כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    כאן תחת כוכב הצפון

    העץ הבוכה

    64 תגובות   יום ראשון, 6/3/11, 22:46

     

    ''

     

     

    העץ הבוכה

     

    העץ בוכה פלגים ביום וגם בלילה.

    משכבר היה גדול ונישא

    עץ אחד ביער

    ובאה עליו יד הכורת

    וכעת הוא ערימה.

    חלקו באדמה

    חלקו בעשן נישא.

    יחברו חלקיו ויעלו

    בעץ הבא. תמיד.

     

    על מי בוכה העץ פלגים,

    על היער הנגדע

    על ציפור השיר

    על היד הכורתת

    על שורשיו הנבערים

    על מי גזעו הממשיכים ועולים

    ונשפכים פלגים.

     

     

     

                למי בכלל אכפת

     

    לא אכפת לציפור השרה בין ענפיו

    לא אכפת לארנב הנובר למרגלותיו

    לא אכפת לשמש המחממת את גזעו

    אשר נפל בזעקה לשכב עם צילו.

     

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (59)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/12/11 01:48:
      יפה, רון
        3/6/11 14:46:
      סוף שבוע טוב חברון.וד"ש למ. :-)
        12/5/11 15:39:
      "כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור" (יש לשים סימן שאלה בסוף הפסוק) ומכאן (לא בדיוק, אבל בסביבה...) נלמד הדין שאוסר השחתת עצים.
        17/4/11 23:44:

      כוכב* הערכה.

      תודה לך

      שנענית לקריאה הדחופה

      לאיחולי רפואה שלמה לאילנה קורן שליט"א.

      תבורכו מפי עליון.

      http://cafe.themarker.com/post/2128959/

      ברכות לחג הפסח''

      פסח כשר ושמח

        23/3/11 23:10:

      אהבתי את התוכן ומשמעותו.

      -

      כוכב* של תודה.

      ממני

      - סלרי/כרפס -

      -

      -''

        23/3/11 18:48:
      העץ הוא גבוה..העץ הוא ירוק...:):)
        23/3/11 17:48:
      "נפל בזעקה לשכב עם צילו" משפט סיום חזק...מאד סימבולי והצילום יפיפה...
        14/3/11 04:42:

      אכפת ! מאד אכפת ! לך ולא רק :-)

      כתבת מקסים..שוב...

        12/3/11 15:09:

      יש לי שיר שמתחיל
      העץ הבוכה קליסטימון...אחפש


      ואחר שאני זוכר :

      מכונית מלאה עצים גדועים...
      אם כאב היה דבר מצטבר לא היה לי מקום בשבילו
      אם שינה היתה גם כן הייתי אדם ער
      אך כיון שכסף שינה וכאב אינם מצטברים
      הרי עלי לעבוד לישון ולכאוב .

      ומה עם אהבה .

        12/3/11 14:21:

      חברים כל כך טובים שלי
      מודה לכם על כל מילה, כל התיחסות
      כל מה שעובר מלב אל לב

        12/3/11 13:59:

      צטט: יזהר באר 2011-03-12 13:11:37

      יפהפה.

      -

      בדיוק חבר רון :-)

        12/3/11 13:11:
      יפהפה.

      ''

      -

      ערבה בוכיה...

      -

      ''

        10/3/11 20:05:
      כשפושה הנגע. בין רגע גזע נהפך לגדע וכך נמשך הפגע עולם צורך ומשתגע.
        10/3/11 14:10:
      כל כך נוגע ויפה שירך על העץ שנגדע
        10/3/11 11:52:
      עצוב מאוד.
        10/3/11 10:00:
      אתמול נסעתי דרך היער לצד אחר של עירתי וראיתי את העצים שנכרתו לקראת האביב כדי לדלל את היער....אכן אני יכולה להבין את שורותיך ידידי דש חם מירי
        10/3/11 08:40:
      חזק מאוד חבר שלי !
        9/3/11 13:34:
      ....ואנחנו, עם כל דף נייר המיוצר מן העץ הבוכה, או כל רהיט המיוצר ממנו, נוטים לשכוח זאת...............שנהיה חכמים להפחית בשימוש בו. תודה.
        9/3/11 01:15:

      רון ידידי וחברי!!

      היות והכל ניכתב,אני מברך אותך על כתיבתך היפה,

      עוד משהו בפאזל שלך שנחשף מדי פעם מחדש....

      ואני אכבד אותך בציטוט הפוסט שלך ובקרדיט

      אצלי בקהילת הגינון אותה אני מנהל באהבה....

      תודה רון!

      http://cafe.themarker.com/topic/2069900/

        8/3/11 23:35:

      ''

        8/3/11 22:21:
      בובימה - אם תחזור...לכאן שורשיו הנבערים = בוערים. בירוא (הפוך מבריאה) יער: גדיעת גזעים גסה. ערמות העץ מפונות. JCB ובולדוזר עולים על השטח ומשכיבים את הגדמים שנשארו באדמה. השורשים עולים עם הגדם. השטח נראה כמו לאחר מלחמה. הכל נערם לערמה ענקית ואז מדליקים.
        8/3/11 22:16:
      יכולתי לבכות עם העץ.אתה כ"כ אמין ..ורגיש שזה לא יאומן
        8/3/11 17:29:
      עצוב, ויפה, ועצוב... רון. ויפה!
        8/3/11 13:20:
      מילים יפות על עצב אצמיתי
        8/3/11 13:14:
      מעציב אבל מענג
        8/3/11 10:00:
      אשר נפל בזעקה לשכב על צילו נפלא וסימבולי
        8/3/11 08:37:
      יפה ועצוב :) גם עצים בוכים
        8/3/11 06:34:
      רגישות וכשרון
        8/3/11 06:24:
      ממש שיר נוגע ללב, יפה מאד רון והתמונה בכלל מקסימה, היא בטח אמתית לא? שמח שקפצת לבקר, מוזמן שוב כמובן בכל הרכב.
        8/3/11 05:59:
      מקסים. רק לא הבנתי את השורה שורשיו הנבערים. הנבערים מדעת או מבעירה.
        8/3/11 01:08:
      רון היקר, הכתיבה משובחת ונוגעת ללב והתמונה יפה. גם בפוסטים קודמים שלך, אהבתי את נגיעתך בטבע. שיהיו ימים טובים, של פריחה.
        8/3/11 00:55:
      האדם עץ השדה - לו צריך שיהיה איכפת . זוהי
        8/3/11 00:23:
      כעובד עץ...חבל על כל עץ שנכרת, ומשתדל להפיח בו רוח חיים חדשה, כך שבצורתו המעובדת, יחיה לפחות אותו מספר שנים אותן חי כעץ בטבע.
        7/3/11 23:10:


      רוניק,
      לציפור איכפת, לארנב איכפת,
      לנמלה ולצב לכולם איכפת הואיל
      ואיבדו את בית הגידול שלהם.
      וכך אט אט ו/או מהר מאד אנו
      כורתים את הענף עליו אנו יושבים.
      כאוהבת חיות וטבע, אתה מצליח

      לרגש כל פעם מחדש.*

        7/3/11 23:06:

      *

      גם אני מרגישה וחושבת שמי שפוגע בעץ פוגע במשהו חי. יש בו חיים, ועץ בכלל רק נותן ומעניק לאדם, מדוע לפגוע בו?

      ואתה רון, זה שכתבת את זה אומר לי הרבה. קודם כל לא ידעתי שאתה יכול כך לכתוב. לי זה מאד נוגע.
      שנית אני שואלת לשלומך ומה קורה כי אני קוראה בין השורות ואתה לא סתם כותב כך.

      המראה שראית אכן באמת נוגע, לא סתם התבשל אצלך שיר כזה. מראה כואב.

        7/3/11 22:57:
      יפה שוררת
        7/3/11 22:50:
      21 *
        7/3/11 22:43:

      אורית ואגדה

      אורית ואגדה "ארטיק" . צוייר בניו יורק 1986 שמן על בד.

      (יש הדפס משי . למי שמעונין) 

      "אמא"

        אדמה .

        מים .  

      אש .

       במובן:

      היא הנותנת.

       על כן יש בה את כל המרכיבים.

         שלמות הבריאה ,

      ואין בה אכזב.

        7/3/11 22:19:
      רון יקר. כל פעם שעץ נכרת- ליבי נחמץ. כאדם לי כל עץ. הזדהיתי ואהבתי *שלך שרי
        7/3/11 22:12:
      כתיבה מקסימה ומלאת הבעה...התמונה פשוט מעולה... רון התעלית!
        7/3/11 21:18:
      צילום אדיר,כתיבה דואגת ורואה את היופי שבטבע. מקסים
        7/3/11 20:43:
      סתם כך כרתו אותו? לשם מה כרתו אותו...? ??? רגיש נורא, כתבת מנקב בלב,,
      יפה לך הכתיבה רון. רואים כמה שאתה אוהב את הטבע.
        7/3/11 20:32:

      ראיתי כאן עץ שנגדע,
      שלושה שבועות המשיך ושתת מפלים.

        7/3/11 20:20:

      תודה לכם ידידי שבאתם כשהייתי זקוק לכם - כל אחד ותגובתו המיוחדת ובהתאם לקשר האישי שפיתחנו במשך הזמן.

        7/3/11 08:34:
      עצים... ידידי הטבע שלי.... יפה כתבת ועל רגישותך הרבה אשלח לך במייל את הפרק "עצים" מתוך הספר הקטן-גדול של הרמן הסה - נ ד ו ד י ם .
        7/3/11 08:12:
      נדמה כי לבעלי החיים ולגרמי השמים איכפת יותר מהאדם. שירה במיטבה.
        7/3/11 07:27:
      גם משורר עצוב השיר אך כניראה זו דרכו של העולם והתמונה אמת מעבירה את רוח הדברים למי באמת אכפת???
      בשם הקדמה בכל רגע על כל שלחן בכל מסעדה מחורבנת בעולם רוצה כל אדם לטרוף כל מזון מקצווי העולם בשם הקידמה כורתים יער בשם הקידמה מנצלים ילד בשם הקידמה בשם הקידמה בשם הקידמה עודד
        7/3/11 06:34:
      כל מה שנותר לי, הוא לבכות איתו, וליהנות מהיצירה
        7/3/11 06:30:
      חזק ומרגש .כל כך נכון ובאנלוגיה,להרבה תופעות בטבע האנושי.
        7/3/11 05:53:
      לך איכפת מהכול וטוב לנו שיש אנשים כמותך בעולמנו
        7/3/11 05:40:
      רונצ'ו - - - מרגש לחוש את תחושת העץ - - - תודה על המילים ועל התמונה הנפלאה - ואני מצלמת עכשיו לאורך המיסיסיפי המון עצים וגם כרותים - -- - יום נפלא
        7/3/11 04:16:

      מה איכפת לו לים, לעץ, לציפור אם ישיר או ישתוק?...
      והנה אתה משורר כאן דאגה של עשרות אלפי שנים
      לאמא אדמה שהולכת ומצטמקת
      מיד הכורת, הממית, השואב, המזהם,
      אולי זה טבע האדם לירוק לבאר ממנה הוא שותה
      או לא לראות מהיכן הוא שותה.
      מליוני חיים בתוך עץ כזה נגדעים
      אך למי באמת איכפת?
      מאגרים מתדלדלים ואנחנו חושבים שלא נהיה כאן לראות איך רצחנו את תופעות הטבע האלה. לחוות את ההרס.
      אבל נהיה גם נהיה.
      וטוב שיש רון כזה (גם כישרון).
      וטוב שאתה מוחה כאן.
      אני יותר שותקת אך מבינה.
      ומתרעמת.

        7/3/11 00:04:
      מרגש.
        6/3/11 23:36:

      ''

      .

      אני מאנישה את השיר הזה לזכרו של העץ הכרות.

      (במקום לשון נקבה. לשון זכר - עץ)

      תודה רון על הרגישות הנפלאה

      טבע ובעלי-חיים הכי אוהבת

       

        6/3/11 22:54:

      ראיתי עץ עבות כרות.
      שורשיו לא ידעו שהעץ נגדע
      והמשיכו להזרים מי חיים אל הגדם
      במשך שלושה שבועות.

      פרופיל

      RonArzi
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון