הוא יושב ומחכה לי על שולי המדרכה. אני לא מצליחה לראות. טוב , זה ללא ספק מוריד את תוכנית -"אחורה פנה, קדימה רוצי" לטמיון. האמת היא שאני בכלל רוצה לרוץ משם, עם או בלי תוכנית. לא יודעת, פתאום זה שאמא שלי וחברה שלה משדכות לי מישהו, כבר לא נראה לי מגניב כל כך... ככל שאני מתקרבת אליו יותר, אני חושבת שזה אפילו די מעליב. מעניין אם אותו זה מעליב... לא, אני לא מאמינה שבגיל 33 נוטה מאד לארבע, היא עדיין עושה לי את זה. אם הייתי רוצה, הייתי יוצאת כבר עם כל העולם , אבל לא בא לי. חשבתי שאחרי שמתחתנים פעם אחת זה עובר... " זה נורא שלבחורה בגילך אין חיים חוץ מעבודה". לא, מסתבר שזה ממש לא עובר... היא מספרת שנתנה את הטלפון לחברה טובה שמכירה בן של חברה טובה שהוא גרוש והוא "בחור יוצא מן הכלל". לפני שהיא הולכת היא לא שוכחת את ה "בחורה יפה כמוך, לא חבל? חבל!" הקבוע שלה.
חבל שאני נזכרת להעלב מכל הסיטואציה הזאת כשאני מטר וחצי מה"יוצא מן הכלל". פתאום הפלטפורמות מציקות לי נורא ואני מועדת. לא, לא בחינניות. אני פשוט נמרחת על הכביש וה"יוצא מן" מרים אותי מהר כי בדיוק מגיעה מכונית. אולי זה סימן? אני מפנטזת על הדיהטסו טריוס הזאת כבר שלושה חודשים...
אנחנו יושבים בקפה. אני מזמינה קפה ברד ומהלחץ שוכחת לשתות אותו לאט. הקיפאון המוחי פשוט בלתי נסבל. והכאב מעלה דמעות בעיניים. ה"יוצא מן הכלל" נבהל. הוא שואל בדאגה מה קורה? ואני אומרת לו: "נאנסתי בגיל 16 והרגע נזכרתי בזה". "מה????" "סתם סתםםםם, עלה לי הקפה ברד למוח". "אהה". אנחנו מדברים. השיחה קולחת. הוא מספר לי כמה שהוא לא בנוי לקשר ולא רוצה בחיים שלו עוד ילדים, ואני מספרת לו כמה אני לא בנויה לקשר, לא מאמינה לגברים ואפילו בזה לרובם, שלא באשמתם. כיף לנו ביחד. אנחנו מגיעים לסיכום הפגישה והוא אומר לי שצבע השיער שלי מזעזע. מופתעת מהכנות שלו, אני מישירה מבט לראשונה הערב ופתאום אני רואה שהעיניים שלו ירוק חקי, קצת מלוכסן. הוא מלווה אותי הביתה ואני שוב מועדת, רק שהפעם זה קורה לייד המעלית ואני נופלת עליו בצורה מהונדסת ומתוכננת היטב . הוא תופס אותי ואני מביטה לו עמוק בתוך המלוכסן. הוא מרים את ראשי אל פניו ומנשק אותי. אני מרגישה את הניצוצות באוויר ומאחלת למי שקנה את הנורות בשקל וחצי האלה שישרף אמן.
הוא באמת יוצא מן הכלל, "יוצא מן". אבל זה לא הוא, זאת אני .או שזאת לא אני, זה הוא...אני כבר לא זוכרת. בכל מקרה, אני כבר בנויה לקשר. אני חושבת. |