הנה שאלה - אמיתית - שהופנתה אלי: "אהוד, האם לדעתך קיים ביקום התלת מימדי שלנו, מימדים נוספים שאיננו יכולים לראות?"
עצם העובדה שאדם בוגר ומשכיל מפנה ברצינות שאלה כזו לאדם שאינו מדען (אני), משקפת את אחד החוליים הממאירים של תרבות המערב: הסברה שדי בהשכלה הציבורית הקיימת כדי לדון ברצינות בתחומי ידע מדעיים. איך אפשר לענות על שאלה בתחום דעת שרק על מנת לרכוש את מושגי היסוד בו אנשים לומדים שנים על גבי שנים?
כתב יוחנן גלוקר ב"קתרסיס":
שנים הרבה אני עוסק בפילוסופים הספקנים של העולם העתיק. בנגוד לבני אסכולות פילוסופיות אחרות, שדרשו מתלמידיהם לדעת רק את תורתה של האסכולה שלהם (וגם כאן, לא בלי חשיבה לוגית ודיאלקטית מאומצת), דרשו דוקא אותם הספקנים מעצמם ומתלמידיהם להכיר יפה את שיטותיהם של כל הפילוסופים וכל אנשי המדע במדעים השונים. ההנחה הבסיסית (והסבירה מאד) ביסוד דרישה זאת היתה שרק מה שאתה מכיר יפה רשאי אתה להטיל בו ספק מבוסס ומנומק. לשם כך חיב אתה גם להרגיל את עצמך לחשיבה רב צדדית ושיטתית. לא קשה להגיד לתלמיד שיטיל ספק בכל מה שלמד בבית הספר ובכל מה שהוא קורא בספרים ובמאמרים. שיטיל ספק, ככה סתם. ומה תהיה התוצאה? ערבוביה גדולה אחת, שבה אין כל הבדל בין עובדות הידועות לנו בסבירות גבוהה לבין ספקולציות שאין להן שחר. הכל מוטל בספק, ולכן אין לקבל שום דבר בבטחון או בסבירות, ואין להבדיל בין זריחת השמש בבוקר לבין התיאוריה שהאנגלים הם בני עשרת השבטים. או, לחלופין, כל מה שאומר אדם כוחו יפה בדיוק ככל מה שאומר אדם אחר – ושוב אין להבדיל בין תולדות המלחמה הפלופונזית לבין ספורי הברון מינכהאוזן. [ה]זאת היא אותה "חשיבה חדשה" שהחברה הישראלית זקוקה לה "באופן נואש" – סתם, להגיד על כל דבר שהוא בספק[?]
ובקיצור - צריך ללמוד משהו לפני שאפשר לפקפק בו. צריך להבין על מה מדברים לפני שמכחישים את נכונותו.
אפשר לטעון נגדי: אהוד, אתה מודה שאתה לא מבין בדת, אז איך אתה מעז לבקר אותה? מתוך איזה עמדת מוצא, מתוך איזה גוף ידע, אתה מעז לבקר אותה?
תשובתי: תפיסת עולם הומניסטית אינה יכולה להתמקד רק ב"מה אני בודק?" אלא חייבת להתבסס על דיון פילוסופי: "למה אני בודק את מה שאני בודק? מה מועיל ומה מזיק? מה תורם ומה מסוכן? מה רלוונטי לחיים ומקדם את האנושות - ומה פגום ופסול, סרח עודף של חשיבה מאובנת ודוגמטית, וכל שרידתו נובעת מכוח הכפיה של יחידים, כתות ומערכות חינוכיות?" ובקיצור - "מה מוסרי ומה בלתי מוסרי?"
אני לא מבין בכשפים; אני לא מבין בקוסמולוגיה של ימי הביניים, הטוענת שהשמש סבה סביב כדור הארץ; אני לא מבין בתורת ארבע הליחות של "רופאי" ימי הביניים; אני לא מבין בקרניולוגיה (ה"מדע" של מדידת מנת המשכל על פי נפח הגולגולת); אני לא מבין ב"מדע" הגזע; אני לא מבין בתפיסת העולם שקבעה במשך מאות שנים את נחיתות השחורים בדרום המושבות הבריטיות וארצות הברית. אני לא יכול ולא רוצה להסביר את התורות האלה ולפרט את מרכיביהן, כי אני מוצא אותן מתועבות, הרסניות ורצחניות, ואת הקידמה האנושית אני מגדיר בין השאר בכך שהן הסתלקו מהעולם.
באותה מידה שאיני מבין בחוליים אלו, אני לא מבין בדת ואני מקווה שהקירבה הגדולה ביותר שאי-פעם אתקרב לנושא הזה תהיה בחקר הסיבות הפסיכולוגיות והסוציו-ביולוגיות לקיומה של הדת: למה כל כך הרבה אנשים משתעבדים לה? מה היתרון האבולוציוני שלה? יש כמה תשובות טובות, אבל אין מה לפרט לפני שהסכמנו שזו בעיה. כל תחום הדעת הזה, הדת, אינו רלוונטי לחיי. הסיבה היחידה שאני חייב להתייחס אליו היא - שהוא מסכן אותי ואת אורח חיי.
לא כל דת, בהכרח, היא בלתי מוסרית (בבודהיזם, למשל, אין אלים ואין חובת ציות בלתי מותנה לסמכות), אך הסיכון להידרדרותה של תפיסת עולם (ודת בכלל זה) למעמד של אי-מוסריות גדל ביחס ישר לכוח הכפיה שלה.
המדע מציל חיים. המדע מקדם את האנושות, החל ברפואה במחקר רפואי, בתרופות ובניתוחים, וכלה בתגליות מדעיות ושימושיהן למאור, לחימום, לתחבורה, לתקשורת ולהפצת הידע האנושי. דחיית המתודולוגיות של המדע, פיתוחיו ותגליותיו, לטובת האמונה חסרת הביסוס בדתות למיניהן, תוך המשך ההנאה מברכתו של המדע, הינה חסרת עקביות מבחינה מעשית ופגומה מבחינה מוסרית.
כשהתחלתי לקרוא מדברי הספקנים ולהקשיב לפודקסטים ספקניים, נרתעתי מזה שהם מכנים את עצמם ככה (עד היום לא נוח לי במאה אחוז עם הביטוי הזה). עד אז נתקלתי רק בספקנות שוללת כל או בספקנות כלפי מה שלא מסתדר עם דעתו האישית של הספקן. אחר כך הבנתי שהם מתכוונים לספקנות מוגדרת היטב, אז נרגעתי.
אם תבדוק חלק מהתגובות של המאמינים או חסרי הידע, תראה שהם תקועים בספקנות מהסוג הראשון. לא פעם הייתי צריכה להבהיר בתגובות עצמן, שלהטיל ספק זה לא אומר להטיל ספק בהכל, אלא זה דבר מאוד מוגדר ועם כללים.
אולי לפני שמנסים להסביר את האבולוציה, למשל, צריך להסביר קודם את החשיבה שהביאה לכך שהאבולוציה נתפסת כעובדה, כלומר - לא יעזור להביא עובדות המעידות על נכונותה, כל עוד הצד השני לא מבין את חשיבותן של עובדות מדעיות (או לא רוצה לקבל אותן).
מצד שני, הכל שזור ביחד, אין פוסט ואין דיון בנושאים ספקניים, שאינם כוללים גם נקודות של איך צריך לחשוב על הדברים מבחינה ביקורתית (למשל, פוסט התגובה שלך לירון). ועדיין, מי שלא פתח את הראש שלו לסוג החשיבה הזה, ידלג על נקודות והסברים שכאלה, כאילו היו עוד מאובן של עוד חוליה חסרה שהוא טוען שלא קיימת.
מהי ספקנות וחשיבה ביקורתית?
לא לקבל משהו על סמך אמונה שלך או של אחרים בו;
לא לקבל דברים ללא הוכחות;
לא לקבל דברים על סמך מה שנשמע לך הגיוני;
לא להניח משהו ואז לחפש אישור לו – אלא ההפך; לחפש אופציות נוספות כהסבר לתופעה מסוימת;
ללמוד על חשיבותה של הסבירות; להכיר בכך שאם אתה לא יודע משהו, זה לא אומר שאין מישהו אחר שכן יודע יותר על הנושא המדובר, ואז, כאמור, אתה לא יכול לבקר אותו מתוך בורות;
להכיר בחשיבותה של הבאת מקורות; להבין מה הן אנקדוטות ומדוע הן לא יכולות לשמש כהוכחות; להיות מוכן לשנות דעה; להבין מה הן טעויות תפיסה, טעויות מסוג COGNITIVE BIAS וכשלים לוגיים שאנשים לא מודעים בכלל לכך שהם משתמשים בהם;
להבין את השיטה המדעית: ביקורת עמיתים, חזרה על ניסויים, הוכחות, הפרכה, הקפדה על כללי ניסוי לשמירת אובייקטיביות;
להבין מדוע דברי מדענים שונים מדברי רבנים, מדוע אנחנו "מאמינים" בתאוריות מסוימות ולא באחרות, מדוע לאמונה אין קשר למדע ומדוע אפילו מדענים מתחום אחד, דבריהם מתקבלים פחות כאשר הם מדברים על תחום שאינם בקיאים בו (למרות שהם מדענים);
להבין מה משמעותו של קונצנזוס מדעי; להבין שהדבר שחשוב הוא האמת ולא מה שנשמע טוב, משהו שמישהו נקשר אליו, או משהו שמישהו מאמין בו.
|
תגובות (72)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
טוב, אני שמה את זה גם כאן. קשור לדברים שהובאו בפוסט על טענות מתוך בורות.
אכן מרתקת, היכולת הזו של מדענים דתיים להמשיך ולקיים את החקר היפהפה שלהם בלי שום קשר לאמונתם מבית אבא. צבי ינאי כתב יפה על אותה נקודה שלפני המפץ הגדול, שמדענים שואלים מה היה לפניה, וחלקם פשוט נאנחים, מושכים בכתפיהם ואומרים: "אם אתם רוצים, שימו שם את אלוהים, מה'כפת לנו. ממילא כל מה שהיה לפני זה אלו הן רק תיאוריות שאי אפשר לבדוק." כן, כל מקום שבו אין ידע, אנשים דוחפים לשם את אלוהים. לא היה אכפת לי, לולא היה זה פתח מילוט נוח לבורות (ignorance) כה רבה.
ברוך הבא בצל קורתי, אלכסנדר.
גם אני.
(את הספורט הזה ניסיתי, והוא מתסכל שוב ושוב, כי חלק מהפילוסופים הדתיים שאליהם פניתי מחוסרים ידע בסיסי בכלים של חשיבה לוגית.)
ונעים להכיר. תודה.
העיקר שבחקירתך המדעית הבלתי תלויה הגעת בשורה התחתונה למסקנה הנכונה.
אני רוצה , קודם כל להודות לך אהוד , על פוסט מאוד עינייני ומדוייק. שמחתי לקרוא אותו.
אני סבור שזו טעות לדבר על ספקנות וחשיבה ביקורתית רק בהיבט המדעי.
המחקר המדעי , הינו נחלת שביבים זעירים מהאנושות. נכון שמהאקדמיה , הוא נראה כעולם ומלואו , אבל בתור מי שחי על התפר בין האקדמיה לעולם האמיתי , אני מצטער לומר שערכים מקובלים במחקר מדעי , הם כמעט נעדרים מחוץ לאקדמיה ואפילו מחוץ לפקולטות למדעים מדוייקים.
אני נתקל כל הזמן באנשים , חלקם מאוד עשירים וחשובים , שמאמינים בדברים , פשוט בגלל שמתחשק להם.
אני לא חושב שהבעיה היא בחינוך , הבעיה היא החינוך עצמו. ברגע שאתה מעמיד את הילד מול סמכות יודעת כל שלכאורה מגדירה את המציאות , באיזה שלב נולד אדם שלא עושה את האבחנה ומחליט שהוא סמכות מספיק גבוהה כדי להגדיר את המציאות כרצונו.
לכן העניין הוא לא בתכנים.
כדי שאדם יפתח חשיבה ביקורתית הוא צריך לתרגל , הוא צריך להטיל ספק ובאופן מודע.
האמת , שאין לי מושג איך כזה דבר יכול להתבצע.
לא צריך אלוהים בשביל תפיסה "כמו דתית". הקומוניזם והנאציזם לא היו פחות דתות מאש היהדות או הנצרות, וזה לא מקרה שהן נלחמו בדת הממוסדת. השמאלנות הרדילקית של היום היא לא פחות דת.
"העובדה שבניגוד לדת, המתודולוגיות המדעיות זמינות לכל מי שיעמוד בקריטריונים הבסיסיים של ידע בהן. בלי הבדל דת, גזע, צבע, מין וכו'."
למעט חרם אקדמי כמובן, שהקשר בין מושכי החוטים המחוללים אותו לבין תפיסות דתיות עדיין לא הופרך , לא בכלים מדעיים לפחות.
הדיון הזה הלך קצת למחוזות הקלאסיים של אמונה מול מדע. אני רוצה להגיב לפוסט המקורי.
בעיני זו טעות לקשור בין הומניזם למדע. הומניזם הוא תפיסה מוסרית, וככזו היא נתונה לביקורת מוסרית. אחד יכול לחשוב שערכי משפחה מאוד חשובים, אחר יכול לחשוב שזכויות בפרט חשובות יותר, ואין דרך יחידה להכריע ביניהם. אפשר להגדיר ניסויים מחשבתיים רבים שמדגימים הבדלים בין תפיסות מוסריות, והמשותף לכולם הוא שאין, וכנראה גם לא יהיה, קונצנזוס. במובן הזה, תפיסה מוסרית דומה מאוד לדת - אני מאמין בזה כי ככה אני מאמין, ללא הוכחה.
מדע הוא בדיוק ההיפך מזה. במדע יש כלי אחד, שמאפשר להגיע לקונצנזוס - הניסוי. השאלה היא לא מה נשמע הגיוני, מה אינטואיטיבי, או במה אני מאמין - אלא מה מוכיח את עצמו. תרופה הומיאופטית, למשל, לא עובדת או לא עובדת בגלל שאני מאמין ברפואה מערבית, מזרחית או חוצנית. היא עובדת אם עשיתי ניסוי רציני, עם קבוצת ביקורת וסמיות כפולה, ויצא שהיא עובדת.
מתי הדת והמדע מתנגשים? ברגע שהדת יוצרת ניבויים שניתן לבדוק בניסוי. כשמישהו טוען בשם הדת שהעולם הוא בן 6,000 שנה, אז אפשר לבדוק את זה - האם בהנתן תנאי פתיחה מסוימים, ייתכן שהעולם הוא בן 6,000 שנה? ברגע שיש טענה שהשמש עמדה בגבעון, אפשר, בהינתן מה שהאנושות יודעת על פיזיקה, לבדוק את ההשלכות שהיו צריכות להיות לאירוע כזה, ולבדוק האם הן אכן קיימות בעולם או לא. וכשזה לא נכון, זה לא נכון, נקודה. הסברים מפותלים לגבי בריאת העולם לא עוזרים כאן.
זה גם העניין הבסיסי בספקנות - לבקש תימוכין, בניסוי או בדרך אחרת, לכל טענה שרוצים שאאמין בה. תימוכין זה לא בהכרח לראות את הדברים בעצמי, בסופו של דבר יש קבוצות שאני סומך עליהן שיבדקו בשבילי, אבל לדעת שהם שם, ושאני יכול להכנס ולעיין בהם אם אני רוצה. זה קיים במדע, ולא קיים בדת.
לגבי העניין המוסרי שבמדע - זה כלי, אבל כלי שבראש ובראשונה נועד להפוך את חיי האדם לטובים יותר. למרות פצצות האטום - מישהו היה רוצה לחיות בעולם בלי מדע? שמוות ברעב זה חזון נפוץ בו? שחודש של בצורת יכול למחות קהילה שלמה? ששפעת יכולה להפוך אותך לחלש מכדי שתוכל להתקיים? אין פה שאלה.
חשבתי לנסות לתרום עוד משהו לדיון
אשמח אם מישהו יסביר לי את ההבדל בין רעיון המשיחיות הדתית לבין רעיון הסיגולריות של הטראנסהומניסטים
,חבורת מובילי טכלונוגליה ומדע בחזית הטכלוגיה. מזמין אתכם לקרוא ביט קצת כאן
http://www.singulariut.com/?p=229
בנוסף, הנה כמה שורות מתוך כתבה ב כלכליסט. ראיון עם ג'רון לנייר ,מחבר הספר you are not a gadget , ללא ספק אחד המוחות הטכנולוגיים המבריקים של המאה הקודמת וגם של זו הנוכחית, לפחות עד עכשיו.
הבאתי את הקטע שמדבר על הכח המנחה את מובילי הטכלוגיה בעמק הסיליקון. הכלים, מדעיים לחלוטין המניע, חיי נצח, הארה. לי זה מאד מזכיר מטרות דתיות.
ובכלל, אוניברסיטת הסינגולריות בעמק הסיליקון נכנסת לא רע לתפקיד הכנסייה החדשה.
בבקשה:
...
הסינגולריות: סדר טכנולוגי מחליף את האדם הטרגי והביולוגי
העיצוב הזה אינו מקרי - הוא משקף את החזון השולט בנוגע לתפקיד הרשת. לנייר מספר כי בשנות התשעים "האינטרנט עוצב בידי אמונה מתוקה בטבע האדם. האמנו שאם נעצים אנשים נשיג יותר טוב מרע. אבל האמונה הזו התחלפה באמונה שונה לגמרי, ששמה את המכונה במרכז ולא את האדם". לפעמים זו אמונה במובן העמוק של המילה, שמקבלת ממדיים דתיים של ממש: לא מעט אנשי הייטק מעמק הסיליקון מתייחסים ברצינות גמורה לרעיון הסינגולריות — מציאות שבה רשת המחשבים אדירת הממדים שבנתה האנושות מפתחת תודעה משלה וקמה לתחייה. פיטר תיל, ממייסדי פייפאל ומהמשקיעים הראשונים בפייסבוק, כבר בעניין, וגם לארי פייג' וגוגל תומכים במי שמקדם את הרעיון, בין השאר על ידי מימון אוניברסיטת הסינגולריות שנמצאת בסמוך לגוגל.
למעשה, יש מי שטוענים שזה כבר קרה בדיוק בגוגל, שהיא נהפכה כבר ליצור חושב. לנייר מסביר שהסינגולריות, הרעיון הפוסט־אנושי של האינטרנט כתודעת־על, "משפיע מאוד על רבים מהכלים שלנו ביומיום, ולכן משפיע על כולנו. פייסבוק, למשל, מתוכנן בין השאר כדי ליצור מוח גלובלי, זה לפחות מה שאומרים מקורבים לחברה. גוגל בוּקס, הפרויקט לדיגיטליזציה של כל הספרים בעולם שיהיה בעל השפעה מכרעת על עתיד הקריאה והחינוך, תוכנן להיקרא בידי מחשב ולהיות מאגר מידע לאינטליגנציה מלאכותית עתידית. פייג' עצמו אומר את זה".
מה כוח המשיכה של הרעיון הזה?
"יש כאן מניע כלכלי: אם אתה מתמקד במחשבים ולא באנשים, אתה מרכז הרבה כוח סביב מחשב ספציפי ויכול לעשות הרבה כסף. אבל חלק מהמניע הוא גם פחד ממוות. ריי קורצווייל (ממציא מוביל וראש אוניברסיטת הסינגולריות), שהוא חבר שלי, מדבר על סינגולריות בעוד 20-15 שנה, והוא מקווה שהמחשבים ישאבו את התודעה שלו, יהפכו אותה לדיגיטלית ויעניקו לו את החיים הבאים במערכת של מציאות מדומה באינטרנט. הליבה של הרעיון הזה נובעת מהשבריריות האנושית: לפעמים קשה להתמודד עם הכללים של מה זה להיות אנושי, הם קשים ואכזריים. אז נמשכים לרעיונות שמציעים סדר טכנולוגי נקי במקום העולם הטרגי והביולוגי שבו אנחנו חיים"
לינק לכתבה
אבקש רק שתזהרו לפני שאתם צולבים אותי עוד יהפכו אותי לאל.. ובזה אף אחד לא רוצה
שיט שיט שיט, זכרתי מלימודיי שההינאיאנה היה המוקדם והמהאיאנה המאוחר. לך תסמוך על ויקיפדיה.
כל הסיפורים האלו על חשיבה ביקורתית וספקנות , הזכירו לי סיפור סיני עתיק.
אף אחד לא הצליח לתפוס את צ'ואנג צו ישן.
תלמידיו שהיו נרדמים אחרי חצות , היו מתעוררים עם עלות השחר ומוצאים מדי יום את רבם משכשך במימיו הקפואים של הפלג ולוכד באצבעותיו דגים מנומנמים.
עד שיום אחד הם התעוררו ומצאו את צ'ואנג צו שוכב על דרגש ומסרב לקום.
"חלמתי שאני פרפר" הוא הסביר להם "ריחפתי בין הניצנים ומצצתי צוף מתוק. עתה קיומי בסכנה , כיוון שאני לא יודע עם אני צ'ואנג צו שחולם שהוא פרפר , או פרפר שחולם שהוא צ'ואנג צו. "
התלמידים היו נבוכים והמומים. לא היה בכל הקיסרות אדם נחוש ונמרץ יותר ממורם ורבם ומצבו המעורער מילא את ליבם בחשש.
רק תלמיד אחד לא היסס , הוא ירד בריצה אל הפלג ומילא דלי במים צוננים ולעינהם המבועתות של חבריו , שפך את כולו על ראשו של המורה הנערץ.
"אשריך" קרא צ'ואנג צו הרטוב והמשקשק אל תלמידו "עכשיו אני יודע שאני צ'ואנג צו ולא פרפר! הצלת את חיי ובזכות זה תהיה יורשי וממשיך דרכי."
"מוטב לך לרדת עכשיו מהמיטה , מורי ורבי" ענה התלמיד "כיוון שאם לא כן , אני אזכה אותך בעוד שטיפה."
אם כך הבנת , תוכל לאתגר את הספקנות העצמית שלך כעת , כיוון שהמהיינה היא הבודהיזם המאוחר יחסית. הבודהיזם הקדום נקרא טהרוואדה , או היינאנה , ומתחת לכל המילים היפות , הוא דת נזירית נוקשה.
אין בו ממש אלים , כפי שאנו מכירים בגרסאות טיבטיות יותר של הבודהיזם , אבל בודהא משמש בו כישות אלוהית למדי.
הנה דוגמא של התייחסות המדע למה שאנחנו לא רואים. תודה, חתולה. בחיי, ואני חשבתי שמי שיודע לכתוב גם יודע קצת יותר מזה. מסתבר שממש ממש ממש טעיתי. אני מודה שאני בור, אבל תודה למגיבים כמו מר פו, שעוזרים לי להבין שמצבי יחסית טוב.
לפי מה שהבנתי, בבודהיזם המוקדם, המאהאיאני, היו רק מוארים, לא אלים. ההינאיאנה שינמכה את הנושא, כמו הקתוליות בנצרות, והוסיפה את כל החרא מסביב, כמו שאתה אומר. עד שבאה הפרוטסטנטיות והחזירה את הסולה פידה (sola fide). אז התכוונתי יותר לזן וכל זה. אבל אני מודה שאני לא מומחה.
אחלה פוסט, אהוד והחתולה. תודה רבה. קטונתי מלהשתתף בעימות בין רציונל לאמונה (טוב, לא באמת קטונתי - אני פשוט מתעייף ממנו מהר), אז אוסיף רק תיקון קטן בנוגע לבודהיזם: בהחלט יש בו אלים וחובת ציות בלתי-מותנית. זו דת עתיקה, שעוד בנעוריה התפצלה לזרמים, בינהם זרמים עממיים עם פנתיאון משוכלל, גיהנומים לרוב וכיו"ב. זה לא מה שבודהא (סידהרטה, המייסד) התכוון, אבל גם ישו לא התכוון לרוב החרא שבנו עליו. מאוחר יותר התפתחו אסכולות נטולות-אלים כמו הזן וכיו"ב, אבל חלק גדול ממי שקורא לעצמו בודהיסט בהחלט מאמין באלים ובחובת ציות.
אז בטח זה יעניין אותך:
כבר בצורת ההתייחסות שלך
יש סוג של בורות.
איזה קשקוש. איזה בורות. בחיי, אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק.
אני מתכוון מבחינה קוגנטיבית ולא כמותית
רק אנחנו ושאר הפטוגנים ממשיכים להתפתח אבולוציות בעוד שאר החיות דורכות במקום.
ה"הרמוניה" של העולם רוצה אותו במצב של הוֹמוֹ אֶרֶקְטוּס =שווים התפתחותית לחיות
רשימה של בלוגים ישראלים מומלצים (בצד ימין). אבל ממש.
הרשימה מתוך האתר שפינוזה, מומלץ בעצמו.
המדע מתייחס רק למה שהעיניים האנושיות רואות.
הרבה חומרים קיימים מסביבנו שהעיניים האנושיות לא מסוגלות לאבחן...
קולניות? תקיפה? לוחמנות? חזרה בתשובה?
בחירה משונה של תיאורים, שרק מצדיקים את מה שאמרתי קודם (שלא תגיד שלא אמרתי...), בתגובה לתגובתך הראשונה.
לא מוצאת חן בעיניך האמת - שלא הופכים את ההגיון לאל, או שאין "אמן" במדע (למעשה ענית לשאלתך שלך, או שבעצם לא ענית), אלה שתי הנקודות שלך שעניתי עליהן. לא מסכים לא צריך, תמשיך לחשוב שאתה צודק, תוך שאתה טוען כנגד אחרים על תחושת הצדק המנופחת שלהם.
אתה זורק לעברינו (אהוד, אני, הספקנים, לא יודעת, באוויר) שמי שמשתמש בהגיון, סוגד למעשה לאל, ושהמדע הוא דת, וחושב שאני לא אענה על דברי ה"חוכמה" האלה? כל החלק שלי בפוסט, לפחות, מדבר בדיוק על ההפך מזה (!)
אגב, גם האשמות הלוחמנות והקולניות צפויות, גם דוקינס (וואו, גם הוא לא אל) היה פעם היחיד בפאנל של עיתונאים, אנשי דת ופוליטיקאים, שהוצג בידי המנחה כ"outspoken", כאילו כל השאר הם דובוני אכפת לי קושקושונים והוא המניאק שבא להרוס את ליל האהבה בצמח בקולניות בלתי הולמת (ודרך אגב, אם מקשיבים לו באמת, הוא אחד האנשים הכי נימוסיים ועדינים שקיימים).
איזה מזל שלהפסיק לחשוב קל הרבה יותר מאשר להפסיק להרכיב משקפיים. לא צריך ניתוח לייזר. פשוט חוזרים בתשובה. סתאאאם. אני עייף מכדי להיות רציני.
--
חתולה יקרה.
הנכונות שלך אלי קרב מעלה בי חיוך של לוחם בפנסיה המתגעגע לשקיעות של פטל. מה כבר כתבתי שמעורר אצלך כזו קולניות?
תנסי לכתוב תגובה פעם בלי לתקוף?
הטוטליות הלוחמנית הזו, היא בדיוק החומר ממנו עשויה החזרה בתשובה.
שלא תגידי שלא אמרתי..
ולגופה של תגובה,
גם כד חרס הוא לא אל כי אם כלי, אבל הפלא ופלא יש מי שמתפלל אליו.
מסתבר שמדענים רבים ב ו ח ר י ם להאמין. זה לא סותר כהוא זה את היכולות האנליטיות שלהם. אם יש פה נסיון פאטתי אני דווקא מרגיש שהוא לא מגיע מהכיוון שלי. הרי ללעוג לאנשים דתיים ולאינטליגנציה שלהם על ידי זה שבוחרים קבוצה אנשי דת מטומטמים והופכים אותם לסמל הדת, כמוהו כלקיחת אידיוט מהרחוב והפיכתו לשגריר העומקים שבמדע ואז לצלם את זה ולרקוד על האיוולת.
אני מאמין בלב שלם שבכל התארגנות תרבותית ובכל מעשה שבני האדם עושים הם פועלים על אותם אלמנטים אנושיים. במילים אחרות בתפיסת עולמי אין חילוניים ודתיים, אלו הגדרות ברמה של קבוצות כדורגל, יש בני אדם שלהם צרכים מולדים ויכולות אישיות ואמוציות והגיון וסביבה ונרטיב . וכל אחד, כמו נמלה על שביל, סוחב את העלה שהוא מצא ושהכי מתאים ליכולות הרגשיות שלו. אין הבדל בעיניי בין לומר ערבי זה רע, או נוצרי זה רע או יהודי, או דתי או חילוני - היינו הך.
נדמה לי ש כלא קנטיאני זו התאוריה הפופ-מדעית שבה אני בוחר לתת את מבטחי כשאני מנסה להבין את הסביבה שלי.
נולדנו לתוך התובנות האנושיות שלנו ואיך שלא נהפוך בהן, תמיד ולעולם נהייה שבויים בהם. כמו ציפורים שבוחרות רוח כזו או אחרת אך לעד יהיו שבויות באותם השמיים.
ויש דבר חשוב מאין כמוהו שלימדתי את עצמי :תחושת הצדק בדיוק כמו חוזקת כאב הראש לאו דווקא מעידה גודל הראש או על האיכות שלו אךא רק על כמות הלחץ במערכת.
שיהיה יום נהדר ואחריו לילה שקט.
אני מסכים - המין האנושי כבר מיצה את עצמו. לא תזיק הפחתה של כמה מיליארדים. בקושי נרגיש. וכדור הארץ רק יפרח כתוצאה מזה. השאלה - איפה מגלחים קודם? בפינות? כמו עוגת גבינה שמיישרים כך שלא נרגיש? קשה לבחור, קשה. נכון שיש אל קעידה, שליטי ערב, אמריקה ומאגרי הגרעין, סין ומדיניות דילול האוכלוסיה, אבל לא נראה לי שאפשר לסמוך עליהם שיעשו את העבודה המלוכלכת. מקסימום הם ינדבו אחרים, והאחרים האלה יחשבו רק על עצמם ולא יתנדבו להושיט ראשם למאכלת. איזה אגואיסטים מחורבנים.
ולגבי האיש שיושב מתחת לעץ וממלמל - הוא ממש לא מפריע לי. אבל לאחרונה הם ממלמלים לי ברחוב, במוסדות ציבור שנבנים על חשבון המסים שלי, בבית הספר של הילדה שלי, בבניין שלי, ומרוב מלמולים קשה לראות את היער.
אחרי שקראתי את יוסי ואמנון_, אני כבר לא כל כך בטוח. אבל זה יעבור לי במחלה הקרובה.
אה, אתה רוצה להיכנס איתי ראש בראש? אין בעיה!
לך ספר לאנשים שהתאדו ונשרפו והתפוררו לאט לאט בהירושימה ונגסאקי שהמדע מציל חיים, לך ספר לאנשים שחלו בסרטן כי עבדו במפעלים מזהמים שהמדע מציל חיים, לך ספר לכוכב הלכת המזוהם והגוסס שלנו שהמדע מציל חיים, לך ספר את זה לעוד מאות מיליוני אנשים שמתו ומתים וימותו בסבל איום "בזכות" המדע.
אז שוב, המדע הוא כלי. אפשר להשתמש בו כדי להציל חיים וליצור יצירות פאר ואפשר להשתמש בו כדי לגרום הרס וסבל.
איזה שימוש ייעשה בו, תלוי רק בנו, בני האדם.
(וזה מה שהכי מפחיד...)
אני האחרון שישכל אותיות. רבש"ע הוא הקיצור הדתי ל"רבונו-של-עולם"-סטייל.
התכוונתי לאוניברסיטאות כמו בולוניה סורבון וכיוצא בזה
שתלמידים למדו מאסטרונומיה, אומנות, תאולוגיה ועד רפואה.
מי מדבר על רשב"ע? בעעעעע
תמסור ד"ש.
ולגבי התגובה המקורית - ההגיון הוא לא אל, ההגיון הוא כלי. הנסיונות הפאתטיים לזרוק עלינו בחזרה את טענותינו שלנו כנגד הדוגמטיות שבאמונה מזכירים את ה"כל חוזר אליך..." של הילדים.
זה בדיוק מה שיפה, שאין "אמן" במדע. אם אתה לא רואה את היופי של זה או אפילו לא חושב שזה נכון, אתה מפספס נקודה חשובה שהפוסט הזה דווקא התכוון להאיר.
א-הה. ספרי את זה לחיילים בשדה הקרב שעשו להם צנרור בשעת חירום, ליולדות שעשו להן ניתוח קיסרי, אחרת הן והתינוק היו מתים, לחולים שאיבריהם הפנימיים נרקבו עקב וירוס ורק תרופה חדשנית הצילה אותם. באמת, ניסית את הקשקוש הזה על אנשים שניצלו בזכות המדע?
(אני חושב שחריפות תגובתי חשפה את העובדה שאני אחד מהם.)
בהנחה שהייתי צריך להיות מת כבר שלוש פעמים עד גיל שלושים, וכל פעם בא איזה טריק רפואי והציל אותי, אני לא ממש מקבל בהבנה חכמולוגיות שכאלה.
סתירה פנימית: א. אני אלוהי. תשאלו את אמא שלי. ב. אין לי דוקטורט ולא הייתי מתנגד שיהיה לי אחד. מסקנה - זו תיאוריה שעוד צריך להוכיח.
קחי באיזי, אחותי. אפשר גם חצי אמת. לא תמיד הסחורה טריה. ככה זה בשוק הרעיונות פה.
כן, אבל התחומים שהם למדו בימה"ב - רבש"ע, רבש"ע. להצטמרר.
זה כי חיללת את שם השם. תצטלבי שלוש פעמים, תקטירי קטורת, תבעירי אלמנה הודית ואז תחזרי. יש מצב למחילה. בתשלומים.
ריבונו של מדע מוסר שהוא עסוק כרגע. הוא מציל נפשות חוטאות מעינויי הגיהינום. מה זה חם שם. שמע, עבודה כפוית טובה.
נכון. נסחפתי. המדע לא מציל חיים. רק גורם להם להיגמר בגיל 80 במקום בגיל 30 או 5 או שנה. רק דוחה אותם עד למועד שבו האדם סיים לגדל את ילדיו עד לבגרות - במקום שהם ייגמרו במועד שיאלץ את הילדים ללוות את גופתו המתקררת לקבר כשהם עוד בני שלוש או שש והוא יחסר להם כל חייהם. סליחה. נסחפתי.
המדע אינו מציל חיים - הוא במקרה הטוב רק דוחה את המוות.
סיבות משכנעות אבל המסקנה היא שאם אתה אלוהי תצליח לבנות קריירה מוצלחת גם ללא דוקטורט.
"אהוד, האם לדעתך קיים ביקום התלת מימדי שלנו, מימדים נוספים שאיננו יכולים לראות?"
תשובה קצרה: "אין לי מושג בתאוריות הקשורות ביקום מרובה מימדים"
תשובה ארוכה: ראה פוסט לעייל.
______________________________________________________________________
יש לי תחושה לא נעימה מכך שהספקנים נוטים לקחת על עצמם את נטל ההוכחה.(בענייני האמונה באל)
מדוע לא נשב כולנו בראש טוב ונודיע לכל העולם:
"אנחנו לא מאמינים באלוהים. מי שרוצה לשכנע אותנו בהגיון ובעובדות המעוגנות במציאות ולא בכתבי קודש או בהפחדה, מוזמן להגיע בשעות הקבלה המעשית"
נ.ב.
מפאת קדושת חופש(ד)תנו, נא לא להציק לנו בשבת ובמועדי ישראל, ובמועדי הקתולים, הפרוטסטנטים, האנגליקנים, הפרוסבוסלאבים, ההינדים, הסונים, השיעים, הדרוזים, הצ'רקסים, וכל דת שמונה יותר משלושה מאמינים.
בקיצור: היום סגור- תבואו מחר.
(יש להודות שיש לאמונה באל כמה צדדים חיוביים)
יש לי צורך להגיד תודה. הייתי רוצה לראות יותר דיונים מוזנקים מההתבוננות הזו. ואיני מוצאת שיש כאן שיר הלל למדע (אין ספק... הא..הא.. שלא כל פירותיו היטיבו עמנו) אלא העמדת מראה אל מול אוסף הרגלים שבהעדר מראה מעין זו זולג אט אט לראיית עולם מקובלת ונפוצה. כזו שאין בה מקום לאמות מידה שיש לחתור אליהן במשותף על מנת לקיים דיון רציני.
על זה, אכן תודה.
צריך לעבור לעורך טקסט מתקדם ואז זה נשמר.
מדוע אלוהים לא קבל מעולם דוקטורט?
1. היה לו רק פרסום אחד משמעותי.
2. הוא היה בעברית.
3. הוא לא כלל מראי מקום.
4. הוא מעולם לא פורסם בירחון נחשב.
5. קיים ספק באם הוא כתב אותו בעצמו.
6. אמנם ייתכן שהוא ברא את העולם, אבל מה הוא עשה מאז?
7. מאמציו לשתף פעולה עם עמיתים היו די מוגבלים.
8. הקהילה המדעית לא הצליחה לשחזר את הממצאים.
9. הוא מעולם לא קיבל אישור של וועדת האתיקה לניסויים בבני אדם.
10. כשאחד הניסויים שלו לא עלה יפה, הוא ניסה לכסת"ח אותו על-ידי הטבעתו.
11. כאשר נבדקים לא התנהגו כצפוי, הוא מחק אותם מהמדגם.
12. הוא כמעט ולא הגיע לשיעורים, והסתפק בלתת לסטודנטים לקרוא את הספר.
13. יש האומרים כי הוא נתן לבן שלו להעביר את הקורס במקומו.
14. הוא השעה את שני התלמידים הראשונים שלו על כך שהם למדו.
15. למרות שהיו רק עשר דרישות לקורס, רוב הסטודנטים נכשלו במבחנים.
16. שעות הקבלה שלו היו לא תדירות, ובדרך-כלל נערכו על ראש הרים.
זה הממשק הדפוק של הקפה.
תלחצי Shift+Enter
שלום לכבוד הסופקקקקק!!!!1
אמרו חכמינו, כדי לזהות טיפשות לא חובה להיות חכם, מספיק להיות טיפש מסוג אחר, וכל תרנגולת יכולה להטיל.
פרט לכך כבר מצינו כתוב במקורותינו: "עבד היה מטיל ספק למרחק של שלושים בלוגים, פעם ביקשו ממנו להטיל ספק בחלון של פוסט ממרחק של 50 בלוגרים, אז הוא הלך 30 מטר אחורה ואם לא עצרו אותו הוא ממשיך ללכת עד עצם היום הזה.
וחוצמזה, אתה במו ידיך הפכת את עצמך לסמכות בקפה לענייני מדע. אתה אולי מרגיש שהפוזה הזו לא יושבת עליך טוב, ושעדיף שתחזור לדבר שטויות, אבל ממילא לא משנה מה שתאמר או תכתוב, 90% מהאנשים יחשבו שאתה מדבר שטויות ממילא, והשאר סתם לא יבינו למה התכוונת.
כפי שנאמר (שכחתי איםה, אני חושב שאולי באחד הפרקים של ד"ר הו מלפני שתי עונות) "אתה הראשית והאחרית, האלפא והרומיאו, האהוד והאמיר, הספק שבקפה, מי שהלך לחפש אתונות ומצא מטילות, ואם לא יחסו בצילך תצא בחוץ, ותשב לבד בחושך כמו הפולניה הטובה שאתה".
או בקיצור, די תמשיך...
אני לא מסכים איתך ש"המדע מציל חיים. המדע מקדם את האנושות"
המדע הוא בסך הכל כלי, כלי להבנת הדברים שמתרחשים מסביבנו. הוא נייטרלי לגמרי, לא טוב ולא רע.
אפשר לעשות בו שימוש טוב או שימוש רע, כמובן בראייה סובייקטיבית. אם נאצי נעזר במדע כדי להשמיד יותר יהודים, אז בשבילו זה טוב, לעומת זאת, בשביל היהודים זה רע.
(האסוציאציות שעולות לי בראש, וייז מייר...)