האירוע האחרון בו ביזו אוהדי קבוצתו של מנייאקמק את עצמם,שלחה אותי שנים רבות אחורה. שנים רבות לא הבנתי מדוע אני מתעב כדורגל,לא אוהב אוהדי כדורגל,ולא מבין למה בכלל ממשיכים לתת במה לכל מיני יצורים נאלחים לומר את דברם
לימים שבגרתי,ובעזרת חברות טובות שסייעו בידי לנבור במעמקי תודעתי, ועודדו אותי להוציא החוצה את הג'יפה, למען אהיה מואר יותר,אוהב יותר,נעים יותר וכל זה..נזכרתי נזכרתי באירוע שכנראה היה האחראי העיקרי לסיבה שאני שונא כדורגל על כל נגזרותיו.
אני ילד קטן בן 5 אבי היקר אהב לקחת אותי לכדורגל. ידעתי שנגיע למגרש אזכה לקבל גלידה,תורמוס,ומיץ. הטעם של הגלידה ,המיץ והתורמוס, עדיין זכור לי לטובה. לא אשכח את הגלידה שהייתה מגיעה בכדור פלסטיק הזהה בגודלו לכדור טניס, עם מכסה עגול וקטן, ואת כפית הפלסטיק הקטנה שהיתה נשברת כבר בביס השלישי, מאלצת אותי לאלתר עם השברים כפית חזקה יותר. ההתעסקות הזו עם הגלידה נעמה לי הרבה יותר ממה שהתרחש במגרש ואז היה מגיע מוכר המיץ שמכר לנו מים כתומים בשקית ניילון שהיה כתוב עליה "מיץ תפוזים" מי חשב אז על מאיפה הגיע המיץ הזה, או אם יש בו קוליפורמים ושמוליפורמים, זה היה טעים... ומוכר התורמוס שהיה מביא לנו שקית תורמוסים חמימים בכלל נראה לי כוכב גדול יותר מקפטיין הקבוצה שהייתי אמור להיות האוהד שלה . שנאתי שהובקעו גולים. כל גול שהובקע, הייתי זוכה משכניי הגדולים לספסל הבטון להתעללות שכל ילד עובר בשלב או אירוע כזה ואחר. הונפתי באוויר,חירבשו לי את השיער,מעכו אותי בחיבוקים צבטו את לחיי כאילו אני זה שהבקיע גול,ואז היה נופל לי התורמוס ומתפזר,והייתי צופה בעצב כיצד הוא נדרס ע"י רגלי האוהדים הקופצים אחוזי התזזית. את השיא קבע אוהד שאני לא זוכר אם היה מחבריו של אבי, או סתם שכן לספסל הבטון הוא קילף קלמנטינות בטירוף ,וכל אירוע מעניין נהג לחרבש לי את השיער ולצרוח ישששששששששש..... והריח הזה.. הריח הזה שדבק בשערי כל כך הגעיל אותי.. בגלל זה עד היום אני לא מתלהב לאכול פרי הדר.. נו הבנתי למה אני שונא כדורגל,אוהדים,וקלמנטינות.
שבגרתי ניסיתי.. ניסיתי "להתחבר" שוב לכדורגל.. לחץ חברתי יו נואו.. בנים משחקים בהפסקות.. אבל אני רציתי לשחק עם הבנות.. רק לא היה נעים לי מהחברים.. אז מצאתי שיטה .. שיחקתי כה גרוע.. והייתי תוקע גולים עצמיים, עד שהפסיקו לבחור בי כשחקן זה הצליח לי.. הם ברחו ממני בשקט לשחק כדורגל ואני יכולתי לערוג על בנות הכיתה באין מפריע
כזכר מכובד הבנתי שאני חייב לאמץ אהדה לספורט כלשהו בחרתי בשחייה נראה לי שכך אוכל להנות מכל העולמות.. אחחחח איזה מניפולטור קטן הייתי.. גם ספורט, גם בריכה, גם בנות בבגד ים, אין טוב מזה אבי המאושר שראה שסופסוף את בנו בכורו מגלה יצר של תחרותיות, מיהר לרשום אותי לקבוצת מכבי תל אביב בשחייה- האימונים התקיימו אז בבריכת רמב"ם בגבעתיים בריכה קטנה וקבוצת ילדים בני גילי מאד.. מאד לא לטעמי את הקריירה שלי בשחייה סיימתי כבר בשיעור השני פתאום חשתי שהמים הופכים חמימים.. מבט הצידה גילה גם כתם צהבהב הזיבלון שהיה לידי החליט להשתין מיותר לציין שבו ברגע הבנתי שקריירת השחייה שלי באה לקיצה.
המכות שחטפו המשתין וחבריו שניסו לסייע לו גרמו למאמן להמליץ לאבי לשלוח אותי לכדורסל הילד גבוה, חזק,ואני בטוח שבכדורסל הוא יהיה כוכב כך שלחו אותי מהבריכה הקטנה גבעתיים היישר לאולם מכבי בתל אביב לא הייתי הנשרק'ה הדמות הידועה שגילם פולי זכרו לברכה אך לא אהבתי להיות שם לא אהבתי
וכך הקריירה הספורטיבית שלי באה אל סיומה " פרשתי בשיא "
אך כן פיתחתי אהבה מסויימת לכדורסל מכבי תל אביב ניצחה אז, הביאה גביע, היה במה להתגאות בכלל הספורט הזה נראה לי אינטליגנטי יותר מכדורגל
עד ש.. שמות צבריים התחלפו בשמות אמריקאים ואז שאלתי את עצמי.. רבאק מה זה המכבי תל אביב הזו זה בכלל מכבי ניו יורק מה זה כל הכושים האלה אולי בתת מודע ידעתי שכושים מאיימים על גבריותי הלבנה אז לא אהבתי אותם בארץ שלי, בקבוצה שלי, ובטח לא במסיבות שישי מתחילים עם הבנות שיכלו אולי להיות שלי
כי לך תתחיל עם בת שירדה לחנייה עם כושי מה כבר אוכל להציע לה אחריו.. היי ובכלל הייתי כאן לפניו שיט אין צדק בעצם מתי היה צדק בספורט?
ואז הבנתי שצדק זה בכלל כוכב והיום אני מבין שאם יש לך טונות כסף אז גם אתה יכול להיות כוכב ויתנו לך במה ותקנה לך קבוצת כדורגל ותקנה לך בוחרים
ואולי עוד תהיה גם ראש ממשלה פה בארץ המטורפת הזו
כולי תפילה שיפלו קצת אסימונים לבוחרי גיידמאק פוטנציליים לאחר שהוא שם לעצמו גול עצמי באמירותיו האחרונות שלו כבעליה של קבוצה שבינה לבין ירושלים אני לא רואה כבר דבר.
|