בשבוע שעבר התראיינתי לעכבר אונליין ואמרתי משהו שצוטט בכותרת וגנב את ההצגה משאר הראיון המעמיק. המשפט שכנראה אמרתי היה "החילוני האתאיסט כבר לא קיים", העורך החרוץ שלף אותו והניח אותו מעל כל הדברים שאמרתי והוא כמובן הוביל אחריו מבול של תגובות רגוזות ונעלבות, הכתבה קיבלה רייטינג והתחזקה יותר מכל הכתבות שנתתי לאחרונה למרות שהאמירה שאמרתי היתה די לא מכוונת, פשוט טעיתי בניסוח. תרגעו, אני לא חושב ש"החילוני האתאיסט כבר לא קיים". לכאורה אני אמור להיות מבסוט – מבלי משים משכתי תשומת לב לאלבום החדש שלי והעורך המוכשר ביצע את משימתו לדאוג לזרימה של קוראים שתרים את מחירי הפרסומות והבאנרים באתר, כמעט כל עורך היה נוהג כמוהו. ובכל זאת התהליך העלה במוחי הרהורים נוגים על ההתמכרות שלנו לעלבונות והרגזות. ברגע ששמנו את הרייטינג מעל כל השיקולים הכתרנו את התרעומת והמציצנות למלכי התוכן שלנו. אם כתבה אינה מעוררת תרעומת ואינה מספקת את יצר המציצנות, היא אינה זוכה לרייטינג וכמובן לא לתגוביות(טוקבקים) ואז היא מתדרדרת במצעדי התגוביות והצפיות וגם אם היא כתבה טובה, מעוררת מחשבה ומועילה לאדם היא נעלמת בתוך בליל הציוצים. אפשר להתחיל לשים לב שאפילו הוגי דעות ומובילי דעת קהל מציידים עצמם יותר ויותר בסיסמאות מקוממות ובניימדרופינג סלבזי כדי לקבל את רגע תשומת הלב שלהם, הם נאלצים לחשוף את ערוותם הפיזית והרוחנית כדי להיות שניה בכותרת ופתאום מבחינים שהם משלבים בטורים שלהם משפטים המושכים את העין ומרגיזים את הלב משפטים כגון: "ליידי גאגא ערומה בכותל". השיטה של התגוביות והצפיות מקדמת קיצוניות על חשבון הטעם הטוב, מקדמת שטחיות על חשבון המורכבות ויוצרת אשליה כאילו החיים רדודים. יש משהו דפוק בסיסטם הזה. חייב להיות פטנט אחר. ועכשיו אני מצרף את הסינגל החדש שלי מתוך האלבום שבדרך (אם תשמעו את השיר עד הסוף אולי תוכלו לגלות באיזו שעה תופיע ליידי גאגא בעירום בכותל):
|
תגובות (76)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה
חזק וברור!
זה עניין של טעם, אבל דע לך ש"מזמורי נובכים" הוא אלבום שבו כתבתי את רוב השירים, בטעות הוא נתפס כאלבום פיוטים, הוא למעשה אלבום יהודי אישי, חפש אותו, האזן לו וכתוב לי שוב אם נראה לך שהוא לא הגיע מהכאוס.
נכון "מזמורים נוספים"(האלבום החדש) הוא אלבום גרסאות כיסוי אבל לא כולם ציטוטים מהתנ"ך יש שם מאיר אריאל, ביאליק, זלדה ואפילו שיר מקורי אחד שלי.
משונה...
הרי עם הניסיון העשיר שלך בתקשרות
צריך לדעת שכל מהותה, למכור פרסומת
מקוה שאתה כבר לא בשלב של 'לאכול את הלב'
על מעשי 'גנידה' שכאלה
:-)
"הגנדים" פרק 25 עמ' 144
אני מספיק זמן בסביבה כדי לראות תהליך זה התחיל כמו סטיה קלה ואפילו פיקנטית-חיננית לכיוון המציצנות-מרגיזנות-סיסמאיות וזה דחק את כל השאר החוצה, עכשיו הסימפטום השתלט על כולנו לגמרי.
אולי זה ששיחקתי את המשחק מבלי משים נותן לי פרספקטיבה ורצון להלחם למען הדיוק, למען רוחב היריעה.
קובי אוז
הנפלא כאגוז,
כל כך הרבה צדק בדבריך,
ובכל זאת כל כך הצלחת למשוך אליך,
דווקא עם הפער בין הכותרת לבין התוכן
שלא משתמעת לשום פנים או אופן...
מי כמוני בעד להתניע גל מתוחכם
של אופן ביטוי מסקרן אך לא מזוהם
זה דורש מאמץ, ודאי לא קל,
אבל זה יכול לתפוס קהל.
בדיוק הקהל הזה שכבר עייף
להגיע לגובה ים המלח למכנה המשותף
הרי אם יהיה ביקוש, יבוא גם ההיצע
ואם לא נחפש את הטוב, איכה נמצא?
ראיתי זאת בהופעה בפ"ת.
היה מקסים!!! רוצו לראות!!!
סחטיין על הזווית!
דווקא בשנים האחרונות מצאתי דרך להיות אפקטיבי מבלי להתבוסס בבורדל, אני משתדל להתראיין בכתב (בכתבה המדוברת חרגתי מכך והצטערתי) אני מפעיל את הבלוג הזה, ארבעה פרופילים ודף אחד בפייסבוק והמופעים שלי רצים בלי קשר לרעש הכללי. הפלייליסט לרוב לא מפנק אותי אבל מי שאוהב אותי יודע היכן למצוא אותי. אז אולי הקהל שלי פחות רחב אבל הוא הרבה יותר עמוק.
.
יעקב, הנה אתה בעצמך אפילו שכללת את השיטה. גם עוררת סערה וכעת גם הרגעת אותה וכך קיבלת ועוד תקבל חשיפה כפולה.
.
הרי אף אחד לא באמת קובע את דעתו על התוכן לפי הכותרת והיא כשלעצמה לא מרדדת את חיינו אלא רק מזמינה לקריאה. ולראיה: הפוסט הזה על כותרתו. זו דרכה של תקשורת שיווקית.
.
לא מסכים כלל עם האמירה שהתקשורת רק משקפת את דמותנו. התקשורת איננה ראי. התקשורת גם קובעת את סדר היום וגם מעצבת דעת קהל ויש לא מעט מחקרים שמוכיחים זאת.
.
השיר מקסים, העיבוד שובבי, הביצוע דינמי, הלחן בני עקיבא, ולא...לא רוצה לדעת על ליידי גאגא בכותל המערבי :-)
.
תודה על ההזמנה ושיהיה בהצלחה !
.
בוקר-טוב-ישראל
אני יודע שזה נשמע הזוי אבל אני חולם על עולם שבו דברי טעם מנצחים דברים של תפלות.
למה היינו חייבים להעתיק את השיטה האמריקאית הזאת? למה היינו חייבים לפתוח תחרות על כל דבר.
חייבים לחשוב על פטנט אחר.
לא חזרתי בתשובה. כבר שנתיים אני מופיע עם אלבום ומופע ושמו "מזמורי נבוכים" ומשוחח עם היהדות בסגנון שלי.
השיר הנוכחי הוא שיר של הרב שלמה קרליבך מתוך אלבום ההמשך שנקרא "מזמורי נוספים" ורובו גרסאות כיסוי לשירים שמן הראוי שיוקלטו ויתובלו מחדש.
לגמרי נכון אם כי הרבה אנשים אינם מודעים למשחק ונראה להם שהעולם פשוט מורכב מקריזות ומוזרויות.
אני מניח שכשזה יהיה שקוף לציבור הרחב, יהיה ניתן להעמיק את הכתבות והכותרות.
בכל זאת כאדם מאמין
בדוק את עצמך ואל תיתן לשתן לטפס במעלה