בסוף השבוע למשך מספר שעות הופיעה בכותרת הראשית באתר דה מרקר ידיעה פסימית נוספת והפעם מפי רוברט פרכטר מבית מדרשו של המנתח הטכני אליוט והפעם הכותרת דיווחה: "רוברט פרכטר שצפה את מפולת 1987: צפוי תיקון בשוק המניות - יצנחו נמוך מהשפל של 2008" לפני כחודש היה זה ריצ'רד ראסל שצפה שחורות לשוק המניות והפעם עם תיאוריית גלי אליוט המשותף לשניהם הוא שהם מבססים את טיעוניהם על סמך ניתוח הטכני לעומתם, הפרמטרים הכלכליים מראים כי אנו נמצאים בתקופת התאוששות. נכון שלא כל המדדים חזרו לרמתם לפני המשבר אך התמונה מעודדת הרבה יותר מאשר לפני חצי שנה. בנג'מין גראהם בספרו " המשקיע הנבון" מציין לגבי הגישה הטכנית את הדברים הבאים: ü רוב הסוחרים מונחים ע"י טבלאות ואמצעים מכניים אחרים על מנת לקבוע את הזמנים הנכונים לקנות ולמכור ü העקרון היחיד המקשר בין כל אותן "גישות טכניות" הוא שיש לקנות מפני שהמניה עולה ולמכור מפני שהיא צונחת (הדגשה במקור) ü גישה זו היא ההפך הגמור מהגיון עסקי פשוט בכל תחום אחר וקשה להאמין שביכולתו להוביל להצלחה ארוכת טווח בוול סטריט ü מנסיונו ותצפיותיו לאורך 50 שנה לא הכיר אדם אחד שהרוויח כסף בעקביות או לאורך זמן כאשר "הלך בעקבות השוק" ü הוא לא מהסס להכריז שגישה זו כוזבת כשם שהיא אהודה ü תיאוריית הדאו חזתה נכון את תנודות הבורסה ונתנה תוצאות מצוינות בשנים 1897-1933 אך ביצועיה הוטלו בספק משנת 1934 ואילך
אני באופן אישי מעדיף להסתמך על פרמטרים כלכליים כמו אבטלה, גרעון, נדל"ן, אינפלציה וכו' מאשר על גרפים השייכים להיסטוריה (להיצמד לעובדות ולא לפרשנויות)
Alon Capital Partners |