כותרות TheMarker >
    ';

    טעימות ברלינאיות - בלוג הטיולים בברלין

    רשימות אחרונות - כתבות וטיפים על ברלין

    ארכיון

    0

    יומן ברלין: תיאטרון ישראלי בעיר שחוברה לה יחדיו

    2 תגובות   יום שני, 28/2/11, 03:16

    לאחר תום ההמולה של פסטיבל הסרטים (ראו כתבתי על הברלינלה במעריב), התקיים בברלין זה עתה פסטיבל נוסף, קצת פחות נוצץ אך לא פחות מרתק: מרתון החורף לתיאטרון חופשי, שנקרא ״100 מעלות״ ואכן מצליח לחמם את העיר. ארבעה ימים, 14 אולמות ואתרים, כמאתיים הופעות שונות ואלפי מבקרים צעירים שבודקים את גבולות המוכר להם.
     

    ''

    את תשומת לבי משכה בעיקר הפקה אחת, מיוחדת – ההצגה הישראלית היחידה בפסטיבל. לא שאין הצגות ישראליות בגרמניה בכלל ובברלין בפרט, אלא שלרוב מדובר באורחים מהארץ. הפעם, לעומת זאת, הצוות מורכב מאנשי תיאטרון החיים כאן – כמעט כולם ישראלים.

     

    אות וסימן לשאיפתם להשתלב כאומנים בחיי התרבות המקומיים היתה השפה: בניגוד להצגות אחרות עם שחקנים ישראלים, שנערכות (כמעט?) תמיד באנגלית, השחקנים הישראלים שהופיעו אתמול בפני אולם מלא מפה לפה עשו זאת בגרמנית.

     

    ''

    על כך מגיע להם כל הכבוד. דרוש אומץ רב כדי להעלות מופע שלם בשפה שבה רוב השחקנים אינם שולטים. אך את קשיי השפה של המהגרים הטריים הצליחה הבימאית הצעירה הילה גולן להפוך ליתרון. בשיתוף עם אריאל ניל לוי והמעצבת טל שחם היא יצרה מחזה המתכתב עם שירות התרגום של גוגל (Google Translate), שעל שמו קרוי המחזה. בדרך זו, טעויות הדקדוק והתחביר מקבלות משמעות חיובית, מכוונת, מעין סמל לקשיי התקשורת בין בני־אדם בעידן המחשב.
     
    את שגיאות ההגיה קשה אמנם ״לתרץ״ בדרך זו, אבל לטעמי הן רק הוסיפו לחן של השחקנים והמחישו את המאמץ הרב הכרוך מצד הישראלים הצעירים בניסיון לגעת בקהל המקומי בשפתו־הוא. המבטא - שרוב הצופים פגשו כנראה בפעם הראשונה - תיפקד כאחד השחקנים הישראלים על הבמה, אולי אף החשוב שבהם. בלעדיו היתה ההצגה מאבדת את ייחודה ואת משמעותה.

     

    מהבחינה הזו, המדיום היה בהחלט חלק עיקרי מהמסר: הנה אנחנו, שחקנים ישראלים הלומדים גרמנית, מופיעים מולכם בלי להתבייש או להסס, שוברים את הקיר הרביעי ונוגעים בכם (כמעט) בלי מסכות. עוצמת הלשון כמדיום גברה עוד יותר בהעדר עלילה ברורה בהצגה - מה שמאפיין הצגות רבות בתיאטרון החופשי.

     

    ''

     

    היכולות בגרמנית שונות כמובן משחקן לשחקן, אך הפער הברור בין ארבעת השחקנים הישראלים (אריאל ניל לוי, ירון לוונברג, מיטל צור וניבה דלומי) לבין שני הגרמנים (אנקה ראוטמן וריכארד שנל) היה הכרחי, על מנת לכונן על הבמה את הזרוּת המהותית המלווה את הצוות הישראלי גם מחוץ לאולם התיאטרון. ואכן, המחזה העלה אצל הצופים שאלה עקרונית: מה הם היו עושים – מה אנחנו היינו עושים – לו היינו עכשיו במקומם של הישראלים הללו, לו היינו מהגרים בארץ נכריה, שחקנים על במה זרה, שאת כלליה יש ללמוד תוך כדי ריצה ואלתור?
     
    בדרך זו הצליח הצוות הישראלי (לפחות בעיני) לשקף משהו יסודי בחיים כישראלי בברלין: בעל כורחך אתה שחקן בהצגה, שסיפור המסגרת שלה נקבע עבורך על ידי ההיסטוריה, הפוליטיקה והדימויים השגורים בתקשורת. וכמו לכל דבר בחיים – יש לזה יתרונות וחסרונות.
     
    בדרכי הביתה, בשעת לילה מאוחרת, הרגשתי שחוויתי משהו מיוחד. כבר הייתי בלא מעט הופעות של ישראלים בברלין - זמרים וכדומה, מהם מקצועיים לעילא - אבל הפעם התחושה היתה שונה. גם אם מצד התוכן ההצגה אינה פורצת דרך, יש משהו מרתק בביצוע של הפקה ישראלית מובהקת דווקא בשפה הגרמנית. האם אלו הם ניצנים של שלב חדש, עם יותר בטחון עצמי, בחיי ״הקהילה הישראלית״ בברלין?

     

    בעיר פועל מזה כמה שנים ״תיאטרון יהודי״, אך השחקנים אינם בהכרח יהודים והרפרטואר מתמקד ביצירות של יהדות הגולה. כשאני חושב על יצירות מקוריות של צוותים ישראליים החיים ופועלים כאן, מבלי להתחמק מכור מחצבתם; שאינם נטמעים עד אובדן בחוגים מקומיים, אלא שומרים על אומנות ישראלית ועל תכנים ישראליים, בעודם מפנים את פירות עבודתם דווקא אל הקהל הגרמני ומתאמצים להשתקע בלשון המקום – התפתחות כזו עשויה להיות רמז להתגבשותה של קהילה ישראלית אמיתית.

     
    ואולי אני סתם מגזים?

     

    רק הזמן יגיד.
     
    שלכם
    יואב

     

    נ.ב.

    רגע לפני שהגעתי לדירתי, חלפתי על פני חנות שכנה לכלי בית ישנים, שאותה אני מכיר היטב. ובכל זאת, הפעם היה בה משהו שונה:

     

    ''

    הנה כי כן: לא משנה עד כמה גרמניה תהיה ״אחרת״, הסמלים לא מאבדים מכוחם. מגלים טפח - ומכסים טפחיים.

     

    --------------------------------------------------------------
    יואב ספיר מ״א, היסטוריון, מדריך בברלין וסביבותיה
    חוקר, מרצה ומתרגם (גרמנית/עברית/אנגלית)
     
    ליצירת קשר:
    0049-178-1962147
    yoavsapir@hotmail.com
     
    לפרטים נוספים על הסיורים, אנא קראו כאן:
    טיולים בברלין

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/3/11 02:25:
      תודה רבה מוכמוך :-)
        1/3/11 06:44:
      תודה, יואב. תמיד מעניין לקרוא פוסט חדש שלך.