כפרי נבער וחסר דעת היה זבולון, מימיו לא ראה ולא שמע על קיומה של רכבת בעולם. שנים רבות התגורר בכפרו הקטן והעלוב וממנו לא יצא אף לא לביקור קצר. באחד הימים התפנה זבולון מכל עיסוקיו ברפת ובלול, ושם פעמיו אל עבר העיר הגדולה. אחת ולתמיד, חשב לעצמו, אבדוק מקרוב אם יש בסיפוריהם של הבריות על יופיו ושכלוליו של הכרך הגדול מן האמת. "תמיד מספרים לי, ניסים ונפלאות, הלל ושבח על הקדמה השוררת בו, על מיטב הפיתוחים והנוחות בכל תחום. עתה אעקוב בעיני ואיווכח בעצמי כיצד מתנהלים החיים בעיר הגדולה". הרהר זבולון ויצא לדרך.
ימים ולילות לא עצם עין, אכל עשבים וישן בצידי הדרכים, ולאחר צעדה ארוכה ומייגעת הגיע סוף סוף אל עיר הבירה. לא איכר חרוץ כזבולון יבזבז זמן יקר וחשוב, הוא פתח מיד במעקב אינטנסיבי מדוקדק אחר כל המתרחש בבירת המדינה. ערך חישובים, עשה משוואות בין כפרו לעיר בה ביקר. לכל דבר חדש שגילה היה לו הסבר מניח את הדעת. אך לפתע צד את עיניו מראה מוזר, בצידי הכביש ניצבו פסים ארוכים ועבים, עשויים מברזל בוהק ובכל מטר ישנם עצים וברגים לרוב.
המראה החדשני מצא חן בעיניו של זבולון, הוא התיישב על הפסים והתחיל בבדיקת הברגים, העצים והברזלים מכל צדדיהם. את פשר הנחתם בצוותא בקש לבחון ולהבין. פתאום הגיחה ממרחקים רכבת ארוכה וגדולת מימדים, הקטר שנחרד לראות אדם יושב בניחותא על הפסים החל לצפור בקולות מחרישי אזניים, הצפירות שעלו וירדו נשמעו מאיימות במיוחד לעוברים ולשבים, אך את זבולון הם דווקא שעשעו. הוא הגביה את עיניו לראות מהיכן באים הקולות ולעיניו נגלה גוש ברזל גדול ההולך ומתקרב לעברו ובדרכו משמיע צפצופים וקולות. הוא מיהר לקום ממקומו והחל לרקוד בהתלהבות. "שפר עלי גורלי", הרהר בקול, "הגעתי לעיר הגדולה כפי הנראה ביום של חתונה, הנה, מתקרבת לה עגלת הנגנים שכבר ממרחקים הם מנגנים, ולכבוד החתן והכלה הם מריעים." קיפץ זבולון בחדווה והופתע ביותר לשמוע את העוברים והשבים זועקים באימה. קריאות ה"הצילו" נשמעו לו "תלושות והזויות". עיר של מוזרים... חשב, התזמורת מנגנת, במקום לשמוח ולרקוד הם בוכים ומייללים. כולם בכו מפני שהבינו את גודל הטרגדיה בהתקרבותה של הרכבת אל האדם הרוקד על הפסים, אולם הוא בהבנתו הבלתי מפותחת שמע תזמורת מנגנת...!!

ביום שישי שעבר פורסם בעיתוננו מחקר שערך מדור הבריאות של "העיתון לאנשים חושבים" שעסק בתמותה ממחלות לב ומומים מלידה ל"ע. במחקר הוברר נתון מעניין במיוחד: למרות שרוב החרדים בישראל מצויים בשכבה סוציו אקונומית נמוכה, מה שעשוי להגדיל לכאורה את הנטייה לפתח מחלות שונות ומשונות, הממצאים המסתמכים על נתוני משרד הבריאות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מגלים את ההיפך. דווקא ביישובים חרדיים, שיעורי התחלואה והתמותה בקרב האוכלוסייה, וכן לידת תינוקות בעלי מומים נמוכים משמעותית בהשוואה לישובים החילוניים.
בגוף הכתבה הובאו דבריו של ד"ר שלמה צביאלי מנהל רפואי ב"אסיא שירותי בריאות", לדבריו, יש הנחה שחרדים עניים יותר, ולכן הם מזניחים יותר את בריאותם ומהווים נטל על המערכת הרפואית. אמנם יישובים חרדיים משויכים למעמד סוציו אקונומי נמוך, אך קיימות בהם קהילות חברתיות מגובשות עם לכידות פנימית מרבית, הן בתמיכה חומרית והן בתמיכה רוחנית וחברתית ולכן תוחלת החיים במגזר החרדי ארוכה ומשופרת יותר.
העיתון הוסיף שקשה לרופאים להסביר את הנתונים הללו, בעיקר לנוכח נטייתן של משפחות מהמגזר החרדי למעט בבדיקות לבדיקת מצבו הבריאותי של העובר, וזאת בניגוד למגמה בקרב החילוניים. אך החוקרים מעריכים, כי הגישה שמאמצות קבוצות מיעוטים כלפי מחלות, המאופיינת בתמיכה רוחנית וקהילתית, עשויה להוביל לשיפור במצב הבריאותי ואף לחסוך בתמותה באופן משמעותי. העיתון אמנם בחר להכתיר את הממצאים בכותרת "אמונה בריאה" ואף מסביר בכותרת המשנה את ה"גילוי" המעניין שבנתונים: "אף שרוב החרדים במדינת ישראל משתייכים למעמד סוציו אקונומי נמוך, מתברר שבמימדי בריאות כגון תמותה ממחלות לב ומומים מולדים, מצבם טוב מזה של החילונים".
אך מצפים היינו מעיתון המתיימר לפנות ולייצג קהל יעד של "אנשים חושבים" ולא רק כחובב אייטמים פרסומיים וכלכליים, שייתן התייחסות יותר מעמיקה למחקר המכובד, שנערך ונבדק ע"י טובי העוסקים במחקרים רפואיים, כפי שאכן צוין בכתבה, חוקרים ישראלים מהמרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, בית החולים מאיר ואוניברסיטת תל אביב, וחוקרים אמריקאיים מאוניברסיטת קליפורניה. אם כדברי עורכי המחקר, אכן ישנה חשיבות עליונה בתמיכה רוחנית וקהילתית עד כדי כך שהיא חוסכת ואף מונעת מחלות ותמותה אצל בני אדם, ויתירה מכך, השיטה המערבית של ניתוק מחיים רוחניים ובוז מוחלט לתמיכה קהילתית רגשית ונפשית מוכחת ככזאת המסייעת וגורמת להתגברותן של מחלות ומקרי מוות משמעותיים, אזי נראה, כי ראוי מחקר זה ומסקנותיו המהפכניים לכותרת קצת יותר מכובדת ומשמעותית, מידיעה בינונית בעמודי המחקר המתאימים רק לחובבי מחקרים רפואיים.
המסקנה הפשוטה העולה מנתוני המחקר מוכיחה בפעם המי יודע כמה, כי אורח חיים עפ"י דרך התורה הוא המותאם ביותר ליצירה הפלאית ששמה "אדם". בורא עולם ברא את האדם ונתן לנו הוראות ברורות, במצוות התורה, כיצד יש לתפעל את המכונה ששמה אדם. מי שנאמן למצוות ד´ זוכה לחיים איכותיים ומשפורים הן בעולם הזה והן בעולם הבא. אולם מנתחי המחקר ה"אינטלקטואלים" מעדיפים להביא בפני הציבור נתונים יבשים ובלתי מחייבים המאפשרים לציבור הכללי להמשיך בשגרת חייו ללא שינוי, למרות ההפסד העצום הטמון בחיים חסרי תוכן אלו.
משום מה מעדיפים עורכי העיתון לנהוג כאותו כפרי נבער וחסר השכלה, המקבל התרעות ושומע זעקות שבר ו"מבין" כי מדובר בתזמורת חתונה...