היום, ברחוב המסגר אני חושבת שנהרג אדם, אני לא יודעת אם הוא נהרג או נפצע כל כך קשה ואיום שיחיה לפחות בזמן הקרוב כמו מת.

הבן אדם הזה, איש בשנות השישים המאוחרות לחיו, נסע בצידי הכביש עם הקלנועית שלו, הומלס, לפחות כך נראה, עם כל פקלאותיו קשורות במן קשירות מאולתרות לגב קלנועיתו.

הוא רכב לו בשקט. עסוק בעניניו, אולי חשב על מזג האוייר, אולי התגעגע למשהו למישהו אולי דאג למקום לינה הערב, אולי..

מאחור, הגיחה במהירות משאית בטון, לא איזו סוברו או אפנוע, משאית בטון, כשכאילו היה הוא והקלנועית המדדה איזה קרטון ברוח, עלתה עליו והעיפה אותו לאמצע הכביש.

הקלנועית, הפוכה על הכביש, התנועה מבולבלת, האיש על צידו מפרפר.

איך זה מרגיש להידרס אני לא יודעת

מה עבר לו בראש ברגעים האלה.

איש שלא נראה שחיוו האירו לו פניהם, שרוע על הכביש בצהרי היום, המולה מסביב, פאניקה, עוברי אורח רצים לעברו סוגרים עליו, מטשטשים קרני שמש, סירנות, פאניקה.

לי לא היה הרבה מה לעשות, רק להתבונן, לבכות ולשוב אל יומי.

איש אני מקווה שתהיה בסדר, שלא נהרגת שם, שהפרפור עבר, שמטפילם בך טוב, שתחזור לחייך.