עוד אחד
לבטים
פוסטים אחרונים
- חזרתי הביתה 24/1/10
- ל(שנו)אהוב 30/12/09
- חכה לי? 6/10/09
- הנה עוד אחד חדש... טרי טרי, אפילו עוד רטוב.. :) 9/7/09
- תלוי על הקיר בחדר שלי בוונקובר 1/7/09
- ארכיטקטית. 16/3/09
מזל טוב
תגובות אחרונות
-
♡ ღ ✡ renuar1✡ ღ ♡
בתגובה על בפטרה היפה
-
dodido112
בתגובה על לחץ
-
art1
בתגובה על
-
maximus77
בתגובה על דממה
-
הדרומצ'יק
בתגובה על לכל התוהים
-
בי בן
בתגובה על חזרתי הביתה
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תמיד הייתי בעד לאמץ כאלו שכבר לא בוכים. ישר לבקו"ם
אני אשוב
נ.ב
פוסט מקסים
אז כן
אני מאלו
הסבורות כי הריון זה הדבר הסקסי ביותר והנשי ביותר
ואולי כאן בדיוק נמצאת הבעיה
ממקום של שיא הנשיות, שיא הכל
מגיעים לנקודה של ריקנות
הנקודה בתום ההריון
הנקודה בה האישה לא בהריון, וכבר לא רזה
החזה כבר לא ממש שופע
ההורמונים עסוקים בלייצר אוכל לולד, במקום במיניות
ובאו עוד כמה קמטים לפנים, מהמאמץ של הלידה עצמה
וכן באתי משם (אלא מה? החסידה הביאני?)
סתם
לא
עוד לא חוויתי
מלבד העובדה שזה יפה לאללה, זה קצת מוזר לי.
כי ישנן לא מעט נשים שסבורות שההריון הוא שיא של נשיות.
וכי כאן לדימוי יש מן הביטול העצמי? ההתרוקנות?
הייתי אומר שאולי יש מן ההכלה של אחר חדש וחסר-אונים לחלוטין בחיי
והריקנות, עתידה להתמלא בכל מצרכי החיים הנדרשים להגשמתו בחייך?
כי אם כן, דרך דימוי היצירה שלך אנו מגלים מנגנון קדום נפלא של
ריקנות המזמינה נוכחות חדשה? כאילו, אם אנו מלאים בעצמנו, איככה נוכל להכיל אחר
ועוד בן חלצינו. והגזורה היא חצויה, והמתיקות היא בידיעה שהוא מתחבר שנית, אליך.
זה מדהים שאת מצליחה להיות שם, למרות (??) שאת לא משם.
צ'או. מוטי.
i dont feel like writing in english so i will say one thing
WOW!!!
מתוקה,
תודה שאתה פה
אמצא לי איזה נחל
האהבה לחיים החדשים לא מרוקנת.
רק גורמת לנו להזדקק לו, מלא:)
כואב ...הויתור.
התגעגעתי.
טוב שחזרת :)