צטט: שמעון רוזנברג 2011-03-09 21:35:57

אכן

אמרת במלים ברורות את שרימזתי

וכנראה שבגלל זה אני רוכש הרבה בגדים...

:)

אם ככה, אראה אותך לבוש למהדרין במסיבת ההשקה?

 

אכן

אמרת במלים ברורות את שרימזתי

וכנראה שבגלל זה אני רוכש הרבה בגדים...

צטט: נעמה ארז 2011-03-09 18:47:49

צטט: שמעון רוזנברג 2011-03-07 22:21:02

איני מגיב לכל שבריר, אלא למה שמעלה בי הרהור ומדליק אותי. בדרך כלל זהו הרהור כפירה. הטלת ספק בנאמר, או שאני מוצא שהוא פשוט לא מייצג אותי. אף שהוא בהחלט יכול לייצג אחרים.

במקרה זה דווקא מתעורר בי רגש הזדהות מסוים עם הנאמר. לא שהבגד מעצב אותי, על משקל "הבגד עושה את הבנאדם". אלא זכרון המחסור בבגדים.

או בפרפרזה על דבריך:

"בגד שלא הלבישוני הורי חסר לעורי...

 

אם אתה רוצה ואם לאו, ההורים מלבישים אותך בגד ואתה גדל לתוכו ומתעצב לפי מידותיו.

וגם אם חיית בתחושת של אין בגד, הרי שהוריך הלבישוך בתחושת אין בגד. ותחושה זאת עצבה אותך למי שאתה היום.

צטט: שמעון רוזנברג 2011-03-07 22:21:02

איני מגיב לכל שבריר, אלא למה שמעלה בי הרהור ומדליק אותי. בדרך כלל זהו הרהור כפירה. הטלת ספק בנאמר, או שאני מוצא שהוא פשוט לא מייצג אותי. אף שהוא בהחלט יכול לייצג אחרים.

במקרה זה דווקא מתעורר בי רגש הזדהות מסוים עם הנאמר. לא שהבגד מעצב אותי, על משקל "הבגד עושה את הבנאדם". אלא זכרון המחסור בבגדים.

או בפרפרזה על דבריך:

"בגד שלא הלבישוני הורי חסר לעורי...

אם אתה רוצה ואם לאו, ההורים מלבישים אותך בגד ואתה גדל לתוכו ומתעצב לפי מידותיו.

וגם אם חיית בתחושת של אין בגד, הרי שהוריך הלבישוך בתחושת אין בגד. ותחושה זאת עצבה אותך למי שאתה היום.

צטט: אילנה סמייל 2011-03-07 22:58:55

יפה כתבת

לפעמים הבגד נעשה קטן....

כן. זו בהחלט הצרה.

צטט: שמעון רוזנברג 2011-03-07 22:21:02

איני מגיב לכל שבריר, אלא למה שמעלה בי הרהור ומדליק אותי. בדרך כלל זהו הרהור כפירה. הטלת ספק בנאמר, או שאני מוצא שהוא פשוט לא מייצג אותי. אף שהוא בהחלט יכול לייצג אחרים.

במקרה זה דווקא מתעורר בי רגש הזדהות מסוים עם הנאמר. לא שהבגד מעצב אותי, על משקל "הבגד עושה את הבנאדם". אלא זכרון המחסור בבגדים.

או בפרפרזה על דבריך:

"בגד שלא הלבישוני הורי חסר לעורי...

חשוב בעיני שמגיבים כשיש מה לומר, לכאן או לכאן. והבגד כאן הוא בגד מטפורי, ומבחינה זו, לתחושתי, חוסר בגד כמוהו כבגד.

יפה כתבת

לפעמים הבגד נעשה קטן....

איני מגיב לכל שבריר, אלא למה שמעלה בי הרהור ומדליק אותי. בדרך כלל זהו הרהור כפירה. הטלת ספק בנאמר, או שאני מוצא שהוא פשוט לא מייצג אותי. אף שהוא בהחלט יכול לייצג אחרים.

במקרה זה דווקא מתעורר בי רגש הזדהות מסוים עם הנאמר. לא שהבגד מעצב אותי, על משקל "הבגד עושה את הבנאדם". אלא זכרון המחסור בבגדים.

או בפרפרזה על דבריך:

"בגד שלא הלבישוני הורי חסר לעורי...

צטט: החתול במסיכה 2011-03-02 13:46:14

מסר מיוחד בארבע שורות.

 תודה חתול, על הפרגון

הנר

צטט: מאיה113 2011-03-02 16:08:12

*אהבתי קצר ואומר הכל.

שמחה מאד שאהבת. תודה.

הנר

צטט: leagat 2011-03-02 16:18:33

ציטוט: "התפוח לא נופל רחוק מהעץ." -או- "קָרוֹב לָעֵץ שוֹכֵב סָרוּחַ בֶּן-תַּפּוּחַ." (זרח הלוי) , ולחשוב על האמת שבאימרה הזו, הבנים נתבעים על פי הדפוס הזה, אם לטוב, ואם לרע. תודה. לאה

 וחמותי היתה אומרת: "לקחו תפוח וחילקו לשניים". תודה לאה.

הנר

צטט: צבא השמים 2011-03-02 09:21:15

קצר ומעור מחשבה עמוקה.

תודה לשמים וכל צבאם

הנר

צטט: אביה אחת 2011-03-02 06:07:45

הנר מינימליסטי ונהדר כל כך הרבה בקצר תודה ויום נפלא

יום נפלא גם לך, אביה, ותודה.

הנר

צטט: duck sign 2011-03-01 20:11:48

אווץ'

עד כדי כך?

צטט: יהושע רוזליס 2011-03-01 18:10:39

מדהים

 תודה. שמחה שאהבת.

הנר

צטט: נ.י.ל.י 2011-03-01 18:03:52

אין מה לעשות נגד ה-DNA

 לא נגד ה-DNA ולא נגד ההיסטוריה. נכון.

הנר

צטט: debie30 2011-03-01 17:59:37

את הבגד אפשר לקחת לכמה כיוונים,
כל ההטבעות שאנו נושאים מילדותנו
שחלקן נובעות מיחסם של ההורים אלינו.

 

מעצב אותי למידותיו

אולי הילד שממשיך לחיות בתוכנו 

 

מעט מלים וכל כך הרבה חומר למחשבה

 

תודה, דבי על כיווני הקריאה. זה כל הדברים האלה כנראה.

הנר

צטט: ורד א. 2011-03-01 17:20:02

מקסים.

 תודה, ורד, שמחה שאהבת.

הנר

צטט: כנרתשלי 2011-03-01 16:43:57

(ואי אפשר שלא לחשוב על בגד ובגידה. כמו שתיים באחת את נקראת כאן. ואולי גם קצת נקרעת) וזה רגע כזה של שיחוק אותיות וחשבתי גם על לבוש ובושה. תודה הנר. סורי על ההצפה.

מעניין. מרגיש נכון. אולי לא ממש בגידה, אבל נבגדות. תודה על ההצפה.

הנר

צטט: נסיכהעל העדשה 2011-03-01 16:42:11

איזה יופי!!!!!! תודה

תודה, נסיכה.

את הבגד אפשר לקחת לכמה כיוונים,
כל ההטבעות שאנו נושאים מילדותנו
שחלקן נובעות מיחסם של ההורים אלינו.

מעצב אותי למידותיו

אולי הילד שממשיך לחיות בתוכנו 

מעט מלים וכל כך הרבה חומר למחשבה