כותרות TheMarker >
    ';

    ספרים חדשים

    ארכיון

    ניצבים בקדמת הבמה

    0 תגובות   יום שני, 28/2/11, 15:10

     

    ניצבים בקדמת הבמה

    ''

    מחאה, חגיגה וחתרנות בתיאטרון הקהילתי

    מאת: שולמית לב-אלג'ם

    בליווי הקדמה של פרופ' יהודה שנהב

    הוצאת פרדס

    בשיתוף עם הוצאת הספרים של אונ' חיפה

    * * * * *     

    (282 עמודים, 88 ₪)

    הספר מספר את סיפורם של שחקנים חובבים, אנשים מהשורה, בעיקר מזרחים, המתגוררים בשכונות בשולי ערים גדולות. במשך יותר משלושים שנה הם מחוללים שינוי בחייהם באמצעות התיאטרון, ובו בזמן יוצרים תיאטרון פוליטי יחיד מסוגו בארץ.

    התיאטרון הקהילתי נותר בשולי השיח הציבורי לאורך השנים, לא מפני שהוא תיאטרון ‘חובבני’, כפי שנוהגים להצטדק אניני הטעם, בעלי ההון התרבותי, אלא מפני שבתיאטרון הקהילתי צפון איום מתמיד על השקט החברתי. באמצעות דפוס פעולה תרבותי זה השחקנים המקומיים מצליחים לבטא את קולה המושתק של קהילתם ולחשוף בפומבי סתירות ואי–התאמות בחברה. לעתים החשיפה הבימתית גלויה ורדיקלית ולעתים סמויה וחתרנית, אך היא תמיד מאיימת לשבש ולפרוע את הסדר החברתי המוביל.

    הספר מתאר את התפתחות המודל התיאטרוני והאסתטיקה הפוליטית של התיאטרון הקהילתי, ובד בבד מספר על התהליך שעבר הסובייקט המזרחי, השחקן הראשי בתיאטרון זה, במאבקו על זהותו ומקומו בחברה הישראלית.

    הספר מתאר את ההיסטוריה ‘מלמטה’ של תיאטרון שוליים פוליטי, של חיי היומיום של המזרחים ושל הפרספקטיבה המיוחדת שבה הם מתבוננים בעצמם, בקהילתם ובחברה הישראלית. בסופו של דבר, בתיאטרון שהם יוצרים השחקנים המזרחים אינם חותרים להיבדלות סקטוריאלית או להרס הפרויקט הציוני, אלא מבקשים לשכתב בו את אותם החלקים שעיצבו אותם כניצבים אילמים בחברה. בתיאטרון הקהילתי, לעומת זאת, הם ניצבים בקדמת הבמה ומציגים את עצמם כמחזאים ושחקנים יצירתיים המסוגלים להיות שותפים פעילים ושווי זכויות ויצירה על במת התיאטרון ועל במת החיים כאחת.

    ד”ר שולמית לב–אלג'ם, מרצה בכירה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב וראש התכנית הפקולטטית לתואר שני בלימודי הבעה ויצירה באמנויות. בהכשרתה המקצועית גם שחקנית, מנחה ובמאית בתיאטרון הקהילתי. מחקריה על התיאטרון הקהילתי, התיאטרון הפוליטי, התיאטרון הפמיניסטי והתיאטרון החינוכי והטיפולי התפרסמו בכתבי עת מובילים בארץ ובעולם. לאחרונה הופיע ספרה Theatre in Co-Communities: Articulating Powerבהוצאת הספרים של Palgrave Macmillan., המתאר כיצד קבוצות חסרות עצמה שונות: קשישים, ילדים, מאושפזים, נשים וגברים מזרחים, נערים אתיופיים ופלסטינים-ישראלים משתמשים בתיאטרון ככלי לביטוי חברתי-פוליטי.

    נולדה במושבה גבעת עדה, בת יחידה להורים ניצולי שואה. בצבא שירתה כצפנית.

    בוגרת המגמה למשחק בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. במשך כ-10 שנים שיחקה על במות שונות: ערב בקט ופינטר בבימוי שוש אביגל ובהשתתפות גד קינר וסטלה אבני, רביעית מועדון התיאטרון בבימוי שמואל בונים ובהשתתפות גליה ישי, מיקי קם וחנה לסלאו, הצגות רבות בתיאטרון לילדים ולנוער של אורנה פורת ובהצגות מסחריות שונות ובהפקות מוסיקליות כזמרת רקע עם צביקה פיק ומוטי גלעדי.

    לאחר כעשר שנים החליטה לחזור ללימודים ולהתמחות בלימודי התיאטרון הקהילתי. סיימה תואר שני ודוקטורט.

    התרשמותי: ההתרשמות שלי הושפעה מהפרק הרביעי "שנות התשעים המפוכחות: התגבשותו של התאטרון הקהילתי החתרני" העוסק בשינויים החברתיים, הפוליטיים והתרבותיים. שם מובאת הדוגמא מתוך ההצגה בוזגלו שב הבייתה (1997)  שהועלתה ע"י התאטרון הקהילתי בגבעת אולגה, בבימויו של אורי אבירם: בוזגלו חוזר לביתו מחו"ל לאחר שלא הצליח להגשים את החלום האמריקני הקפיטליסטי. הוא לא הצליח להתעשר וגם לא זכה בתהילה, אך דווקא הניתוק מהבית מאפשר לו לשוב אם ראייה ביקורתית המערערת את העמדות המקובלות, שעל פיהן "אנחנו עם קטן ונפלא עם צבא היוגע בשביל מה הוא נלחם. אנחנו עם קטן עם איכויות אנושיות גדולות". בוזגלו חושף גם את קולה הפנימי של הקבוצה האשכנזית הוותיקה, הסבורה שקיבלה את העולה המזרחי בסבר פנים יפות: "מי הכריח אותו לעלות? נכוטן, הוא שונה, השפה אחרת, התרבות שונה. בייחוד מצר בוזגלו על בני קבוצתו, החסרים כל מודעות חברתיתוהולכים עם הזרם: "אל תשתקי יותר. עד היום שתקתי בגלל שאתם שתקתם".  הקונפליקט העדתי שבוזגלו מדבר עליו, או בשמו המקובל "הבעיה העדתית", (אני מכירה זאת כפער עדתי), אמנם התקיים לאורך השנים, אך בשנים אלה הוא התחזק והתקדם למרכז השיח הציבורי". (עמ' 139).

    ככל שמדובר בהתפתחות התאטרון הקהילתי וממה הושפעה התפתחותו ומה הסגנון שקיבל תפנית במשך השנים, אני מוצאת שניתן להבין את הפער העדתי, את תחושות הקיפוח שההובילו לצורך עז לבטא ולהתבטא באמצעות התאטרון., או להתכתב עם התרבות האחרת, השונה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      ציפי ארצי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימת קריאה

      • שירי אהב"ה וזה"ב - הסונטות של לאה גולדברג
      • יומני לאה גולדברג
      • על משכבם בלילות - יהודית רותם
      • תמונות מחיי הכפר - עמוס עוז
      • ברכּוּת של קטיפה - יהודית בר-אל