אני הורדתי מעלי את גלימת השופט.
אני פחות מכולם. זה ברור לי.
גם כשאני כותב שיר ואני יודע בוודאות
שזה גאונות. אני מכיר בזה, שהייתה זו
מתנת חינם! 
כשהשם יתברך לא רצה, לא יכולתי לכתוב
פסיק של מילה.
האמת הכי בוערת אצלי בלב היא
שאנחנו שותפים כאן.
אין יותר או פחות טוב.
אין יותר רחוק או קרוב.
אחדות פרושה ביטול המחיצות.
אם מישהו מופיע בשבת והוא מספר לי על כך
אני צריך לקלל אותו כי הוא מחלל את השבת?
אוי ואבוי לי אם ככה הייתי חושב.
אני מאחל לו בהצלחה. כי אני אוהב אותו.
נקודה. 
שומר שבת או לא שומר שבת זה עניינו.
אבא אוהב את בנו ולא חשוב מה.
גם לי מותר לאהוב את עצמי ואת החבר שלי
ולא חשוב מה. ולא רק מותר אלה חובה.
ואם אני לא מסכים עם מעשה שהוא עושה,
נו, טוב. גם אני רחוק מלהיות מושלם. 
האהבה היא ללא תנאים. כך בנינו לבין
בורא עולם, וכך ביננו לבין עצמינו.
וזה הגשר היחידי אל הזולת שסובב אותנו.
אהבה שאינה תלויה בדבר.
אהבה בעצם.
אנשים אחים נחנו.

כשאנחנו אחים - מאחים - אז יש נחת.