולו טוב. זהו תהליך לעיתים מתיש וסוחט,פיסית ונפשית, תהליך שבו הנסתר רב על הנגלה, תהליך שבמהלכו אנו עומדים לניסיון פעמים רבות , שאנו חושבים לנטוש. כולם עוברים את זה. אם זה לא קשה,כנראה שזה לא שווה את זה. לכולנו מגיע להגשים את החלומות שלנו. לא כולנו מוכנים תמיד לשלם את המחיר. אני חושב ששווה לפחות לנסות. ולו רק בשביל התחושה של לקום בוקר אחד מאוחר מידי, להסתכל אחורה בתחושת החמצה ולהבין שהכל יכול היה להיות אחרת לגמרי. |