פתאום נזכרתי...

בצהרי שישי, בארץ, עברנו איה עדי ואני ליד הפלאפל של כדורי.

כמובן שניצלנו את העובדה שיוקי שלנו עם חבר, ועמדנו בתור.

היות שהתור היה ארוך (כרגיל), שאלתי את איה מבעוד מועד אם היא תרצה עם טחינה.

-          אמא, מה זה טחינה?
(בשלב הזה איה מבטיהם של רוב האנשים הופנו בתדהמה לעברנו.)

-          איה, זה הרוטב הלבן הזה, אני לא בטוחה שאת אוהבת.

-          לא, אז בלי.

-          אמא, אפשר עם קטשופ?
בשלב הזה, כל שאר המבטים המזועזעים הופנו אלינו בתדהמה...