כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ללמוד בע"פ או לא?

    1 תגובות   יום שני, 28/2/11, 09:11

    בתוך גודש ההנחתות על בתי-הספר – באובססיית "תפוס ככל יכולתך" – מצאנו בימים אלה גם את דרישת המשרד, ללמוד שירים בעל-פה ולקבל על כך ציון, בתיכונים, החל משנת הלימודים הבאה. אי-לכך נפתח דיון נרגש אם זה רצוי או לא, שהמאמר הנוכחי אינו מתכוון לקחת בו חלק.

    כולנו מבינים, שמקצת התלמידים ייצאו עם חוויה טובה ומקצתם עם חוויה שלילית; לאחדים זיכרון טוב, ולאחרים זיכרון חלש; חלקם יקבלו ציון גבוה וחלקם ציון נמוך. שוב אותו הדפוס: לומדים למבחנים. בדר"כ מבחנים כתובים, הפעם בעל-פה. תמיד בכדי לקבל ציון ולהיות טוב מאחרים. רעיון התחרותיות בין התלמידים גואה כלפי מעלה, והמעשה התחרותי גולש כלפי מטה, עד ההכנות הנלוזות לכיתה א' במוסד יוקרתי. מערכת החינוך, בניצוחו של השר הנוכחי, נהפכת לשוק פרוע, והיכולת להתחנך – למוצר.

    מי שאינו רואה את התהליך הזה, בהכרח יחמיץ את הדיון על שינון שירים בעל-פה. משרד החינוך יכין ודאי רשימה של יצירות, ויאפשר למורים לבחור מתוכן את המספר שיקבע. זוהי רמת גמישות מקובלת במוסדות החינוך, המאפשרת לתלמידים או סטודנטים לבחור אופציות מסויימות מתוך המכסה הכוללת. מה אין כאן בסל הזה? אין אופציה להימנע מלימוד שירים בעל-פה בכלל, או אופציה להחליט אם זה מתאים לרוח בית-הספר מוריו ותלמידיו.

    סוגיית האוטונומיה של בתי-הספר, המנהלים, המורים והקהילה היא-היא הדבר העומד כאן למבחן. בסוגייה זו יקבל משרד החינוך ציון נכשל כבר בנקודת הפתיחה. האוטונומיה מצד אחד, והסטנדרטיזציה מנגד אינן נוגעות רק לשינון יצירות ספרותיות. הן נוגעות לכל אורח חייו של בית-הספר ולכל אורח חייה של מערכת החינוך הישראלית. משרד החינוך מתנהג כאילו עדיין קיים ידע קאנוני, שחובה ללמד וללמוד, וכאילו לא המציאו עדיין את האינטרנט. אגב נכון: לגבי מרבית בתי-הספר האינטרנט בקושי הומצא, והוא נחוץ באופן שולי מאד לצרכים אקראיים. הוא אינו חלק מתרבות הלמידה.  אצלנו יש בחינות סטנדרט, כולל שינון שירים בעל-פה, וכל השאר זניח.

    לא צריך להיות פילוסוף דגול בכדי להבין, שבכמויות המידע האדירות הסובבות אותנו, אין אף אחד – אף אחד! – שיכול לומר באופן פסקני ומוסמך, ובהתבסס על הנחות לוגיות מוצקות, מה נכון ללמוד ומה לא, מה נכון לשנן ומה לא, מהו ידע קבוע ומה מתחלף. אפשר רק להעריך בצניעות, שעניין כמו ידע לשוני הוא קריטי ליכולת של כל תלמיד להיות לומד עצמאי, וחשיבה פיסיקאלית-מתמטית (שאינה מתאימה לכולם) היא בסיס ללמודי מדעים.

    המסקנה המתבקשת מכאן, שתואמת גם ערכים דמוקרטיים של חירות המחשבה, אומרת: תנו אוטונומיה רחבה לבתי-הספר להחליט! גישה כזאת אכן תחולל מהפכה: היא תחייב את כל קהילת בית-הספר לחשוב; תאפשר הכנסת תכנים שמתאימים לקהילה (אולי גם למידת שירים בע"פ); תעודד דרכי למידה יצירתיות ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות; ובמיוחד, היא תאפשר לעסוק בכישורים הנדרשים בתקופתנו, שלמידה חוזרת ונשנית לבחינות ממש אינה אחת מהם.

    השאלה אם טוב לשנן שירים בעל-פה או לא, כפי שעולה מכאן, פשוט אינה השאלה הנכונה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/3/11 10:06:

      הגבתי בדיון זהה בקהילת חינוך. מזדהה עם עמדתך!

       

       

      -

      -

      -

      חשיב - ההנאה שבלמידה

      יוזמה חינוכית לשיפור הוראת חשבון

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין