
בעצם לא נסיך היה שם, ולא נעל זכוכית, אלא אישה אחת שעלתה במדרגות לביתה ואחזה אותה כמיהה מהממת להסניף צוואר של גבר. ומכל הממלכה הביאו לה גברים והיא התקרבה אליהם בעיניים עצומות ובנקבוביות פתוחות, והם עמדו קרוב כמו לפני חיבוק מנחם או לפני התלקחות תאווה, והיא שאפה וספגה וקלטה אבל אף אחד מהם לא היה הוא, וכבר חשבה שאולי אין, אבל הוא בא, מאוחר, ממעבר לים, ואפף אותה בריחו המתוק המשכר, ועוד לפני עיניים ושפתיים, אצבעות וחיוך, היה היה.
|
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
האור במעלה המדרגות :)
תודה
:-)
אכן, מירה... תודה :)
כן, ככה בדיוק קרה...
איזו הפתעה :)
תודה