כותרות TheMarker >
    ';

    משוררות עבריות נוגעות בארוס

    ארכיון

    טיול - המאבק על הדרך לירושלים בהדרכת משה חרמץ

    73 תגובות   יום שבת, 5/3/11, 00:20

    טיול "הדרך אל העיר" – המאבק על הדרך לירושלים.

    במסגרת לימודיי במכון אבשלום

    מדריך: משה חרמץ

     

     

    ''

     

    בצומת שורש, אספנו את  משה חרמץ, מדריכנו לטיול שהפליא בידענותו ובאהבתו את מורשת הקרב של פרק קום המדינה.

    חלפנו על פני מושב שורש , נחל כסלון ויער הקדושים  בו ניטעו לזכר קורבנות השואה 6 מיליון עצי אורן, ומשה סיפר על אתר ההנצחה בו ניצבת אנדרטת גווילי האש של הפסל נתן רפפורט שביקרנו בו בעבר במסגרת הלימודים במכון אבשלום.   

     

    הטיול הוקדש כולו לפריצת הדרך לירושלים בימי מלחמת השחרור  וביקרנו בשלושה אתרים:  שלוחת שיירות ומשלט 16, הקסטל ובית הקברות הצבאי בקיבוץ קריית ענבים. 

    היום החל עם שמש נעימה והאזור ההררי מלא ברקפות, עיריות ועצי שקד פורחים לתפארה.

    משה מכניס אותנו לאווירה ולרוח הימים ההם,  תוך שהוא מביא בפנינו  עובדות עלומות, סיפורים ואנקדוטות מעניינים החודרים עמוק ללבבות.  

     

     

    ''

     

    שלוחת שיירות

     

    "יש ירושלים ללא מדינה, אך אין מדינה ללא ירושלים" היה המוטו שהנחה את דוד בן גוריון,  מנהיג הישוב היהודי בימי טרום הכרזת המדינה. בן גוריון האמין בכל לבו  כי נפילת ירושלים בידי הערבים, תביא לסוף ההתיישבות היהודית בעיר ולקריסת המפעל הציוני. 

    משה חרמץ תיאר את  הקרבות העקובים מדם על משטרת לטרון ועל התעקשותו של בן-גוריון, שלא לוותר למרות מספר הנופלים הרב, משום שהאמין שרק כיבוש לטרון, יבטיח את הדרך לירושלים, ואין בריריה אלא לקבל את תכנית החלוקה, שהותירה אמנם את ירושלים מחוץ למדינה היהודית, אך  קבעה  כי העיר תהיה תחת חסות בינלאומית. כשסירבו הערבים לתכנית החלוקה והכריזו עלינו מלחמה, הבין בן גוריון כי חובה עלינו לשמור על ירושלים וחובה עלינו להבטיח אספקה לעיר. 

     

     

    ''

     

    צעדנו בשביל  במעלה הגבעה מערבה, בשלוחת ההר הקרויה  'שלוחת השיירות'. הגענו לנקודת תצפית מדהימה, כשמתחתינו שער הגיא,  בו מתפתל  כביש מס' 1, הדרך הראשית לירושלים. 

    מכאן, מלמעלה, ניתן להבין את הקושי של הסיטואציה דאז.  הערבים שלטו ברכסים והשיירות שעברו למטה היו בסכנה עצומה.

    משה הכניס אותנו לאווירת שנת 1948, בימים לפני קום המדינה. בספרו על הרקע בו כתב חיים גורי איש פלמ"ח את השיר שמלווה אותנו מאז אותם ימים ביום העצמאות:" באב-אל-וואד".

    -        מי הלחין את המנגינה? -  שאל משה את החברים.

    שמות נזרקו מכל עבר, אך  אף לא אחד מביננו ידע את שם המלחין של השיר שהפך לסמל של מלחמת השחרור.

     משה חרמץ עצמו הודה, כי על אף שהיה כאן במקום התצפית המדהים הזה פעמים רבות,  גם הוא לא ידע מי הלחין את השיר. 

    ובכן את השיר הלחין שמואל  פרשקו, מלחין ששמו אינו מוכר לרובנו.

    ושם במקום משלט 16 , נשלף מתיקו של משה   Mp3, והשיר "באב אל וואד" נשמע חד, צלול וברור, אך הפעם בביצועו הנפלא של שלמה גרוניך בעודנו מצטרפים בקול חרישי למילים המרטיטות:


    פה אני עובר, ניצב ליד האבן / כביש אספלט שחור, סלעים ורכסים / ערב אט יורד, רוח ים נושבת / אור כוכב ראשון מעבר בית מחסיר.
    באב אל וואד / לנצח זכור נא את שמותינו / שיירות פרצו בדרך אל העיר / בצידי הדרך מוטלים מתינו /שלד הברזל שותק כמו רעי... 

      

    משה המשיך לתאר את הקרבות המרים, את אסון שלוש השיירות בהם נפלו קורבנות רבים, ולבנו דאב.

    נקודת התצפית הבאה הייתה כשמדרום לנו, המושב בית-מאיר, שהוקם על חורבות הישוב הערבי בית-מחסיר שהיה כפר גדול בו התגוררו  3000 ערבים. מעל המושב, הגבעה המיוערת הידועה בשם 'המסרק'. 

    משה חרמץ המשיך לתאר את  סיפור הקרבות על הדרך לירושלים, ואת הסיפור על מטוס הקרב , הנורסמן, שיצא להפציץ את בית-מחסיר ונעלם כשעליו 6 אנשי צוות.

    נסיבות נפילתו של המטוס עלומות עד עצם היום הזה. שברי המטוס נמצאו רק לאחר כיבוש האיזור ופריצת הדרך לירושלים בספטמבר 1948. עצמותיהם של הנופלים שנטמנו ע"י הערבים בבאר בכפר סמוך, לוקטו והובאו לקבורה בקבר אחים בקריית ענבים.

     

     

     

    למרות שהיו לחיל האוויר,  סמלים  אחרים  הוא בחר במנוע מטוס הנורסמן שנמצא מאוחר יותר, כדי להיות הסמל באתר ההנצחה המרכזי של  חיל האוויר ב - "הר הטייסים" .

     

     

    ''

     

     

     

     

    http://www.amutaiaf.org.il/_Articles/Article.asp?CategoryID=44&ArticleID=46


    הקסטל


    יעדנו הבא, הקסטל, הכפר הערבי שחלש על הדרך לירושלים ובו התנהלו קרבות עקובים מדם. על החשיבות האסטרטגית של המקום בדרך לירושלים אין עוררין עד היום. 

    כיבוש הקסטל היה נקודת מפנה במערכה על ירושלים והוא היה היישוב  הערבי הראשון שנכבש על-ידי כוחות צה"ל במלחמת העצמאות. משה סיפר את סיפור הקרב שנמשך ימים ארוכים שבמהלכם נהרגו לוחמים רבים, כשמשה מדגיש את אחת האמרות של המפקד, המ"מ שמעון אלפסי,  שטבע את האתוס הצה"לי, כשקרא בקול במהלך הקרב, עת הסיכוי לשרוד מול הכוחות הרבים של הערבים הלך וקטן : " הטוראים ייסוגו, המפקדים יישארו לחפות". 

     

    מרתקת היתה גם הדרך בה תיאר משה את  הריגתו  של עבד אל-קאדר אל-חוסייני – מפקד הכוחות הערביים באזור ירושלים. נפילתו הייתה מכה מוראלית קשה לערבים, שהלכו בהמוניהם ללוייתו ואז נכבש המקום ע"י כוחותינו.

     

    משלא קיבלו הערבים את תכנית החלוקה, ופתחו במלחמה, החליט בן-גוריון, להפסיק להיות הילד הטוב, המוסרי, והחליט לנהוג כמו במלחמה.  שטחים שנתפשו על-ידי היהודים בכוח, גם אם אינם בתחום המדינה שהוקצתה ליהודים בתכנית החלוקה,  יישארו בתחומי המדינה היהודית. ישובים ערבים, שנלחמו נגד היהודים - תושביהם פונו, גורשו או הוברחו או שעזבו מרצונם, מפחד היהודים כשהם מאמינים לדברי מנהיגיהם שבקרוב ישובו כמנצחים. 

    משה חרמץ סיפר על הדרך בה אישר בן-גוריון במשיכת כתף, את פינוי הערבים וכי יגאל אלון ויד ימינו, יצחק רבין,  ביצעו את ההוראה להפחית את מספר הערבים בתחומי המדינה היהודית.

     

     

    ''

     

     

    בית הקברות הצבאי  - קריית ענבים


    נסיעה קצרה במורד הקסטל ואנו  בבית הקברות הצבאי שבקרית ענבים.

    זהו בית הקברות הצבאי היחיד, שבו קבורים חללי חטיבה אחת. 

     לאף חטיבה אחרת בצה"ל אין בית קברות ייחודי משלה.

     מתוך 1200 חיילי החטיבה נהרגו 418  לוחמים וכ  - 500 נפצעו.  לא כל לוחמי חטיבת הראל נטמנו כאן וחלק מהלוחמים שנקברו בבית קברות  בקריית ענבים  הועברו לבקשת המשפחות למקומות אחרים. כיום קבורים במקום  138 לוחמים, רובם צעירים בשנות העשרים המוקדמות לחייהם.

     

    הטיול הסתיים כשתחושה של עצבות מחד, אך גאווה מאידך אופפים אותנו, והשמים שהאפירו בינתיים והרוח הקרה שנשבה לפתע רק הוסיפו לתחושה הכבדה ולעובדה שבלעדי אלה לא הייתה לנו מדינה.

     

    ולמשה חרמץ, מדריך מופלא, ידען, חקיין (את בן גוריון) ומלא הקסם – התודה וההערכה.

     

     

    ''

     

     

     

    ''

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (73)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/3/11 23:09:
      יש מקום לצרף חברים נוספים ? או שזה פורום סגור?
        16/3/11 22:11:
      תודה לכם, יקירותיי ויקיריי הנהנים וה..מככבים :-)
        15/3/11 23:27:
      מופלאה הייתה יכולת העמידה של הישוב במלחמת העצמאות. בזכות הבחורים והבחורות של אז , יכולים אנו לטייל כיום. אגב , לפני מס' שנים הנחיתי תלמידת י"ב בעבודת גמר בנושא:"המערכה בלטרון-מיתוס מול מציאות". התוצאות היו מפתיעות.... *
        13/3/11 09:00:
      הוספת תגובהיזה כייף היה לטייל איתך. הרגשתי שאני מטיילת גם.. רואם שיה כייף. שתמיד יהיה. תמונות נהדרות. ****
        12/3/11 20:17:
      מחנך ומהנה והצילומים מוסיפים המון!!
        12/3/11 11:03:
      טיול נפלא.... מעורר חשק לבצעו גם..שבת שלום *****
        11/3/11 01:12:
      גדולה...:)
        10/3/11 11:14:
      תודה רבה על הטיול והתמונות, בעיקר של הרקפות...
        7/3/11 21:17:

      צטט: kimchid 2011-03-05 21:44:02

      פוסט טוב. מעניין ומלווה בתמונות יפות ומעניינות.

      אהבתי. עכשיו תורי לצאת לשם:-)

      עכשיו אפשר:...''

       

        7/3/11 01:56:
      נופים והיסטוריה, מפי הטבע והמדריך המרתק - שילוב מנצח! יהיה זכרם של כל אלו שאפשרו לכולנו ליהנות מטיול כזה, ברוך עד עולם. תודה!
        6/3/11 18:51:
      נפלא!!! כל מילה נוספת מיותרת.
        6/3/11 17:41:
      יופי של טיול יופי של כתיבה
        6/3/11 15:06:
      יופי של טיול עם פיסת היסטוריה נהדרת...אני שומר אותו בתרמיל הטיולים שלי.. תודה!
        6/3/11 11:38:
      כתוב נפלא, צילומים יפהפיים ואת, בתמונות, כמו דוגמנית צמרת....
        6/3/11 11:34:
      אוהבת טיולים עם תוכן וטבע, איזו פריחה מקסימה של שקדייה! יכולה עד פה להריח :), שיהיה שבוע טוב, כן ירבו ימים יפים כאלה. *
        6/3/11 09:23:
      תודה ל'מטיילים' שנוספו תודה גם למככבים ה'שקטים' :-)
      הצעדת אותנו כברת דרך, בשביל המורשת (תרתי משמע) תודה, בני
        6/3/11 00:02:
      ה שתתפנו בטיול....
        5/3/11 23:23:

      אילת ♥

      איזה פוסט נפלא , מרתק, שעור בהסטוריה (די מוכר לי)

      היה לכם מדריך הראוי להערצה ,

      דרך התיאור שלך חוויתי גם אני במקצת מהטיול שלך כאילו הייתי שם.

      להזכירך ,  משרד החינוך הכריז השנה על הנושא :מורשת קרב,

      ואנחנו המורות התחלנו לחשוב על סיפורי קרב וגבורה.

      חשבנו שכדאי לשלב את סיפורי הקרב יחד עם טיול באזור כמו שעשיתם.

      אז בדרום לא חסרים סיפורים קרב , להבדיל מירושלים , שזהו מקום

      הכי חשוב לנו כעם וכמדינה.

      ויש לי סיפור אישי מאחורי סיפור הקרב הזה.

      חמי (אבא של בעלי ) לחם בחטיבת הראל בירושלים ואף נפצע,

      הרבה מהלוחמים הסבו את שם משפחתם להראל כאות זיכרון למלחמה

      וכך גם חמי ששם משפחתו הראל,

       

       

       

        5/3/11 23:13:
      אופס', אזלו ה-* אשוב בבוקר..
        5/3/11 23:12:
      איזה עושר של מידע לצאת עם מדריך,, זנ מביא ערך מוסף רב לטיול ..... תודה על התמונות השזורות בהסברים הנפלאים*
        5/3/11 22:19:
      תודה. בדיוק עברנו שם אתמול. יש לנו ארץ נהדרת!!!
        5/3/11 22:04:
      תודה על המידע שאת מביאה כתמיד. סיפור הקרבות על הדרך הוא סיפור מרתק ומלא גבורה והקרבה. משה חרמץ הוא מדריך יוצא מהכלל ואיתו לעבור את הטיול חייבת להיות חוויה. המשיכי לטייל ולהביא לנו מהרשמים. צ'רי
        5/3/11 21:58:

      נהדר, ואגב כך, ביום חמישי האחרון

      היינו אני זוגתי ועוד קבוצה גדולה בטיול לילי

      למאפיות הלחם "סיור בסימן הלחם לשבת"

      מאגריפס ועד לתוך מאה שערים, ממליץ בחום.

      עושה לי חשק לצאת לטיול הזה...
        5/3/11 21:44:
      פוסט טוב. מעניין ומלווה בתמונות יפות ומעניינות. אהבתי. עכשיו תורי לצאת לשם:-)
        5/3/11 20:35:

      טיול נפלא עשיתם במבואות ירושלים.

      אני ירושלמית ומסתובבת הרבה בהרי ירושלים,

      נמצאת בקרית ענבים ומזדהה עם כל התמונות שצילמת.

      כשאני יורדת לשפלה וחוזרת לביתי בירושלים,

      מתחילה תמיד לחוש את האווירה לקראת שער הגיא.

      לא מעט פעמים מזמזמת לעצי את באב-אל-וואד

      ולבי מתחיל להתרחב מעצם ההתקרבות הביתה-לירושלים.

      זוהי הרגשה שתמיד עושה לי טוב.

        5/3/11 20:07:
      תודה, חברים יקרים, על הארותיכם והכיכוב. הטיולים שאני מטיילת בהם נעשים לרוב במסגרת מכון אבשלום ומיועדים לתלמידים במכון. טיילתי גם במסגרת טיולים ואגדות של מני, חברנו לאתר, ובמסגרות נוספות. קחו תרמיל קטן על הגב, ומים, כמובן,, וצאו לטייל ברחבי ישראל היפה שלנו. שבוע טוב לכולם אילת
        5/3/11 19:49:
      הי אילת תודה לך על הפוסט הנפלא. אין לי ספק שנהניתי בעיקר בגלל תאורך המופלא, אני חושבת ששנים לא טיילתי בסוג של טיולים כאלו בארץ. דווקא עשית לי חשק. האם טיולים אלו פתוחים לקהל הרחב? או שזה רק במסגרת מסויימת. מפתה להצטרף אלייך פעם... שבוע נפלא שרה קונפורטי www.sarakonforty.com
        5/3/11 18:12:
      ערב טוב שבוע טוב לכולם - אילתי החמודה "אחלה תמונות יפות " - גם אני היתי לפני מספר חודשים בירושלים טיול על עיר עתיקה כותל ועוד - תודה יואב
        5/3/11 16:46:
      מקסים הפוסט ואת מקסימה תודה
        5/3/11 16:16:
      אניגמתי - - - - תודה על הפוסט המושקע - - - - -היה כייף לטייל אתך - והתמונות מקסימות - מחכה לעוד......שבת טובה
        5/3/11 16:04:
      הצילומים נהדרים * גם אני חזרתי כעת מטיול שם ראיתי מרבדי רקפות נפלאים ביער בן שמן.
        5/3/11 15:13:
      חייבת להודות, מאד קשה לי עם התוכן ועם רוח התיאורים. נראה לי, מבלי לגרוע במאום, מאילו שהיו שם, שמוטב היה לאמץ נימה קצת יותר מתונה
        5/3/11 13:50:
      פוסט מעניין ומרתק. חשוב להמשיך ולשמר את ההסטוריה. אדם ללא עבר, ההוה שלו דל ועתידו לוט בערפל...
        5/3/11 13:34:
      תזכורת נהדרת על עצם היותנו כאן...
      תודה על העשרת הידע תמונות מקסימות :-)
        5/3/11 10:57:
      תודה על סיפור הטיול והתצלומים הנהדרים.
      חרמץ הריץ אותנו באזור ימים רבים במסגרת לימודי הוראת הדרך. רואים שנהניתם
        5/3/11 10:40:
      האם המאבק על ירושלים, הסתיים? מאמר יפה.
        5/3/11 10:17:
      תודה על הטיול הוירטואלי הצילומים כמו תמיד ניפלאים
        5/3/11 10:11:
      תודה על הפוסט העשיר שהבאת שבת חמימה ונעימה באהבה צחיתוש♥
        5/3/11 10:05:

      אילת יקרה,

      באהבת הארץ על נופיה ותפרחותיה, הענקת לי טיול וירטואלי נהדר, מכל היבט אפשרי!

      אזמין את הדר לקרוא את הפוסט, בהיותו אוהב, עם זיקה מיוחדת לחיל האוויר, כמונו ☺

        5/3/11 09:59:
      יופי של פוסט ...מושקע ומעניין. האזור הזה מהמם ביופי פריחתו ובפינות החמד המצויות בו. דרך בורמה, רכס המשלטים, קרבות לטרון והקסטל...אכן היו זמנים.
        5/3/11 09:49:
      פוסט מרגש ומחכים הרבה תודה על השיתוף!
        5/3/11 09:38:

      גם אני אוהבת מאד לטייל

      סיפור ירושלים ומלחמת העצמאות

      זו מורשת הקרב עליה התחנכנו אנחנו, ילדינו

      וכך יימשך בהמשך הדורות

      ירושליים שלנו יפהפיה

      ההרים העוטפים אותה,

      היערות ועתה גם עונת

      הפריחה והצמיחה.. פשוט נהדר...

        5/3/11 09:33:
      אני רואה שאת אוהבת לטייל, כל הפוסטים שלך עוסקים בטיולים .. הייתי רוצה להיות כמוך . אבל טיולים כאלה מעייפים אותי . תודה על השיתוף וההסבר. כתבת יפה ומרתק. שבת שלום
        5/3/11 09:11:
      סיפור לא קל, צילומים יפים!
        5/3/11 09:10:
      במסגרת לימודי ארץ ישראל במכון אבשלום (למדתי שם 3 שנים) עשיתי את המסלול המופלא הזה, גם את מסלולם של 35 אנשי הפלמח שנהרגו בגוש עציון. וכן, עם אותו משה חרמץ שהוא אכן איש מלא ידע ונעים הליכות. באמת נעים להזכר. היופי החיצוני המרשים של הסביבה הנהדרת הפרחונית, מסתיר את לילות הפחד והאימה שעברו על בחורינו הלוחמים על הקמת המדינה. תודה ושבת שלום !
        5/3/11 08:53:
      חומר חשוב מאוד ומאוד מעניין. תודה על הטרחה למעננו.
        5/3/11 08:24:
      מרתק. תודה
        5/3/11 08:17:
      תודה על השיתוף.. חבל שכבר לא מלמדים את מורשת הקרב בבתי הספר..
        5/3/11 08:17:
      לאילת שלום! רשימה מעניינת ועצובה ו* ממני. בברכה אמנון
        5/3/11 08:13:
      אילת, תודה על השיתוף בטיול טיולעניין חשוב והתמונות מרהיבות שבת נפלאה דבי
        5/3/11 07:49:
      מאתגר!
        5/3/11 07:31:
      הסיפורים האלה בלתי נתפסים. בנו אז מדינה מכלום, נלחמו וניצחו בקרבות חסרי סיכוי. אין ספק שהמדינה הזאת היא נס.
        5/3/11 07:27:
      הטיול נשמע מרתק, תודה על השיתוף.
        5/3/11 07:12:
      את עושה חיים משוגעים מבחינתי. לא היה מזיק לי טיול כזה. קשה לי להודות אבל מאז בית הספר לא הייתי בטיולים מהסוג הזה. טיולים כאלה מבחינתי אפשריים רק בחורף כשעדיין חם. יפה לראות הכל דרך עינייך.
        5/3/11 06:55:
      חשים את העוצמה והריגוש מהם הבאת לנו בתמצית נפלאה ומצולמת. אבי ז"ל היה מ"מ בחטיבה 7 שהסתער עם לוחמיו על הטיגר בלטרון ובין אלה ששרדו את הקרבות הללו. לימים , אך לפני 6 שנים, פגשתי אדם מבוגר ששמע את שם משפחתי וישר שאל אותי "תגיד אתה הבן של דודו?"... מכאן חשף את רגלו וגילה לי "נפצעתי בלטרון..., דודו סחב אותי תחת אש כבדה והוציא אותי משם... איפה האבא היום?" שאל בהתרגשות והותיר אותי המום. מפליא שאנחנו אוהבים את הארץ שלנו עד כדי שהולכים ללמוד אותה שוב ושוב בכל גיל. האם הצלחנו להעביר את אהבתנו זו לילדנו נדע בימים שעוד יבואו. תודה
        5/3/11 06:49:
      רק מילה לי אלייך, איילת יקרה : תודה...תודה... נהניתי... כאבתי...נעצבתי...והתגאתי... פוסט נפלא !! סאלינה...... (מוזמנת באהבה)
        5/3/11 05:59:
      טיול מרתק
        5/3/11 05:26:
      באמת פרק חשוב ומרתק בתקומת מדינתנו וחשוב להזכירו. אפשר לקרא על כך בספרו של האלןף בןארי המתאר את התקופה הקשה מנשוא של הקרבות על הדרך לירושליים כשהעייפות של הלוחמים היתה כה אדירה ולמרות שכך , הצליחו במאמץ בלתי רגיל לפרוץ את הדרך.
        5/3/11 04:53:
      תודה שהבאת ותארת את אחד הפרקים ההרואים של ארצנו..
        5/3/11 04:29:
      פוסט יפיפה....♥
        5/3/11 04:02:
      איזה פוסט נפלא אילת! מקסים!!!
      מקסים
      כמה עומק, כמה גובה, כמה יופי!
        5/3/11 02:02:

      תודה על תשומת ה''

      יונהשבת שלום וברכה.

      יופי של תיאור .

      אני בדיוק עכשיו עובד על ספר.

      ממחלקת הטייס של הפל"מח לחיל האוויר.

      והסיפור על המטוס שנפל נמצא בין עמודיו.

      לכולנו מורשת מפוארת.

      ועלינו גם לשמור עליה לדורות הבאים.

      ואצטת:

      "עם שאינו מכבד את עברו-ההווה שלו דל- ועתידו לוטה בערפל",

      יגאל אלון .

      וגם לכם מגיע מורשת.!!!

      תודה על תשומת ה''
       יונהשבת שלום

      עשור למוזיאון הפל"מח

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1635476

      (אבא שלנו).

      דווידקה

        5/3/11 01:46:
      שאפו שנת צמיחה אור ואהבה אשמח לבקשת חברות בפייסבוק http://profile.to/aforhazakan
        5/3/11 01:16:
      פשוט - תודה רבה.
        5/3/11 01:16:
      פוסט מקסים!
        5/3/11 01:05:
      כוכב
        5/3/11 00:57:
      עונה נהדרת לטיולים יופי פוסט אילת }{שטוטית והשיר :)

      פרופיל

      אניגמה 313
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין