כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ,,,

    פרופיל

    cafe2010
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    חצי פגישה לאין קץ

    14 תגובות   יום ראשון, 6/3/11, 22:19

    ''

     

    פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר,

    קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דַי...

    וְשׁוּב הֵצִיף הַכֹּל, וְשׁוּב הַכֹּל הִסְעִיר

    מִשְׁבַּר הָאֹשֶׁר וְהַדְּוָי.

     

    אַף סֶכֶר שִׁכְחָה – בָּנִיתִי לִי מָגֵן –

    הִנֵּה הָיָה כְּלֹא הָיָה.

    וְעַל בִּרְכַּי אֶכְרַע עַל שְׂפַת אֲגַם סוֹאֵן

    לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ לִרְוָיָה!

     

     

    רחל,

     

    תל-אביב,

     

    13.4.25


    *

     

     

     



    פעם כשהייתי שיכור מסטול מת כתבתי כאן על אהבתי לאלתרמן ולרחל. היום , כשאני מפוכח ( קשה להבחין אבל  זה קורה..) אני מבין שאיני ראוי אפילו להביע את אהבתי .


    השיר הזה ( שבכותרות הפוסט צירפתי אותו עם שירו האדיר והמופלא של אלתרמן " פגישה לאין קץ" ) הוא אחד השירים הפשוטים ביותר להבנה מחד, ומאידך אחד העמוקים ביותר בנפש והכרה, האהבה כאן היא רק טריגר למשהו עמוק יותר, אותו משהו שיכול להעלים את הסכרים.

     

    ייחוס עניינים אחרים מעבר לכוונת המשוררת הוא כעין סמך הפתגם:  ניבא ואינו יודע מה ניבא. כי פעמים שאדם בהצפת רגשותיו מגיע לתהומות בסיסיים הכוללים הרבה מעבר לאותו פרט שגרר את חשיפתם.


    פעם למדתי באחד ממדרשי חז"ל הגאוניים כי חסד עשה הקב"ה עם האדם שנתן לו את השכחה. לפעמים כשצפים זכרונות אני נזכר במאמר הזה. בין אם הזכרונות שליליים או חיוביים.

    ואני יודע כי גם זכרונות הכאב הם רק קליפות לגרעין האושר שבתוכם. השכחה המבורכת כלולה בזכרון עצמו, והזיכרון המתאפשר, כל זיכרון הוא חסד אמיתי בעומקו.



    האם זה מזג האויר, תנועת האור או הכוכבים, השכל הפועל דרך מרכבת השמים או סתם ריח האביב.



    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/3/11 19:19:
      ובאותה מידה של חסד, העניק לנו את הזכרון. כי מה ומי אנחנו, אם לא סך כל זכרונותינו.... (פעם כתבתי משהו, שהתבסס על המשפט הזה שנטבע בי באחד החרישים הכי עמוקים שנחרשתי בחיי).
        9/3/11 17:45:

      צטט: *ענת* 2011-03-09 06:42:23

      ,תודה

       

       

      ענת?

      בבקשה.

        9/3/11 17:45:

      צטט: minisrael 2011-03-08 20:07:19

      חסד גדול, השכחה. ואתה, לפעמים, פשוט... אין לי מילים נו.

       

       

      תמשיכי עם זה ובסוף אחסום אותך.

       

        9/3/11 17:43:

      צטט: פקה-פקה 2011-03-08 15:33:55

      "משבר האושר והדווי". אני יכולה למות ממילים כאלה.

       

      כתבתי אלף שורות תגובה

      והחלטתי לא להגיב:)

        9/3/11 17:39:

      צטט: שיחה עם עצמי 2011-03-08 12:59:24

      פוסט נפלא,אתה אדם מלא ידע ומחשבה(אבל את זה כבר נוכחתי לדעת בפוסטים נוספים שלך) אז שוב באתי לקרוא.. ושוב כרגיל למדתי ונהנתי.

       

       

      תגובה כואבת, אשתדל להתגבר עליה.

        9/3/11 06:42:
      ,תודה
        8/3/11 20:07:
      חסד גדול, השכחה. ואתה, לפעמים, פשוט... אין לי מילים נו.
        8/3/11 19:54:

      צטט: cafe2010 2011-03-08 12:42:35

      צטט: משורר לאומי 2011-03-07 00:46:34

      כתבת באופן משכנע. רק שאני מכיר את זה עם מנגינה אחרת יותר ישנה. תודה על המידרש והפירושים.

       תודה לך.אשמח אם תפנה אותי לניגון הישן.

      ''
       

        8/3/11 15:33:
      "משבר האושר והדווי". אני יכולה למות ממילים כאלה.
        8/3/11 12:59:
      פוסט נפלא,אתה אדם מלא ידע ומחשבה(אבל את זה כבר נוכחתי לדעת בפוסטים נוספים שלך) אז שוב באתי לקרוא.. ושוב כרגיל למדתי ונהנתי.
        8/3/11 12:45:

      צטט: מלכת ווּלְגָרְיָה 2011-03-08 12:28:42

      ב-1925 היא כתבה : "ושוב הציף הכל" ותראה לאן לקחו היום את הביטוי היפהפה הזה ואיזו משמעות מודרנית ניהולית אדמיניסטרטיבית נתנו לו. (אם רוצים להציף את הבעיה בלה בלה בלה...)

       

       

      יופי הוא עניין יחסי.בדור הבא יתפארו ביפי הביטוי "להציף את הבעיה" ויצטערו כשיגידו " ויצף הברזל" ( כלשון מקרא ).

        8/3/11 12:42:

      צטט: משורר לאומי 2011-03-07 00:46:34

      כתבת באופן משכנע. רק שאני מכיר את זה עם מנגינה אחרת יותר ישנה. תודה על המידרש והפירושים.

       

       

      תודה לך.

       

      אשמח אם תפנה אותי לניגון הישן.

      ב-1925 היא כתבה : "ושוב הציף הכל" ותראה לאן לקחו היום את הביטוי היפהפה הזה ואיזו משמעות מודרנית ניהולית אדמיניסטרטיבית נתנו לו. (אם רוצים להציף את הבעיה בלה בלה בלה...)
        7/3/11 00:46:
      כתבת באופן משכנע. רק שאני מכיר את זה עם מנגינה אחרת יותר ישנה. תודה על המידרש והפירושים.

      תגיות