היום סיימתי את שבוע הסבב של שעור חינוך יציבה בבית הספר בו לומד הבן. עכשיו הוא יותר מסכים לשעורי יציבה ומתלהב לאימוני אמנויות לחימה. כי הוא ראה תלמידים אחרים מקבלים את השיעור בטבעיות ונכונות. התחלנו : אמרנו כולנו בכול כיתה, ביחד ובקול רם את שם המקצוע והשיעור: חינוך יציבה. המשכנו בחיפוש מילים קרובות ליציבה כמו יציב, התייצבות, יציבות. דיברנו על אומנויות לחימה שהן שיטות לחינוך היציבה. בכיתה ו' אפילו הוכחנו שיציבה היא תהליך ויציבות היא התוצאה, ושאנחנו מבינים את ההבדל בין תהליך ותוצאה. אח"כ עשינו תוכנית: משחק ניחושים של יציבות וההבדל בין יציבת תקיפה ליציבת בריחה ומה זה יציבת השהיה. לנחש: יציבת איש או יציבת אישה? אח"כ נדרשו להבדיל קימה והתיישבות בכיסא , נכון או לא נכון? בלי יוצא מן הכלל מכיתה ב ועד ו' רוב הילדים יודעים לזהות אינטואיטיבית מהי קימה/ ישיבה נכונה לעומת לא נכונה, איזה נהג יושב נכון, ככה או ככה? מופלא. בעיקר כשבכנות של ילדים הם מייד מודים שכול המבוגרים עושים לא נכון. למדנו את נוהל ישיבה בעמדת עבודה/למידה וקימה נכונה, למדנו את חמשת האלמנטים של צ'י קונג בישיבה בכיסא, ואז בעמידה, ועברנו מיד לחימום וצעדים קדימה ואחורה בחמשת התנועות של ההגנה. אח"כ בטור הם התאמנו מולי עם הכפפה בבעיטה. אמרנו קי-אפ ביחד, מצאנו את הקול האחד של החבטה. את התנועה בשורה. את העצירה. את ה 'נאם' של השהיה, את ה'ג'ימה !' של מוכנות לתקיפה/נסיגה, ואת הקידה של האגרוף בכפפה בתור שלום, תודה. אני כותב על זה משום שזאת הפעם הראשונה שבית ספר בישראל הכניס בין כתליו שיעור חינוך יציבה. פעם, חוק חינוך יציבה יהיה חלק מתוך חינוך חובה. החובה ללמד תלמידים לשבת בכיסא בכיתה כעמדת למידה ועבודה, וקימה נכונה.
http://www.atzuma.co.il/petition/yetsiva/1/ דרך אחרת-מצפה רמון בפייסבוק
|
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני מסכים לחלוטין עם ההנחה שאחזקת הגוף וטונוס שרירים נכון הם הדרך לשלווה ובטחון וכמו כן שהם אינם מובנים מאליהם.
עבודה עם ילדים זה כמו שעת חופש מכלוב הקופים. אשרי מורים. תודה.
במקום מוזמנת לחתום על העצומה. 24 זה סודי?
-
מזל טוב מוטבע על סרט.*
מאחלת לכולנו שישאר מוטבע
וישפיע עלינו לנצח.
תודה על ביקורך בפוסט
ההטבעות המוטבעות - בחידוש והתחדשות.
-
תודה בינתים אין מה להתרגש יותר מדי. סבב קצר שהילדים אהבו ולדעתי גם למדו, אבל המורים לספורט נעלבו מההצעה להשתתף והמנהלת עדיין לא אמרה תודה היה נחמד היה ככה או ככה.
קשה להבקיע את תקרת הזכוכית של אנשי חינוך הפלדה.
בכול מקרה היתה פעם ראשונה.