מתה על המילה הזו. יש לה צליל פתוח כזה. אולי בגלל ה "O" שהופכת את הפה לעגול, או ה"ז'" או כל הצליל ביחד.
מה שבטוח ש closure , או chiusura באיטלקית שזו מילה עוד יותר עגולה ופתוחה אומרת דבר הפוך. "סגירה" וזה עניין חשוב.
אנחנו חייבים "לסגור מעגל" (כך בעברית) כדי להמשיך הלאה בחיים. לא אני המצאתי. המוח שלנו אוהב דברים שלמים, עשויים, תמונה כוללת ברורה . אפשר לקרוא לזה גם "סדר" "סימטריות" "הגיון"…מוח בבלאגן מפריע לרוגע ולשפיות. לפעמים אנחנו בונים תרחישים שנראים לנו הגיוניים וברורים - רק כי זה קל יותר למוח, למרות שלא תמיד הם נכונים.
קלוז'ר - כשיש, מפסיק את השאלה "למה" ואת ההתפלשות בה…
כשיש קלוז'ר - אפשר סוף סוף להפסיק להיות ילדים ולהתקדם לבגרות, אפשר להפרד ממקום עבודה ולהמשיך הלאה, להפרד מחבר - לבנות מערכת חדשה, להרחיק מישהו שלא רוצה חברות איתנו…אפילו להפסיק קשר אינטרנטי בלי שנשארות שאלות מיותרות כמו "למה", אמרתי משהו לא טוב? פגעתי? וכו….
תחשבו על ספר ללא קלוז'ר מניח את הדעת, או סרט ללא קלוז'ר…או שסיימתם בגרות ולא קיבלתם תעודה, בדיקה רפואית בלי תוצאות…אפילו דייט שלא הגיע לפגישה…
רוצים עוד?
מישהו שהתכתב איתכם, נכנס לקשר ואחרי זמן מסויים נעלם כלא היה בלי לומר כלום…
מישהו שהיה איתכם בקשר אינטימי…סקס…היה חם, קרוב…כיף… אבל אחרי שיצא את הדלת - נעלם לו לתמיד אפילו בלי לומר אם נהנה איתכם…
מישהו שהתחיל לדבר איתכם על נושא מסויים ולפני שהוא לובן היטב…נעלם והשאיר אתכם עם כאב ראש, בעיה שכמעט פתרתם….
מישהו שאהב אתכם מאד ברגע אחד…ומהרגע השני…בלי לומר כלום …הוא לא מכיר אתכם.
בן זוג …של מספר חודשים וקשר מדליק…הפסיק להתקשר, להתעניין, לדבר….הוא רצה לסגור אבל לא ידע איך….חשש….
אדם שמת לכם באופן פתאומי ולא הספקתם להפרד ממנו…בגלל תרחישים כאלה אני עושה ערבי זכרון גם במרחק של שנים, עבור אותן משפחות שהמוות הפתאומי לא נתן להם את לוקסוס ההתרגלות, הבעת הצער והבעת ההערכה המתאימה…
נעלמים מכל סוג מאלצים אותך לעשות קלוז'ר לבד וזה קשה.
לא אוהבת נעלמים.
אז אם אתה לא הולך למות לי פתאום אלא אתה חי, נושם ומבסוט…ואם אתם לא יודעים לעשות קלוז'ר פשוט, לומר "לא, תודה" אל תכנסו לי לחיים. מוותרת מראש. פשוט - אל תתקרבו אפילו…יש לי לב חלש ואוהבת פשוט, ברור ופתוח. ואתם? |
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חמודה!
קלווז'ר זה בעיקר בינך לבין עצמך... נימוס זה בעיקר למען אחר... כאמור, אני לא אוהב קלווז'ר (פרידות), אלא ריחוק שבא מעצמו, נוצר אבל לא מחייב... כמו שאני מעדיף חיים משעממים על מוות...
את מדברת עכשיו על נימוס בסיסי ועל הגינות בקשר בין אנשים... זה מובן... אבל קודם דברת על חשיבות עניין הקלוז'ר, בכלל ועבורך, ועל זה הגבתי שאני, לדוגמא, לא צריך... לא נוח לי עם זה ולא אוהב להפוך את ההווה לעבר... אבל להיות בן אדם - זה כבר סיפור אחר...
בכלליות, מה שדועך דועך וברוב המקרים אין מה לשמר. קלוז'ר - הכוונה בעיקר פשוט לדבר. לומר את הדברים ולא להעלם כאילו הכל זה אויר. אתה, אני, הנושא, פשוט לדבר. בטוחה שאנין דעת כמוך יורד לסוף דעתי.