אז החלטתי שמחר אני חוזרת לבאר שבע...

מחר הטיפול פיזיותרפיה האחרון בירושלים לעת עתה...

החתול הקטן שלי, סוני, ששבועיים + מהחלק הכי כיפי בגידול גור פספסתי,

נעלם!

איך הוא נעלם אתם שואלים?

החתול הגדול שלי, קראש, שאת תמונתו כבר ראיתם,

גילה משום מה איך לפתוח את החלון והתריס בביתי.

לדעתי כדי לפתוח חלונות אלה צריך אגודל (opposable thumbs) אבל כנראה שאף אחד לא סיפר לו.

לכן כל מי שטוען שחתולים הם חיות טיפשות מוזמן לפגוש את קראש הגאון שבאמת לומד (מלמד את עצמו) לעשות מה שהוא רוצה...

קראש וחמודה יודעים לחזור הביתה...

אבל סוני הקטן, רק יודע איך לצאת ועוד לא למד איך להכנס.

אז קראש פתח את החלון,

כולם יצאו ורק סוני...

לא חזר...

עדיין...

מאתמול הוא בחוץ והמלאכים שלי לא מוצאים אותו.

בעובדה שהוא בחוץ לבד מסתובב

ב-גנש רק יודע איפה

(כן, הייתי בהודו ואהבתי),

אני כבר לא יכולה לעמוד ולכן מחר מסיעים אותי חזרה הביתה.

כמובן שדאגתי שחבריי לא יאחרו לבוא לבקר בהקדם האפשרי אחרי נחיתתי

בביתי כי גם אליהם אני מאוד מאוד מתגעגעת.

מזל שYES פתחו את ערוצי הספורט בחינם ובדרום אין שיבושים,

ככה הם יוכלו לראות את המשחק,

ואני...אעשה כנראה כמה דברים במקביל:

אחפש את סוני

אבהה בחבריי

מכוון שנדב (ידיד טוב מאוד) שם אני גם לא אפסיק לצחוק..

וגם כמובן אראה את המשחק...מה לעשות שרוב החבר'ה בנים... 

מה יהיה בהמשך?

בנתיים עוד לא ברור,

הרבה כאבים עזבו אבל מפרקי הירך והמרפקים ממש עקשניים...

אצלנו במשפחה (פולנים ייקים עם קמצוץ/קורטוב קטנטון עירקי)

אומרים עקשן-קופ.

אבל לאחרונה אבי הסביר לי שקופ זה ראש.

ולכן אומר שיש לי עקשן-היפס (ירכיים),

עקשן-ני (יענו ברך)

ועקשן-מרפקים ...

מקוה מאוד שהמצב ישתפר

ושבוע הבא כפי שנראה נתחיל להתקדם לכיוון האלטרנטיבי (רפואה משלימה)

ונקוה ליותר שיפור ויותר מהר...

אמנם מירי מסיקה אמרה בשיר "שירה" שהחיים עוד יחכו לי,

אבל אני כבר רוצה להגיע אליהם חזרה...