דלק זה לא רק דלק
ההחרפה באירועים בלוב והחשש מפני ההשלכות של המשבר על מחירי הנפט, הובילו לשבוע מסחר שלילי בשוקי העולם והפעם, גם בתל אביב. מדד המעוף ירד השבוע ב-4.65% לרמה של 1272.62 בהובלת  מניות הבנקים, סקטור הנדל"ן ומניות היתר שבלטו במימושים חדים. סקטור הטכנולוגיה לעומת זאת, המשיך להפגין איתנות  ורשם ירידות מתונות בלבד.
ביום חמישי, פקעו אופציות חודש פברואר על מדד ת"א 25 ברמה של 1281.99 תוך עלייה ניכרת בסטיית התקן שהתקרבה ל-20% לעומת כ-13% בלבד לפני פרוץ שורת המשברים הנוכחית בעולם הערבי. סטייה זו משקפת את העלייה באי הוודאות והתנודתיות בשוק. בנוסף, לנוכח  המשבר בלוב, שאחראית לכ-2% מאספקת הנפט הגלובלית ואיומיו של השליט המתנדנד  קדאפי לחבל במתקני הנפט בארצו, זינק החוזה הקרוב על הנפט והגיע  ל-103.37 דולר לחבית. במידה ויימשך המשבר עלולה עלייה במחיר הנפט להביא להאטה במשק.
אתמול (א'),  נפתח המסחר בבורסת תל אביב בעלייה של 1.5% על רקע ההתייצבות במחיר הנפט והעליות בבורסת אירופה וארה"ב ביום שישי.     

          אופ"ק מעורפל

על רקע המשך המהומות הצפוי בלוב, עולה החשש כי מדינות נפט גדולות יותר ייאלצו להתמודד עם התקוממויות דומות. נכון להיום, הירידה ביצור הנפט הגולמי בלוב (1.7 מיליון חביות ביום) ניתנת לקיזוז בקלות על ידי היצרניות האחרות והיא לא מצדיקה את העליות הדרסטיות במחירי הנפט בטווח הקצר.
במידה והייצור של מדינות נפט גדולות יותר (כמו סעודיה ואיראן) יפגע, לא תצליח אופ"ק לגשר על הפערים והנפט צפוי לעלות לרמות השיא של יולי 2008 - 147$ לחבית, ואף יותר מזה.

           מסיבה ליורו?

הסיבה העיקרית לעליות החדות של היורו בשבועות האחרונים היתה הספקולציה כי הבנק האירופאי המרכזי יעלה ריבית כדי לדכא ניצני אינפלציה.
ביום חמישי הקרוב, יאשש או יפריך הנגיד טרישה את הספקולציות. אם הריבית תעלה, צפוי היורו לבדוק את רמת ההתנגדות 1.40 מול הדולר ואולי יותר. אם הנגיד ישאיר את הריבית ללא שינוי, עלול היורו לבחון את רמת התמיכה באזור 1.355 ואף פחות וזה בהנחה שהסערה במדינות מפיקות הנפט לא תדעך.[

          עבודה לדולר?

בשווקים מאמינים כי הפד ילא ימהר להעלות שוב את הריבית, לפחות לא כל עוד נתוני התעסוקה והצריכה הציבורית לא מראים התאוששות. עם זאת, נתוני שוק העבודה שפורסמו ביום שישי, עודדו את מי שרוצה לראות דולר חזק יותר - בין אם בתמיכה של העלאת ריבית או כתוצר לוואי של התגברות אי הוודאות במזרח התיכון.