כותרות TheMarker >
    ';

    שנינות יום א'

    עולה מהקרביים,מתפוצץ בבטן ומשתחרר אל כל הגוף דרך מחזור הדם. העיקצוץ באצבעות מחבר מחשבות אל מילים והתנסחויות המובילות ליצירה.
    הומור,עצב,אושר ,תודעה, - מתערבבים לפוסטים שיוצאים מהנשמה.
    שמחה על הקוראים,שמחה על המבקרים ושמחה מהחיים

    0

    שיר געגועים- מותו של גיבור- כבר 11 שנה למותו של אבי

    3 תגובות   יום חמישי, 3/3/11, 09:59

    כשהייתי קטנה אימי הייתה שרה לי ,"לאבא שלי יש סולם" אני מצידי הייתי בוכה לשמע השיר. היא גם הייתה עושה עלי ניסויים בשביל לחקור את התופעה לעומקה- מדקלמת את המילים- ואני בוכה, מזמזמת את המוזיקה ואני בוכה. בכי תמרורים, קורע לב ולא מוסבר,לכאורה ללא שום סיבה.

    אבי היה גבר חסון וגבוה,הכי גבוה בעולם, הוא היה שקט ומופנם אך אהב אותי בדרכו שלו.אני הייתי ילדה של אבא ,ללא ספק. "אבא" מילה שכיום חסרה לי בלקסיקון,מילה כואבת כששומעים אותה מתגלגלת על לשונם של אחרים.

     

    היום אתה כבר זכרון די רחוק וזה עצוב,כל כך עצוב. "הזמן הוא לא רופא" כמו שריטה הבטיחה בשיר,הזמן הוא הקללה בתובנה שלא אוכל לדבר איתך אף פעם "דיבורים של גדולים", שלא אוכל להתייעץ איתך כשקשה לי. הזמן רק גרם לי להבין שבחתונה שלי אתה לא תרקוד וגם את ילדיי,נכדייך, לא תראה.

     

    אני תמיד אהיה ילדה של אבא,אבא שכבר איננו.

    היום אני כבר יודעת ש"לאבא שלי היה סולם,איתו הוא הגיע למעלה"

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/3/11 20:20:
      תודה על הפרגון הוירטואלי, עבורי הוא ממש אמיתי :)
        3/3/11 11:14:
      כמה עצוב לאבד. אבא שלך קיים בתוכך. את חלק ממנו.
        3/3/11 10:04:
      יהי זכרו ברוך!

      ארכיון

      פרופיל

      טליאור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין