זה  ספור  על מקרר אשר השתרבב  אל חייו  של אדם  מעסקת  חבילה של שכירת בית , מקרר ישן  מאוד  אשר  בא  לידי  נחרצויות נביו של  זמן  לבוש קבע  במין  חליפת  צהבהבות חיורן , כמו  צבע של דף ישן של ספר  כאותם ספרים אשר באו לנחלפויות אלפי עניים  ואן ספור  רפרופי  נלושותה של אצבע יד. משהוא  באותו  מקרר  נתן  חישה כי עתיר הוא  במיני נזכרויות  עבר  וכי מלבד יכולתו לקים עצירה  בנינגסויות  זמן  בדבר  עוצר הוא בקרבו רבוא  זכרונות של ימי  עבר , אמירות  של איש או אישה  אשר  חיו  באותו בית  ועתה הם דירים של ממלכת אנסוף . קירות של  מקרר  דברו אל השממה  אשר  שלטה כעת במציאותו של זה   מספרים לשממה ספור על רוחות רפאים  מוכלויות עבר , כאלו אשר קבלו באהבה  נלבשויות  גוף , חלפות   צוננות  שהלבשו להם  ידיו  נטולות הצורה  של מקרר  ידיים מגששות כמו ידיו של סגי  נאור   תרות אחר חמימות גוף ,  נותנות  בה  נגזרות יד  עד אובדן ההיות , מלבישות  חליפת קשחון ,  חלפות  נעצרות שבדרך , במקרר  זה שלט כמו בשאר  מקררים  משטרו של חורף , קיץ  סתיו  ואביב מנועים  היו לעבור סף  של דלת , נהדפים  בפסקנותו של  חורף    תמיד'  אשר כבש פינת ההיות  זו , פסגת  מאויי  אדם  עצירה שבדרך , חיי  נצח של  חורף , אן נחלפויות  נחלפויות אשר אחת מהם היא כליונו  של דבר .  מקרר הוא שלטון אן עוררין אשר מופר  רק עת  תבוא תקלה  במערכת  חשמל ,  באת אנסוף אל ממלכת אן עוררין  נותנת  בה  מציאותו של עוררין . חייו של בן אנוש  מלאים  בנעתרויות נצח , שמש/ נצח  אורות של בית , חורף  נצח מקרר של בית , קיץ נצח חמימות של תנור . כל אלו  הם  חיליו של אדם  הקורא תיגר  על  להג של חוץ   על  זרימות אנסופית  ועל אן  נעצרות  שבדרך . אדם הוא אומן הנעצרות  שבדרך  קוטף  מתוך   זרימות  פינת ההיות  ונותן  בה נעצרויות של נצח . מקרר זה אשר  בא עתה אל נזכרויות ספור  לא ש/ונה היה משאר מקררים  הנצחות  חורף של אדם  מלבד דבר אחד ,  מדי מספר דקות מחול ל היה מצאיו של  צליל  א6שר  לא ניתן  היה  לקים בו עוררין,  צליל של נרעדויות  גוף  מצינת יתר  אשר  חילחלה  אל גוף , דומה כי  זה  מאס  באותם  חיי  נצח  של חורף  נותן קינת  סתיו קיץ  ואביב  באותו   צליל ,   טכנאים רבים באו לפקוד  את אותו מקרר  מנסים  להפר את אותה  קינה  אשרק נשמעה שוב ושוב  מדודה כמו שעון  מתקתק  אולם  אף  אחד לא   צלח  בהפרתה של  זאת , מקרר  התעקש  על אן  ההיות  חורף נצחים ממתין  להפרתו של זה  עת יבוא אנסוף  ויקים מה קורא אדם  תקלה  ומה  קורא מקרר חופש ההיות