
מְאֻחָר יוֹתֵר תִּשְׁאַל אֵיךְ הָיִיתִי תָּמִיד אַתָּה שׁוֹאֵל אֶצְחַק פַּעַם לֹא רָצִיתִי לָקַחַת אוֹתְךָ לָקַחַת אוֹתִי הָיִיתי מַשְׁאִירָה אוֹתְךָ לִתְעוֹת כְּעֹנֶשׁ עַל תְּשׁוּקָתְךָ בּוּרוּתְךָ אַהֲבָתְךָ אוֹתִי
מְאֻחָר יוֹתֵר תִּשְׁאַל לֹא אֶעֱנֶה וּבֶחָצֵר יַמְשִׁיךְ הַגֶּשֶׁם לְהַנִּיחַ נְשִׁיקוֹת כְּסוּפוֹת עַל עָלֵי הָרַקָּפוֹת אֶת פְּקַעוֹתֵיהֶן אֲסָפָנוּ בַּוָאדִי לִפְנֵי שֶׁכּוּסָה בֵּטוֹן וּלְבֵנִים רָאשֵׁיהֶן יֻרְכְּנוּ בְּאֹשֶׁר וְאֵבֶל לְזֵכֶר אוֹתָם רְגָעִים |
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, נץ.
דן תודה רבה, תמיד שמחה לשמוע כששירי נוגעים
תמר
רָאשֵׁיהֶן יֻרְכְּנוּ
בְּאֹשֶׁר וְאֵבֶל
לְזֵכֶר אוֹתָם רְגָעִים
התרפקות על העבר והרקפות כסימבול למה שהיה בנפש פנימה ולנוף החיצוני שידע שינויים.
יפה מאד,
לולה
כמיהה זה טוב, וגשם, ומגע, ושירים ורקפות :)