0
הבהרה: לפניכם סיפור בדיוני. כל דמיון למציאות הנו במקרה בלבד.
נאום ראש הממשלה בכנסת,
ה-1 למארס, 2011
כבוד נשיא המדינה מר. שמעון פרס, אדוני יושב ראש הכנסת, חברי הממשלה והכנסת, אזרחי ישראל.
אני פונה אליכם הערב כדי להגיב ולסיים את הפרשה אשר זכתה בעיתונות לכינוי "ראש הממשלה, הנערה והמציצה". לפי הידיעות הכוזבות המיוחסות לפרשה זו, מצאתי עצמי מעורב בסצנת מין אוראלי מביכה לפני כשבוע בעת ששיירת ראש הממשלה עצרה בתחנת דלק. אחת מן הגרסאות של פרשיה זו גורסת כי בעת עצירה זו ברחתי מן המאבטחים והשיירה אל עבר זרועותיה של נערה תמימה עימה קיימתי יחסי מין. מדובר במסכת של שקרים גסים פרי דמיונם של אנשים שפלים ואינטרסנטים. לא היה ולא נברא! זו תהיה ההתייחסות היחידה והאחרונה שלי לפרשה זו. זהו הזמן לאנשים רציניים ולמעשים, זוהי העת לתבונה לנוכח התערערות המשטרים במזה"ת. לפיכך אינני מוצא טעם לעסוק עוד בסנסציות זולות.
ביום שלישי האחרון התקיימה כמדי שבוע ישיבה של הקבינט המדיני בטחוני במשרדי שבירושלים. לאור לוח הזמנים הצפוף באותו היום הגעתי לישיבה זו באיחור של כמה דקות ומבלי שאכלתי את ארוחת הצהריים. זהו הזמן לציין כי לאור החשיבות של נושא קידום בריאות הציבורית משרד הבריאות פרסם לפני כחודשיים מזכר לכל משרדי הממשלה בו נאמר כי בישיבות מקצועיות של הממשלה אין לחלק עוד בורקסים, רוגעלך ומיני מאפים אלא פירות וירקות. בנוסף, יש להפסיק ולספק מיצים טבעיים בטעמי ענבים ותפוזים ולהחליפם במים מינראליים. בשל העומס הרב על משרד ראש הממשלה מדיניות זו טרם אומצה במלואה. זוהי תקלה חמורה והיום בבוקר הנחתי את היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה בנושא.
משום שהייתי רעב בישיבת הקבינט ומשום שרעב זה הסיט את תשומת ליבי החלטתי לאכול מספר בורקסים בטעם גבינה ותפוחי אדמה. כפי שידוע לכל אזרחי ישראל, הבורקס שהוא מאכל ציוני גאה הנו לא פעם מעט יבש ומלוח. לפיכך, שטפתי את גרוני בשני בקבוקים של מיץ ענבים תוצרת "פריגת". בסיום הישיבה החלה שיירת רוה"מ לעשות את דרכה אל תל אביב שם הייתי אמור לנאום בכנס בבית הליכוד ברחוב קינג ג'ורג'.
מיד עם תחילת הנסיעה התברר כי ישנה תקלה חמורה ברכב השרד, המתוחזק ע"י השב"כ, וכי לחיץ המזגן נתקע באורח פלא. המשמעות של תקלה זו היא כי לא היה ניתן לכבות את הקירור או להפעיל את החימום ברכב. כתוצאה מכך ומן השתייה המרובה בישיבת הקבינט, בתחילת שער הגיא הרגשתי צורך עז להטיל את מימי. הבעתי בקשה זו בפני אנשי היחידה לאבטחת אישים והם ניאותו לעצור בתחנת הדלק פז שבפאתי העיר ציון. כפי שמצופה מאנשי שירות הביטחון הם אבטחו את המקום וסרקו את חדר השירותים בטרם התירו לי להיכנס אל אחד התאים. לאחר שרוקנתי את מימי וחשתי בהקלה משמעותית, הסתובבתי אל הדלת וגיליתי כי המנעול נתקע. ניסיונותיי הרבים לפרוץ המנעול או לפתוח את הדלת נחלו כישלון וכך מצאתי עצמי דופק בחוזקה על דלת התא כדי לבקש את עזרת המאבטחים.
המאבטחים לא שמעו את דפיקותיי הרבות לאור העובי של דלת התא. בעודי סורק את התא זיהיתי מעל השירותים חלון זעיר דרכו אוכל לפלס את דרכי החוצה אל החופש. זינקתי על השירותים והתחלתי לעשות את דרכי דרך החלון הצר. ככל הנראה, בעת מאמץ זה חתיכת זכוכית שרטה את הירך שלי שהחל לדמדם. למרות הכאב ולאור העבר המבצעי העשיר שלי, המשכתי להזדחל דרך עד שנפלתי בחזקה על האדמה.
באותה העת עמדה ברחבת תחנת הדלק נערה צעירה אשר לעסה באגרסיביות סוכריית מקל, אשר נקראת בפי הירושלמים "מציצה". כאשר הבחינה הנערה בנפילתי מיהרה לגשת אלי ולסייע לי לעמוד בחזרה על רגליי. דמינו לכם את הפתעתה כאשר הבינה כי מדובר בלא אחר מראש ממשלת ישראל. ללא כל אזהרה ותוך אהבת העם והמולדת הנערה הפנתה את גופי אל כיוון תאורת הפנסים וירדה על ברכיה כדי לבחון מקרוב את הפצע המדמם. בעודי מנסה לשוב אל שיווי המשקל ולהתמודד עם הסחרור אשר אחז בי הנחתי בעדינות את ידי על ראשה המתולתל. בכל זמן זה המשיכה הנערה ליהנות מן ה"מציצה" שבפיה. ברגע זה ממש החל אדם זר לצלם את הסצנה במצלמתו תוך שהוא מייצר הבזקי תאורה מסנוורים מן ה"פלאש". התמונה אשר תועדה ולא פורשה כהלכה כאילו מציגה אותי זוכה למין אוראלי מנערה זרה ברחבת תחנת דלק בעודי מכסה את פני. רבותיי, שקר וכזב! לא היה ולא נברא!
תוך כדי ניסיון להבין את המתרחש סביבי נוצרה מהומה רבתי ברחבת התחנה שכן אנשי שירות הביטחון הכללי גילו לפתע כי ראש ממשלת ישראל נעלם מן המקום וייתכן כי נחטף או נפצע באירוע חבלני. אזעקות קולניות החלו להישמע באזור ודמויות חמושות רצו לכל עבר. אלא שלא זו הפרשנות שאני נתתי בזמן אמת לאירוע, האמנתי בכל מעודי כי גורמים עוינים מנסים לפגוע בי ובנערה. כאשר ראיתי דמויות חמושות ומוצלות רצות לעברי, מיהרתי לרוץ אל עבר פחי האשפה, בעודי אוחז בידה של הנערה. הנחתי כי רק שם נוכל להיחבא ולגונן על עצמנו מפני המחבלים.
בחלוף מספר שניות, בעודנו כפופים ודוממים, החלה הנערה להתגרד בעוצמה, תחילה באזור החזה ולאחר מכן בכל גופה. רק בדיעבד התברר כי סיבת הגירוד הייתה פרעושים שהנם נפוצים באזורים של פחי אשפה. בעודה זועקת את כאבה החלה נערה לברוח מן המכסה הזמני שבפחי האשפה אל מגרש החניה כאשר היא מגרדת את כל גופה. בניסיון נואש לעצור אותה ולהגן על חייה שעטתי אחריה ובמעשה מגושם מעדתי והיא יחד עמי. לאחר שהתגלגלנו על האספלט הקשה והמוצק נותרנו במצב בו הנערה שוכבת על גופי החבול. היא הרימה את גופה ונעצרה כשאר היא יושבת על בטני ואז, לא בלהט הרגע או מתוך יצר מיני, תלשה את חולצתה והחלה לגרד עצמה תוך שהיא גונחת בקול רם.
מכובדי, כפי שאתם משערים תמיד יהיה מי שישמח לנצל את הרגע לטובתו מבלי להתחשב בטובת הזולת או בטובת הכלל. במקום לסייע לי ולנערה המסכנה החלו עוברי אורח לצלם אותנו במעמד מביך זה שבו עלול היה להיווצר רושם מוטעה כאילו היה מדובר באקט מיני בין אם אוראלי או מכל סוג אחר. האיכות של מצלמות הטלפונים הסלולאריים אפשרו לעוברי האורח להפיץ את התמונות שלי ושל הנערה ברחבי האינטרנט. באופן אירוני, דווקא הגניחות הקולניות הללו הם שאפשרו לאנשי שירות הביטחון לאתר את מקומי. מתוך חשש לחיי, המאבטחים הפילו ארצה את עוברי האורח ואזקו אותם.
ברצוני לנצל הזדמנות זו כדי להתנצל בפני אותם מאבטחים אשר שמם הטוב נפגע בעיתונים היומיים שכן הם תוארו כמי שניסו לחפות על מעשי הסדום של ראש הממשלה.
כבר בתחילת השבוע פרסמתי הכחשה גורפת לכל הפרשה הנלוזה וביקשתי להתראיין בכלי התקשורת כדי להבטיח לעם ישראל, שהוא הריבון ואני נציגו, כי לא בגדתי באמונם וכי איני עוסק בדבר פרט לביטחון מדינת ישראל ורווחתה. כפי שציפיתי כל חברי משפחתי, ובהם אשתי שרה, עומדים מאחורי ותומכים בי נוכח ההתקפות והשמצות להם אנו עדים בימים אלו.
אסיים ואומר כי מבחינתי פרשה זו מסתיימת ברגע זה. אני ומשפחתי מצפים מן העיתונים וערוצי הטלוויזיה להביע את התנצלותם ולתקן את הרושם הציבורי אשר נוצר. במידה ולא יעשו זאת מיידית, בכוונתי לדרוש זאת מהם גם באמצעים משפטיים שכן הם פגעו בשמי הטוב, במעמדי ובמעמד ישראל והתדמית הציבורית שלה. פרשיה זו מסיטה את תשומת הלב של כלל המערכות מן הסוגיות הביטחוניות והמדיניות הרבות בפניהן אנו ניצבים כגון הריבונות באתרים הקדושים בירושלים ויישוב מחדש של ההתנחלות "מעלה הפיטמה" ביהודה ושומרון.
זהו הזמן למעשים, זוהי העת לאנשים רציניים.
תודה.
|