משחר ההיסטוריה שימשו נשים בתפקידים בעלי עוצמה,

אולם הן היו שליטות שהשתייכו לשושלות מונרכיות –

קיסריות סין, מלכות אנגליה וכיוצא בזה.

-

דווקא עם התפשטות הדמוקרטיה נעשו הנשים השליטות נדירות יותר.

האישה הראשונה שהתמנתה לשרה בקבינט של דמוקרטיה מודרנית

הייתה שרת החינוך של דנמרק, שמונתה לתפקיד בשנת 1924.

-

חלפו יותר משלושים שנה עד שנבחרה לראשונה אישה לכהן במשרת ראש ממשלה.

פריצת דרך זו התרחשה בסרי לנקה.

- 

האישה השנייה שעלתה לשלטון הייתה אינדירה גנדי מהודו.

זמן קצר אחר כך, ב-1969,

התמנתה גולדה מאיר לראשות ממשלת ישראל

וכך הייתה ישראל לאחת המדינות החלוצות בתחום המגדרי.

-

ברם התמנותה של מאיר לראש ממשלה רחוקה מלשקף

מציאות שבה יש ייצוג נאות לנשים בישראל.

- 

ההפך הוא הנכון -

הנוכחות הנשית באליטות הפוליטיות בישראל דלילה מאוד.

בעת שמונתה מאיר לראשות הממשלה

היא הייתה השרה היחידה שכיהנה עד אז בממשלה.

כלומר,

ב-25 השנים הראשונות של ממשלות ישראל (1949 עד 1974)

ישבה ליד שולחן הממשלה אישה אחת בלבד.

הבאות בתור לתפוס כיסא ליד שולחן הממשלה היו שולמית אלוני (1974) ושרה דורון (1983).

-

עד היום כיהנו בממשלות ישראל לדורותיהן 216 שרים, ורק 12 מהם (5.6%) היו נשים.

מן הבחינה הזאת ישראל ממוקמת במקום ה-107 בעולם.

-

נתונים אלה עגומים במיוחד נוכח המגמה העולמית העכשווית של נוכחות נשים

הולכת וגוברת בממשלה.

- 

בספרד מכהנת מאז 2008 ממשלה בעלת רוב נשי, ש-9 מ-17 חבריה הן נשים.

-

אולם אין ספק כי המדינה המתקדמת ביותר מן הבחינה הזאת היא פינלנד:

נשים מכהנות בה כיום בתפקיד נשיאה ובתפקיד ראש הממשלה,

 וסביב שולחן הממשלה יש רוב נשי מוצק - 12 נשים מול 8 גברים.

-

שיעור הנשים בקרב חברי הכנסת הוא מעט גבוה יותר

ואף אפשר להצביע על מגמת שיפור מעודדת בעשור האחרון.

עד 1999 לא כיהנו יותר מ-14 נשים בכנסת,

ומאז, בשלוש הבחירות האחרונות,

חצה מספר הנשים את קו ה-15 ובבחירות לכנסת ה-18 (2009)

הוא הגיע לשיא – 21 נשים נבחרו לכהן בכנסת.

ואולם על אף שיפור זה ישראל ממוקמת במקום לא מחמיא

ברשימה המדרגת את המדינות לפי נוכחות הנשים בבתי הנבחרים: מקום 83 בלבד (באוקטובר 2010).

-

מקום נמוך זה אינו מתיישב לכאורה עם שיטת הבחירות הנהוגה בישראל,

שהיא מהיחסיות בעולם וכוללת מחוז בחירה ארצי גדול במיוחד בן 120 מושבים,

שהרי שיטה זו הייתה אמורה להקל על נשים להיבחר.

שמרנותה של החברה עשויה להסביר במידת מה את התת-ייצוג של נשים בכנסת ישראל.

לפחות שתי קבוצות חברתיות - ערבים וחרדים - מהוות יחדיו יותר מרבע מן האוכלוסייה ותופסות כיום קרוב לרבע ממושבי הכנסת.

מאחר שהמפלגות הפוליטיות המייצגות את רוב האזרחים

המשתייכים לקבוצות אלה אינן מעמידות נשים ברשימות מועמדיהן,

אין תמה שאנו מוצאים נשים מעטות כל כך בכנסת.