משב רוח אריסטוקרטי אחז בסמטאותיה של וונציה.

שנים שאני מתכנן להגיע לפסטיבל המסכות בוונציה, אבל איכשהו זה תמיד לא קרה. גם הפעם, אפס מעלות בתחילת מרץ בוונציה, לא ממש דרבן אותי. אבל יום ההולדת שלי, שחל בסמוך, לא הותיר ברירה. השנה אני הולך על זה. (זה נימוק די פאתטי לנוכח העובדה שיום ההולדת שלי חל בסמוך לפסטיבל המסכות כבר שנים...).

אחרי שעליתי על כך שהנימוק הפאתטי לא תופס הפעם, וגם חלופת מזג האוויר לחופשה בניו יורק לא הייתה מבטיחה במיוחד, החלטתי שאני הולך על זה. תחילתו של צינון קל בתחילת השבוע, עוד נתן לי תקוות ביטול, אך לא הפעם.

זהו, אני כאן. ועכשיו. והפעם עד הסוף: לורד דה-עמיצ'י