בועה בקרקעית הים
פוסטים אחרונים
- אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ 9/7/19
- הוַזלין של הבשורות הקשות 27/6/19
- קצת סדר באנרכיה 26/6/19
- לוח השנה ושכפול תכנים ואמונות 25/6/19
- האשליה וסוֹפה: עקרון הקסם 23/6/19
- גבולות 22/6/19
ארכיון
Moliendo Café
 השאלה: איך את/ה רוצה את הקפה?
העובדה: גודל הספל תמיד שונה גודל הכפית תמיד שונה סוג הקפה תמיד שונה סוג החלב תמיד שונה* סוג הסוכר תמיד שונה איכות המים תמיד שונה קור החלב תמיד שונה* חום המים תמיד שונה
ההרגל: לפעול תמיד לפי אותה נוסחא.
התוצאה: אי התאמה מתמדת בין נוסחא לעובדות ופער של קבע בין הרגל אחד למציאויות רבות.
האלטרנטיבה פחות הבאת נוסחאות והרגלים משחררת תשומת לב, מאפשרת ומזקקת ראיית הקיים. סוף הפער.
*רצוי סויה, אורז, שקדים וכו' כדי להקפיד על צריכת מזון ללא חשש שפיכות דמים.
שרות את Moliendo Café צמד האחיות מספרד Azúcar Moreno. שם הצמד פירושו "סוכר חום", אבל לשיר קוראים "טוחנים קפה". |
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
:)))
כן, זו דוגמא טובה לפעולת ההרגל.
עם הרבה יכולת דימיון, אפשר לדמיין חברה שמחנכת. כלומר, מראה מציאויות, אלטרנטיבות, ומלמדת שיש בחירה מתוך ידיעה ומודעות מלאה.
זה רחוק מאוד מהמוכר לנו, אבל אפשר לדמיין.
בחברה כזאת, אפשר היה לנסוע עם תלמידים למשחטה. להראות להם לאט לאט כל תהליך הייצור של שניצל, סטייק והמבורגר. מה"חקלאות" עד המוצר.
אותו תהליך ייצור שהורג יצור בשביל הכיף שלי ובהזמנתי.
וגם למדגרות, וכו'.
ואז התלמידים יבחרו: לאמץ חיים עם חלק פעיל ואחריות ישירה לכל זה? או לא.
כמובן אין צורך לעשות את זה לילדים רכים בימים. אפשר למשל בגילאים שמקובל כאן לקחת אותם למחנות ריכוז, רגע לפני שנותנים בידיהם נשק ומאמנים אותם להרוג בעצמם.
כנראה שהגילאים האלה כבר לא נחשבים רכים מידי, לא?
ומחזרה מהחברה הדימיונית.
הפרט איננו דימיוני. והוא יכול לשנות כיוון והרגל עכשיו.
הוא יכול לעשות בדיוק כל מה שהחברה רחוקה מלעשות. לראות כל מה שהחברה מצניעה, מסתירה ומכחישה.
לראות זה להשתנות. בכל דבר.
לא לראות זה להמשיך באותו קרון ברכבת ההרגלים.
ולהיות כך אחראי לכל תוצאות הנסיעה הזאת.
כמו כל שאר הנוסעים בנסיעות ההרגל האלה.
טוב חברים.
אני רואה שהמשל טעים יותר ומוזיקאלי יותר מהנמשל.
אז היה שלום נמשל,
עד למשל הבא.
היתה לי תחושה שאם מישהו יציין -בצדק- את הסתירה וההשתלטות המכעיסה הזאת, תהיה אתה. אז הכינותי מבעוד מועד את נוסח ההתנצלות: העדפתי הפעם צלילים, קצב ומילים מסויימות על פני שיקולים כבדי משקל אחרים.